מהר"ם שיף/שבת/קלב/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' ק"ו מהלכה מי אתי כו'. וכן בסמוך ברבי יוחנן פי' רש"י בד"ה ביום כו' ולר"א כו' אלא מקרא נפקא ליה כו' ע"ש [קשה הא לר"א אפשר] דמכ"ש נלמד פקוח נפש בק"ו ממכשירין כיון דאתיא קרא [ביום] למכשירין ולולי הלכה מ"מ אתיא קרא למילה גופיה [ונמצא דשפיר נלמד לר"א הק"ו מקרא או ממכשירין או לולי הלכה ממילה גופיה. וא"כ מאי פריך מראב"ע דלמא סובר כר"א. וכן קשה ארש"י לקמן] ודוחק לומר דלמכשירי פקוח נפש קאמר דהשתא אי לאו הלכה לא ידעינן מכשירי פקוח נפש דאכתי מנ"ל להקשות דלמא ראב"ע פקוח נפש ממש קאמר. ואם נאמר דאי לאו הלכה הוי מוקמינן קרא לביום ולא בלילה רק (דלית לן הלכה למילה) לבתר דאשכחן הלכה למילה גופא דדחי שבת מוקמינן ביום למכשירין ולפי"ז מקושר קצת אלא מעתה מחוסר כפרה לר"י דוקא [דלית ליה הלכה למילה. ואפ"ה דרשי' ביום אפילו בשבת לא למעט לילה. מחוסר כפורים נמי] ודו"ק:
כל פילפולא דר"ל צריך לראות קצת היאך ניחא ליה בלא"ה דהא ביום ולא בלילה נלמד בלא"ה מביום צוותו וק"ל׃
בתוס' בד"ה ההוא כו'. תפסו כאן דאזלא לכ"ע. דלעיל [בר"א] י"ל דהכא דוקא לר"א קאי [והך דת"כ לרבנן]:
בא"ד דסמך אבן כו'. ובן שמונת ימים והוי"ו דוביום אתיא חד לבזמנו וחד לשלא בזמנו:
בתוס' בד"ה הא אהדרי' קרא כו' וקשה ואמאי לא קאמר דאהדרי' קרא כו'. הלשון אינו מדוקדק דמשמע אלו קאמר כן היה ניחא הא א"כ הדרא קושיות ר"ל לר"י לדוכתא וק"ל:
בתוס' בד"ה תניא כוותיה דר"י כו' אע"ג דר"י אית ליה הלכה לר"א כדפי' בקונט' והך ברייתא דדרשי ביום אתיא אפי' [א] לרבנן דביום איצטריך למילה כו'. כן הוא מוגה בגמרות שלי ודבריהם מבוארין בפשיטות דלא כר"נ בר יצחק לא הוי דר"נ בר יצחק גופיה אפשר ס"ל לימוד דביום כו' ומ"מ לא שייך לומר תניא כוותיה דר"נ בר יצחק דהא הוא לא הזכיר לימוד דביום ואולי ס"ל הלכה אבל כר"י אתי שפיר. אבל עכ"פ הוי דלא כרב אחא בר יעקב דמברייתא שמעינן דשמיני ימול בלא ביום ליכא לימוד כלל דאדרבה דלמא מחלליה דוקא ושמיני ימול חוץ משבת ש"מ בהדיא דמשמיני ימול ליכא למילף מידי ורב אחא בר יעקב משמע ליה שמיני ימול ללימוד. ואותם שאין להם מוח בקדקדם מפקפקין דלמא למילה עצמה לא משמע ליה להברייתא ללימוד אבל למכשירין מצי לילף מני' [ור"א בר יעקב אמכשירין קאי כמ"ש לרנב"י] והבל יהבלון. גם מפקפקין דשמעתין משמע דלימוד דרב נחמן ב"י ור"י ורב אחא בר יעקב הולך הכל על מילה גופא כו' ואין בזה ממש דכיון שיש לן ב' לימודים נוכל ללמוד אח"כ כאשר נרצה:
בתוס' בד"ה מה צרעת כו' תימה ולימא ק"ו איפכא. א"ל דידע מקרא דצרעת דוחה עבודה כמ"ש בד"ה הדר דהא הך ברייתא סיימא או אינו כו' דלמא משום גברא דלא חזי ש"מ דלית ליה קרא כמ"ש [ בדיבור הנ"ל] דלרבא אין צריך קרא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |