חתם סופר/שבת/צה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png צה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והמגבן. מ"ש תוס' ד"ה בונה ביו"ט אינו אלא משום שבות היינו כגון נוטה אהל לשבת תחתיו אבל לא ימרח בטיט ולא יסתת באבנים וגם לא יגמור בנין דה"ל מכה בפטיש ולא הותר אלא בנין בלי הנ"ל מתוך דהותר לגבן עיין לעיל ע"ד ע"ב תנורא חייב משום ח' חטאות ועיין פירש"י שם. ובזה נתיישבו כמה קו' שהקשו כגון מסולם של עלי' שלא יאמרו להטיח גגו צריך והלא ביו"ט ליכא איסורא דאורייתא בבנין ולהנ"ל ניחא. וכן פ"ב דשבועות אין בנין בית המקדש דוחה יו"ט וכי האי גוני ולהנ"ל ניחא:

אחד זה ואחד זה אין בו אלא שבות. בשמעתין פירש"י א' שבת וא' יו"ט ובפסחים ס"ד ע"א פירש"י א' מכבד וא' מרבץ ועי' רשב"א בשמעתין משמע אית דמפרשי הכי. וי"ל הסתירה דלכאורה מה צריך להשמיענו א' שבת וא' יו"ט מה לי שבת מה לי יו"ט. אלא לרש"י דס"ל אמרי' מתוך אפי' בלי צורך קצת ה"א בשבת כ"ע מודין דמכבד ומרבץ בנין דאורייתא הוא וביו"ט פליגי ור"א לטעמי' תלמידי שמאי דלית לי' מתוך לוקה ולרבנן דאית להו ליכא בבנין אלא עובדא דחול ושבות בעלמא הכי הוה ס"ד קמ"ל א' שבת וא' יו"ט אין בו אלא שבות. כן נ"ל בשמעתין אך בפסחים מרא דשמעתא הוא ר"ח דס"ל האופה מיו"ט לחול לוקה ולא אמרינן הואיל. וביארתי בחי' למס' ביצה י"ב ע"א דלמאן דלית לי' הואיל מודה רש"י דלא אמרינן מתוך אלא בצורך קצת וא"כ אי ס"ד לרבנן כיבוד וריבוץ מלאכה גמורה היא בשבת גם ביו"ט משכחת דלוקה כי לית ביה צורך כלל ואיך אמרו אין בו אלא משום שבות וע"כ ממילא מובן דאין בין שבת ליום טוב. וע"כ אחד זה ואחד זה אמכבד ומרבץ קאי:

ורמינהי אין בין נקוב וכו'. מ"ש תוס' בתי' ר"ת דאין תורמין לר"ש מן הנקוב וכו' רצה בזה להמציא חומרא שיהי' הנקוב כאינו נקוב דמה שפירש"י לענין משיכה ופרוזבל לא שייך בזה קולא וחומרא דחומרא לתובע קולא לנתבע מש"ה המציא חומרא זו ומהרש"א נדחק בזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף