חתם סופר/שבת/ע/א

חתם סופר שבת ע א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב ספרא כאן מידיעת שבת הוא פורש וכאן מידיעת מלאכה הוא פורש פי' אלו הי' נודע לו שעבד איסור בקצירה עדיין הי' צריך ידיעה לפרוש מטחינה וכן כולם משא"כ בשגגות שבת וזדון מלאכות בידיעה א' הוא פורש מכולם. ולפי ס' זו אין מקום להסתפק בהעלם זה וזה בידו דפשיטא שיתחייב על כל א' וא' דהרי עכ"פ צריך ידיעה לפרוש לכל מלאכה בפ"ע. משא"כ ר"נ דאמר התם חדא שגגה הוה א"כ יש סברא לומר העלם זה וזה בידו אינו חייב אלא א' דכיון ששכח שבת כבר שכח הכל. וא"כ ר"נ לטעמי' לקמן בהיפוך העמוד וק"ל:

אמר קרא מחלליה מות ימות. עיין מס' סנהדרין מ"ה ע"ב ילפינן מדכתיב מות ימות המכה רוצח הוא שאם אין אתה יכול להמיתו במכה הכתובה בו ימיתנו בכל דבר ואמרינן שם דהוה רוצח וגואל הדם ב' כתובים ואין מלמדים למקום אחר. א"כ לכאורה י"ל מש"ה כתיב הכא בשבת מות ימות לרבות גם בשבת בה. אלא דשבת הוא מהנסקלין ובנסקלין איכא קרא מות יומתו דמיהם בם דילפינן בסנהדרין נ"ג ע"א לכל חייבי סקילה. ולא צריך קרא בשבת ואייתר לחילוק מלאכות. והנה אמרינן בב"ב יודע הי' משה שהמקושש במיתה דכתיב מחלליה מות ימות אלא שלא היה יודע באיזה מיתה. י"ל ממילא לא הי' יודע אם חייב מיתה כלל. לפמ"ש רא"מ בפרשת ויקהל ויבואר לקמן אי"ה דיש ללמוד ממקושש שחייב מיתה על מלאכה א' וממילא אייתר מות ימות לחילוק מלאכות. נמצא בשעת מעשה דמקושש עדיין לא הוה ידעינן דחייב מיתה בעובר על מלאכה א' עד שיעשה כולן. ואין לומר דעכ"פ זה נדע ממות ימות די"ל דילמא מחלל שבת אינו בסקילה ואיצטרך מות ימות לומר שימות בכל מיתה שיכול להמיתו. נמצא לא ידע מרע"ה שחייב מיתה כלל וכשאמר לו הקב"ה רגום ירגמו ידע הכל דמחייב סקילה וחייב על מלאכה א' מוכח דאייתר מות ימות לחילוק מלאכות הבן וק"ל. מיהו למ"ד לקמן ר"פ הזורק מקושש תולש הוה והיינו קוצר אין ראי' ממקושש דהא אפי' נימא אינו חייב עד שיחלל בכל המלאכות מ"מ קוצר חייב דכתיב בחריש ובקציר תשבות. ובזה ניחא מה דפי' רש"י ביבמות ו' ע"ב חילוק מלאכות דסד"א שאינו חייב עד שיחלל בכולן ודלא כשמעתין ועיין רא"מ הנ"ל. וי"ל דשמעתין אזלה לשמואל דס"ל ר"פ הזורק מקושש מעביר ד"א היה א"כ מוכח ממקושש שחייב על א' ולא איצטריך חילוק מלאכות אלא לומר שחייב ל"ט חטאת משא"כ התם פירש"י אליבא דמ"ד תולש הוה וכנ"ל:

ובפסחים ה' ע"ב ג"כ פירש"י כשמעתין. י"ל אי ס"ד צריכים לחלק שלא נטעה שאינו חייב עד שחילל בכולן א"כ ביו"ט דליכא חילוק מלאכות כמבואר בפסחים ובמכות א"כ אינו חייב עד שיחלל בכולן איך אמר ר"ע מצינו להבערה שהיא אב מלאכה מ"מ המבעיר אינו מחלל בכולן אע"כ מסברא חיצונה נדע זה בין בשבת בין בי"ט וחילוק מלאכות היינו שחייב ל"ט חטאות וביו"ט אינו חייב אלא א' על כולן. ועל א' נמי חייב א' וק"ל. אמנם בסנהדרין נמי פירש"י כן ולא נתיישב בהנ"ל ויבואר לקמן אי"ה יישוב נכון בעה"י:

ועדיין אני אומר על חרישה וקצירה חייב שתים וכו' בראב"ן קמ"ו ע"א הקשה ר' שמואל ג"כ קושי' תוס' על פי' רש"י וכ' הוא ז"ל די"ל דכיון דביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות כתובים סמוכים זה לזה בחד קרא דנין אותו בכלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט חריש וקציר אין מלאכה אחרינא לא. אבל לא תבערו שהוא לאו כלל שלה הוא לא תעשה בו מלאכה שבעשרת הדברות וה"ל כלל המרוחקים ודנין אותו בדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו. ונ"ל דגם רש"י ידע זה אלא דאתי ע"ד ממ"נ אי הכלל הוה עשה דביום השביעי תשבות א"כ הוה מקורבים ודנין באין בכלל אלא מה שבפרט ואי הכלל הוא ג"כ לא תעשה כל מלאכה מטעם שכתב מגיני שלמה דלא שייך חילוק מלאכות בעשה. וע"כ צ"ל דיצא מכלל דלאו דלא תעשה כל מלאכה וא"כ כיון שהכלל בלאו ויצא מן הכלל לידון בעשה ה"ל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו. וצדקו דברי רש"י ולא נתכוון מעולם לש"ס דפ"ק דמ"ק כמו שחשבו רשב"ם ותוס' אלא כמ"ש. והבקי בי"ג מידות שהתורה נדרשת יבין דברינו על בורי':

ואמנם רשב"ם הסכים שהעיקר משום דהוו בחריש ובקציר ב' כתובים. ולענין מה שהקשה תוס' אדרבא ה"ל ג' כתובים כן הקשה הראב"ן לר' שמואל והשיב לו דה"ק ש"ס כיון דה"ל ב' כתובים ואין מלמדין לכלל כלו שוב ממילא לא נדינהו כדבר שהי' בכלל ויצא ללמד על עצמו כיון שא"א ללמד על הכלל כלו מכח ב' כתובים אלא נלמוד ממנו כר"ע או כר' ישמעאל מה חריש רשות וכו' יצא קציר העומר. והנה לפי מ"ש פ"י בשמעתין דלא אצטריך למעוטי קצירת העומר אלא משום דשבת הוא לאו שיש בו כרת ואין עשה דוחה ל"ת שיש בו כרת אבל זולת זה לא הוי צריך קרא להכי אע"ג דשבת יש בו עשה דתשבות. א"כ לפ"ז ממילא מוכח עכ"פ מזה דאינו צריך לעשות כל הל"ט מלאכות לכשיחייב כרת שהרי קצירה מלאכה א' הוא ואפ"ה צריך קרא להתיר קצירת העומר וא"כ לא נשאר ספק אלא שמא על ל"ט חייב א' ועל מלאכה א' נמי א' ואיצטריך לא תבערו להכי. ומיושב רש"י ביבמות דהרי התם בסוגי' עדיין לא קים להו דעשה דוחה ל"ת בכל התורה ושפיר איכא למימר דלעולם אינו חייב כרת עד שיעבור על כל הל"ט ואפ"ה איצטריך להתיר קצירת עומר דעכ"פ לאו חייב על מלאכה א' ובעלמא אין עשה דוחה ל"ת קמ"ל הכא קצירת עומר דוחה שבת ולעולם אינו חייב כרת עד שיחלל שבת בכולם ואיצטריך לא תבערו להכי ומיושב פירש"י ביבמות וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף