חתם סופר/שבת/ה/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לא מחייב ר' אלא ברה"י וכו' ומ"ש תו' מש"ס גטין כבר נתבאר לעיל:
הא מני אחרי' הוא גם זה כבר נתבאר לעיל:
כאן למעלה מיו"ד מתוס' מבואר דכלי ברה"ר דלא נעשה כרמלי'. הוה כרה"ר ממש. מן התורה. וכן משמע בראשונים. זולתי בהגה' אשרי לקמן גבי הי' קפתו מונחת. מבואר דהוה מקום פטור וצ"ע:
אמר רבא איכפל תנא לאשמועי' וכו' כ' רשב"א דה"ל למימר בפשיטי' הא אגד יד לא שמי' אגד דהכי ס"ל לרבא לקמן צ"ב ע"א. ונ"ל מזה ראי' ברורה לדעת יש מי שפירש דמייתי ה"ה פי"ג הלכה וי"ו דאיפוך היינו לענין אגד כלי אבל אגד יד ס"ל לרבא שמי' אגד כדר' אבוה דשמעתין. והוצרך להקשות מדאיכפל תנא לאשמעי' וכו' וק"ל:
שני כחות באדם א' קמיבעי' לי' עמ"ש תוס' בשם ר"ח דהוה כמו שנותן מימינו לשמאלו דאעפ"י שהעבירה ד"א פטור עכ"ל רצונו לומר מיד ימינו ליד שמאלו פשיטא לי' דפטור. אבל עקר מקרקע שבימינו ונתנו בקרקע שבשמאלו אעפ"י שעמד ולא זז ממקומו פשיטא לי' לר"ח דחייב. כמ"ש תוס' בשמו בעירובין צ"ח ד"ה והאמר רבא וכו' ועמ"ש לקמן ח' ע"ב ד"ה לימא ודף וי"ו ע"א ד"ה התם וק"ל. ומ"מ צ"ע מה לי אם נטל החפץ בידו והלך לאותו המקום הי' חייב דעקירת והנחת גופו כעקירת חפץ דמי' ואלו זרקו לשם וקבלו בעצמו יפטר ובירושלמי נרגש בזה ולא תי' כלום ע"ש. ועיי' עוד בירושלמי דפריך מ"ש מפיו פי' משנה דכריתו' אם הי' שבת והוציא בפיו דמייתי לקמן ס"פ הזורק ע"ש ומפרש ירושלמי שהי' גופו מונח ברה"י וראשו על האסקופה ויוצא פיו לחוץ ונתן מאכל לתוך פיו ובלעו דחייב. ומ"ש מפיו לבית הבליעה חייב ומימינו לשמאלו דפטור. ומשני התם נשתנה הענין דהשתא הוה בליעה ואכילה אבל מיד זה ליד זה לא נשתנה הענין כלל ע"ש ועיי' מ"ש בזה תו' לקמן י"א ע"א ד"ה לא יעמוד ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |