חתם סופר/פסחים/נג/ב

חתם סופר פסחים נג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מקולס אין שאין מקולס לא. פי' דא"כ הל"ל סתמא תודוס הנהיג לאכול צלי ושלחו לו כו' כדי שנדע מזה שהקפידא הי' על הנהגתו לאכול צלי אפי' אינו מקולס דהרי בעובדא דתודוס לא אכפת לן מידי לאשמועי' כח דהתירא דאפי' מקולס התיר והא"ש דלא מייתי מש"ס דביצה דשל בית ר"ג הי' אוכלי' גדי' מקולסים וחכמים אוסרים דהשתא י"ל ה"ה צלי בעלמא אסרו אלא להודיעך כחו דר"ג אמר מקולס וק"ל. ואמר א' מהתלמידים דלכן לא שלחו לנדות לר"ג שהוא לבדו אכל ואולי ס"ל כר"ש דלא התנדב כדרך המתנדבים ואעפ"י שחכמי דורו פליגי עליו יכול הוא לעשות מעשה לעצמו כר"ש שאכל ספיחי כרוב לעיל אבל תודוס הנהיג בני רומי שהי' בהם ע"ה וזה אסור כיון שלא נקבע הלכה כמותו כמ"ש תו' בשם ירושלמי לעיל נ"א ב' ד"ה אני כו' ויפה כיוון:

איבעיא להו תודוס גברא רבה הוה או בעל אגרופ' הוה. נראה דנ"מ אי גברא רבה הוה ש"מ דגברא רבה לא מנדינן ולא מלקי' לי' ג"כ ודלא כדלעיל נ"א א' דמימני אנגידא אבל אי בעל אגרופין הוה לא מוכח מידי ובזה א"ש דכ' הרי"ף שהי' גברא רבה ומטיל מלאי והרכיב ב' לשונות אהדדי והא"ש דס"ל דריב"א לא יחלוק אבריתא מפורשת דגברא רבה הוה אע"כ שרצה לתרץ למה לא נגדוהו עכ"פ כדלעיל לכן הוסיף לומר מלבד שהי' גברא רבה עוד הי' מטיל מלאי ואהני לי' להעלותו חד דרגא דלא עבדינן לי מידי לא שמתא ולא נגדא וק"ל:

ת"ש עוד זו דרש כו'. מקשי' מדוע לא מייתי ראי' ממה שדרש בראשונה דדוחק לומר דועוד זה מוסב אמה שהנהיג לאכול מקולסים שאין זה דרשה ולא יוצדק ועוד דרש אע"כ שמוזכר בבריתא שום דרשה ולמה לא הביא אותה דרשה ואמרתי מאז שבא לתרץ בזה מדוע הנהיג לאכול מקולס משום דהוה ס"ל כיון שכל העיר עושין כן ה"ל רבים וברבים ליכא חשדא שיאכלו קדשים בחוץ וכמ"ש בי"ד סי' קמ"א וגם במג"א סי' רמ"ד סק"ח דברבים ליכא חשדא ע"ש וזה מוכח מדרשתו מה ראו חנני' מישאל ועזרי' והיינו כפי' התוס' דאנדרטא הוה וק' מ"מ מחזי כע"ז ועל דבר זה נהרגו פפוס ולוליינס שלא רצו לשתות מים צבועי' כיין שלא יאמרו ששתו יין נסך וא"כ ה"נ וע"כ משום דכל ישראל פלחו לאנדרטא וברבים ליכא חשדא א"כ מדרשא זו מתורץ עובדא דלעיל ועי' עוד בסמוך אי"ה:

מה ראו חנני' מישאל ועזרי'. עמרש"א ח"א שרוצה ליישב שי' רש"י דחמש"ע בצינעא הוה דבעי' י' מישראל והכא לא הוה י' מישראל ולכאורה יפלא מאוד הלא כל ישראל היו שם והשתחוו לצלם ואולי יאמר באשר מפורסם שישראל טענו אז המודעא רבה לאורי' ונידונו כב"נ ולא הוה עשרה מישראל שם והיותר נראה לפי דרך זה כי תודוס תמה מה ראו שהרי היו יכולים לטעון מודעא רבה ולא יצטרכו למסור נפשם דב"נ אינו מצווה על ק"ה כמבואר סו"פ בן סורר ומורה ומה ראו על ככה להחמיר על עצמם אע"ג דב"נ אינו מצווה נמי על וחי בהם הא משמע שם מהתו' דמסברא חצונה הוא ובישראל נמי לא נכתב אלא משום דנצטוו בג' עבירות על ק"ה הוצרך למכתב שלא נילף כל התורה מנייהו וא"כ בב"נ אמרינן מסברא חצונה שלא ימסור נפשו והוא בכלל אך דמכם לנפשותיכם אדרוש דיליף מניה ממית עצמו ובהדיא אמרינן במדרש אך דמכם יכול אפי' כחנני' מו"ע ת"ל אך הרי ממש כמ"ש ומסיק דיליף ק"ו מצפרדעי' שלא נצטוו מעולם מכ"ש הם שנצטוו איך יעשו טצדקי לטעון מודעא להיות כלא נצטוו:

ובזה י"ל דרך דרוש מאי דמייתי הך ועוד דרש עמ"ש בזה לעיל בסמוך וי"ל כך דהנה יש לנו תי' מרווח על תודוס שהאכיל גדי מקולס ולא חשש לקדשים בחוץ דס"ל קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל ויכול להקריב בזה"ז וס"ל כמ"ש תו' במגילה הנ"ל דלא גזרו טומאה על ארץ העמים בענין הקרבה ואין כאן עון אשר חטא אך האמרי' סוף מס' זבחים דדוקא נו"נ מקריבי' בבמה ולא פסחים ויליף ליה מדכתיב לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה איש כל הישר בעיניו וה"פ כשתעברו הירדן ויותרו הבמות לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום אלא כל הישר בעיניו היינו נו"נ לא פסחים עי' לעיל בתו' ל"ח ב' והתם אפי' בבמת ציבור אוסר שארי חובות חוץ פסחים ע"ש בסוגיא דזבחים וצ"ל דתודוס ס"ל דגם בבמת יחיד שרי' אפי' פסחים ודכתיב לא תוכל לזבוח הפסח באחד שעריך היינו בשעת אי' הבמות כשכל ישראל נכנסים בשער א' ע"ש בזבחים אבל בשעת היתר הבמות מותר אפי' בבמת יחיד וקרא דלא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום איש כל הישר בעיניו מפרש כפשוטו דהראב"ע פי' דבמדבר לא יראו ה' ואמר שלא יעשו עוד כן בא"י והרמב"ן הקשה איך כלל משה עצמו בזה ואמר אנחנו עושי' הישר בעיניו ע"ש וגם ק' מה ענין זה למדבר או לא"י אבל לענינינו יובן דבמדבר היו כולם עובדים ה' מפני הישר בעיניהם שכן בחרו אבל אם ירצו יטענו מודעא בכל יום וכן אחר החורבן עד שקבלוה בימי אחשורוש ואמר שבעברם הירדן לא יעשו כן כמ"ש הרמב"ן שאין מודעא בא"י ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ולכן גלו ע"י עונותיהם כי בא"י לא מהני להו טענה הנ"ל וכן דרש תודוס להאי קרא וא"כ י"ל שמותר להקריב פסח בזה"ז ולכן מייתי הך ברייתא לראיה לו שכן דרש מה ראו פי' ולא טענו מודעא ש"מ דס"ל דהיו יכולים לטעון מודעא וק"ל:

ק"ו מצפרדעים המרש"א בח"א הק' דאיכא למפרך מה לצפרדעים שכן אינן מצווים על וחי בהם ותי' כ"ז אני מכניס בק"ו ע"ש ולפמ"ש בסמוך דהיה להם לטעון מודעא וא"כ לא יהיו גם הם מצווים על וחי בהם ואי משום סברא חצונה שכתבתי לעיל א"כ גם זה שייך בצפרדעים אבל ק' לי פירכא אחריתי מה לצפרדעים שכן דמן מותר לצורך בני אדם דכתיב כירק עשב נתתי לכם את כל ואיך לא ימסור נפשו לקדושת ה' משא"כ בני אדם שאין דמו מותר לחבירו ואפי' להקריב לשמי' לא ירצה מה"ת שימסור נפשו ולא שייך גם תי' המרש"א כ"ז אכניס דחומרא הכתובה בקרא אין מכניסים בק"ו כמבואר בתו' ריש מס' קדושין גם בעיני יפלא עוד הך ק"ו מה להם לצפרדעים בק"ה והשי"ת נתן בטבעם שלא ברצונם שיכנסו לתנור הלא יותר טוב היה ללמוד מראש צורים אאע"ה שלא נצטוה ומסר נפשו לכבשן ממש וגם הוא הי' יכול להמלט כמ"ש כל המפרשים ויש מהם אמרו שלכן לא נתפרסם מעשה זה בתורה משום שאין ללמוד ממנו למק"א דלאו שפיר דמי לממסר נפשו בשיכול להמלט ועברמב"ן ס"פ נח וי"ל ק' מתורצת בחברתה דמאברהם לא מצי ללמוד דלמא באמת לא שפיר עביד גם הוא אבל הצפרדעים ע"כ לא לחנם עשה הקב"ה זה הנס שהצפרדעים שטבען ממים ילכו אל תנור אש ע"כ לרמז לפרעה שהוא רוצה לעקור אומה שאביהם הושלך לאש דומי' דאתון של בלעם שנטתה ג' פעמים לרמז שרוצה לעקור אומה שמקיימת מצות ג' רגלים ה"נ דכוותי' וא"כ מזה מוכח ששפיר עביד אברהם אע"ה ויש ללמוד ק"ו ממנו שעדיין לא נצטוה ומנפשו ולבו עשה כל המעשי' והוכשרו בעיני השי"ת ק"ו לדידן ואע"ג דהש"ס קאמר ק"ו מצפרדעים הוא מדרך חכמים לדבר בקיצור רמז וחדה ובשגם שיש בצפרדעים ענין עמוק עמ"ש בחי' תורה של' בפ' בא בעזה"י פי' על מאמר נפלא בפ' שירה על הצפרדע כי לא דבר רק הוא:

כל המטיל מלאי כו'. פירשתי פסוקי תהלים לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע וגו' ויהי עתם לעולם ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך כי קל הוא להיות העם ניזונין בזכות שמטילים מלאי דה"ל מדה במדה ושורת הדין כן הוא וכן קל הוא שיפתחו מעיינות החכמה ויתעורר לבות הת"ח לעבודת ה' בזכות עוסקם בתורה יום ולילה כי כן היא המדה אבל שיזון הת"ח בזכות עסק התורה זהו חלף עובר בעומד וקשה לעשות זה וכן לפתוח לב הע"ה בעבודת ה' בזכות מטיל מלאי הוא מן ההפכים ג"כ ולכן קשה מאד להדוך שונאינו תחתם כי יקופחו הרבה הרבה מזכיותינו ע"י פועלים ההפכים האלו אמנם אי היו הת"ח ג"כ מטילי מלאי והע"ה עתה הי' לומדי תורה ג"כ עם עסקם במו"מ הי' כל א' יונק משלו בקלות והיינו בונים עולמינו ומחריבין עולמי שונאינו ולזה אמר לו עמי שומע לי הם המכוני' רק עמי העוסקים במו"מ היו שומעי' לי ג"כ היינו עסק התורה וישראל הת"ח המכונים ישראל בדרכו יהלכו הוא עסק מו"מ באמונה ע"ד שפירשתי במק"א אם בחוקותי תלכו ופסוק חשבתי דרכו אזי כמעט אויביהם אכניע כנ"ל ויהי עתם לעולם עת הגאולה הי' לעולם כי שמעו בקולי ואמר ע"ד הרמז ויאכילהו מחלב חטה פי' שהי' מאכילם חטה פרנסתם מחלב בזכות הטלת מלאי כל חלב לה' חלב ר"ת חיים למחזיקים בה בזכות אותו החלב הי' אוכלי' חטה ומצור דבש אשביעך בזכות עסק התורה שהיא לנו לצור מעוז עי' תו' ריש מגילה ישביענו דבש ר"ת דעה בינה שכל:

כי בצל החכמה בצל הכסף. חוץ לכוונת חז"ל יש לפרש הפסוק כך כי העוסק לשמה זוכה לאורך ימים בימינה והעוסקי' שלא לשמה זוכים לעושר וכבוד בשמאלה וענין העוסק לשמה הוא לכונן מחשבותיו וליישר דעותיו לה' וזהו בצל החכמה בצל הכסף פי' ע"י צל החכמה זוכה לכסף וקורא אותו צל כי עסק שלא לשמה הוא בערך עסק לשמה כערך הצל מן הנר אמנם ויתרון הכשר דעת החכמה תחי' בעליה פי' שיש יתרון בעסק לשמה שהוא להכשיר דעתו וליישר דעותיו כי החכמה בעצמה ולא הצל היא המחי' בעליה אורך ימים בימינה. ובזה ישבנו מסרה אמלא ד' ג' אמלא וא' ואמלא את מספר ימיך אמלא ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת אמלא פי תוכחו' באיוב ואוצרותיהם אמלא והכונה כנ"ל בהקדים כי השבים ע"י מוכיחים הם על הרוב שבים בתחלה שלא לשמה כ"א מיראת עונשים אשר המוכיח מפחידו או מייחלו לשכר הרבה ומ"מ זוכה עי"ז לעושר וכבוד ואח"כ מתוך שלא לשמה בא לשמה ליישר דעותיו ועי"ז זוכה לאורך ימים ג"כ וזהו פי' אמלא פי תוכחות עי"ז אוצרותיהם אמלא בעושר וכבוד ועי"ז בא לשמה והיינו ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת וממנו זוכה את מספר ימיך אמלא היינו אורך ימים בימינה וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף