מלך שלם/פסחים/נג/ב
דף ג"ן
וז"ל א"ר יוחנן כל המטיל מלאי לכיס של ת"ח זוכה ויושב בישבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף. וכתב רש"י ז"ל במחיצת החכם יכנס זה בעל הכסף שהוא מהנה אותו מנכסיו. וקשה מילת מלאי ורש"י פי' נותן סחורה לת"ח להשתכר בהם. וקשה איך נרמז במילת מלאי סחורה. ונראה דמילת מלאי ר"ל כל צרכו ובסחורה נותן לו סחורה שישתכר כל צרכו והוא מעין מ"ש הרב בעל טירת כסף שהבאתי דבריו למעלה[1] ואז אין היקש למחצה ממהנה לת"ח כלם שוים לטובה חלק כחלק יאכלו. וזהו שרימזו התוס' על מ"ש הגמרא וז"ל ר' יאודה אומר באמה בת ה' טפחים והלוחות ארכן ששה כו' עד נשתייר שם טפח ששם עמודים עומדים שנאמר אפיריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון וכתיב עמודיו עשה כסף. וכתבו התוס' נראה לר"ת דסימן להעמדת יש' היה, עכ"ל. וקשה דהיה די בעמוד אחד, ונראה דרומז אחד למחזיק ידי לומדי התורה והוא עמוד א' מצד ימין דהמחזיק קודם ללומד כמו שהקדים זבולות הקטן ליששכר הגדול וכמו שאמרו בתלמוד ירושלמי דכשיעשה הקב"ה לעתיד לבוא הסעודה לצדיקים תחת עץ החיים שיש המחזיק למעלה והלומד למטה, וז"ש הכתוב כי בצל החכמה דהיינו עמוד א' שרומז למחזיק יושב בצל החכמה דהיינו אצל הלוחות והלוחות אצל בעל הכסף שהוא הת"ח כלם שוים לטובה ואין חילוק בין זה לזה.
- ↑ בפירושיו לפסחים לא נדפס.