חתם סופר/פסחים/נג/א

חתם סופר פסחים נג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סימן להרים. הרשעים סי' להם מולין דברים מביא לחטא סי' לעמק הצדיק דקלים כתמר יפרח סי' לנחלים בה"מ [עפמ"ש בברכות ט"ז א' אהלים לנחלים כו' ועפרש"י] קנים חכמים הרבה עי' פ' הרואה [נ"ו ב' קנה בחלום יצפה לחכמה כו'] לשפלה העצלנים עי' ר"פ [יש שפל כו'] שקמים בלא פירות שאינו עושה פירות:

מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין. נראה פשוט דגם בזמן הבית נמי אין אוכלין צלי חוץ לירושלם אלא דלקמן ר"פ כ"צ תניא איזהו גדי מקולס שאין אוכלין בזה"ז משמע דוקא בזה"ז אסור ולא ידעתי לחלק בזה ואולי לזה כ' רש"י שם דמחזי כאוכל קדשים בחו"ל והתי"ט תמה ע"ז מה לי ח"ל או א"י חוץ לירושלם והנראה דהאי תנא ס"ל קדושה ראשונה לא קדשה לע"ל ומותר להקריב בזה"ז מן התורה בכל מקום עמ"ש תו' בחולין י"ד א' ד"ה וכ"ש כו' ועי' מגילה י' א' וס"ל להאי תנא דבזמן הבית ליכא למחשדא שיעבור על איסור כרת קדשים בחוץ אך בזה"ז דמן התורה מותר להקריב ומ"מ בחו"ל אסור משום טומאת ארץ עממי' ויהי' נחשד שאוכל קדשים בחו"ל ואע"ג דתו' במגילה כ' שם דלא גזרו טומאה בהא היינו לר' יצחק התם אבל הך תנא ס"ל כמ"ש וא"ש פרש"י ועמ"ש עוד בסמוך מזה וק"ל:

אמר ר"פ דוקא בשר זה אבל חיטי לא דמנטרא לפסחא קאמר. פי' דבשר אין לו שייכות לפסח דוקא אלא לשמחת י"ט ומדהזכיר שם פסח ש"מ לדמי פסחא קאמר אבל חיטי אפשר לתרץ דמנטרא לפסחא דודאי י"ט פסח גורם לקנות חיטין מה שאין דרך שאר י"ט כן. אמנם קשי' דיוקא אהדדי דמשמע דוקא בשר ומטעם שכ' מג"א דאי הוי' מקדיש הבהמה מחיים לדמי פסח ממילא נחתא עלי' קדושת הגוף כמתפיס תמימים לדמי קדוש קדושת הגוף אבל שאר מילי לא דנהי נמי שהקדישן לדמי פסח הא אפשר שפדא' כ"כ מג"א ומדאמר חיטי' לא משמע דוקא חיטין דאיכא לתרוצי דבריו דמנטרא לפסחא אבל שאר מילי לא ועמג"א שנדחק מאד בהא דחיטי שהעולם יטעו דגם עלי' נחתי קדוה"ג דלא כהלכתא וזה דוחק והיותר נראה דבאומר בשר זה לפסח אסור אפי' בדיעבד ובעי קבורה כמ"ש הב"ח ומג"א ופר"ח משא"כ שאר מילי דמותר ומ"מ לכתחלה אסור לומר כן דיחשדוהו שהקדיש לדמי פסח ונהי שאפשר לפדותם מ"מ איסורא עבד דקי"ל אין מקדישי' בזמן הזה כמבואר בע"ז י"ב א' משא"כ חיטין דאפי' לכתחלה שרי' והשתא לק"מ דיוקא דר"פ דה"ק בשר אפי' דיעבד אסור וחיטי אפי' לכתחלה מותר ושארי מילי לכתחלה מיהת אסור (וצ"ל מ"ש מג"א שיאמרו שפדאו היינו שעבר ופדאו דלכתחלה המקדיש בזה"ז ירקבו ולא יפדנו כמבואר בע"ז שם) ובזה נ"ל דא"ש דלא מקשה הש"ס מיד ארב מבריתא דתודוס משום דהומ"ל דרב לכתחלה קאמר ומקולס אפי' בדיעבד אסור ומג"א מוכיח מזה דבשר נמי דיעבד אסור ע"ש ומנ"ל למקשן דרב אפי' דיעבד אוסר אבל השתא מרב פפא מוכח שפיר דבשר אסור אפי' דיעבד דאל"ה סתרי דיוקא אהדדי כנ"ל וק"ל:

הנהיג את בני רומי. לשון זה משמע שהנהיג וקבע זה למצוה זכר לפסח ואינו דומה למשנתינו מקום שנהגו לאכול צלי דהיינו שנהגו בו היתר ולא אסרוהו אבל תודוס הנהיג קבע זה למנהג שכל א' יאכל כן זכר לפסח והוה ס"ד דהש"ס דזה הוא כמו אמר כיון שהמנהג קבוע עפ"י גדול העיר לשם כך ובזה ניחא משפרש"י דהוה כאלו הקדישו סמוך לצלייתו ותו' תמהו עליו ולע"ד כיון דבלא אמר איירי ולית כאן אמירה לגבוה אלא מה שהנהיג מהני במקולס למסקנא כמו אמר באינו מקולס והך אמירה דהנהיג הי' בשעת קילוסו וצלייתו שהרי לא קבע המנהג לשחוט כעין פסח אלא לצלות כעין פסח ואותו מנהג קבוע במקולס מהני כאמירה בבשר ומ"מ לא הוי' אמירה עד שעת קילוסו ולא משום הוכיח סופו על תחלתו נגעו בי' כלל כנ"ל ובזה נראה נמי ליישב מה שפרש"י לקמן ר"פ כ"צ דמקולס נמי במנהגא תלי' והצל"ח שם תמה עליו והא"ש דדוקא הנהיג במקולם אוסר כאמירה בבשר אבל בלא הנהיג תלי' במנהגא כנלע"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף