חתם סופר/סוכה/לט/א

חתם סופר סוכה לט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מברך עליהן עובר לעשייתן. כ' תוס' מטעם זה צריך לברך כשהלולב מונח על השולחן ולפ"ז א"ש ל"ז ע"ב דא"ר לולב בימין משום דתלתא מיני ולא אמר משום שמברך ז"א שהרי כבר בירך טרם נטלו בידו וכן הא דפריך ולגבהי' לאתרוג נמי על השולחן קאמר ולא הומ"ל משום שהלולב בימין שהרי עדיין לא נטלו בידו ועמ"ש לעיל על זה:

ומ"ש תוס' ושמא משיתחיל ליטול הלולב קודם שיטול האתרוג מברך מבואר דס"ל ליטול לולב תחלה דלא כמ"ש מט"מ בשם אבן שועב הביאו מג"א סי' תרנ"א סק"ח דיטול האתרוג תחלה דומי' דתפילי' ובדגול מרבבה הקשה על זה בתפילין פירש"י במנחות משום דכתיב והיו לטוטפ' לשון רבי' ולא כתי' והיה לשון יחיד וזה לא שייך באתרוג ועיינתי במט"מ בשם אבן שועב דגם בתפילין אינו מפרש כפירש"י אלא מדכתי' וקשרתם לאות על ידך ולטוטפת אמרי' כל זמן שאות על ידך יהיה טוטפות בין עיניך ע"ש וה"נ גבי לולב כן וא"ש לשיטתו. מיהו מתוס' דשמעתין מבואר דלא ס"ל הכי אלא כפירש"י במנחות וכדגול מרבבה והעולם נוהג כמג"א ליטול האתרוג תחלה ומ"מ עושים כמ"ש תוס' להפוך האתרוג שלא יהי' כדרך גדילתו עד אחר הברכה ולא הועילו כלום כיון שהוא מהופך הוה כמאן דליתי' והרי נטלו הלולב תחלה וכהתוס':

הלוקח לולב מחברו. כ' רש"י לעם הארץ לא הוה קרי חברו מ"ש תוס' ממשאלת אשה לחברתה התם אשת חבר היא שפיר חבירתה של אשת עם הארץ שאם תנשא היא לעם הארץ ואידך תנשאי לחבר יהי' זו אשת עם הארץ או אשת חבר עיי' בכורות למ"ד סוף ע"ב רשב"א אומר משום ר"מ ע"ש. ומה שהקשו תוס' מהאומר לחבירו צא ולקוט לך תאנים יפה כ' כפ"ת שהע"ה קורא לחבר חבירו אבל לא החבר לעם הארץ כבמשנתינו אבל מה שהקשו מאומר אדם לחברו לשכור לו פועלי' ובעי לאוקמו בחבירו נכרי ק' שפיר והי' נראה התם שייך חבירו משום דאי לאו דגייסי אהדדי תדיר לא הוה אומר לו לשכור לו פועלי' אבל הכא מכל חנוני אדם לוקח מה צורך חברו אי לאו דהוה חברו ממש וזה לא שייך בחבר עם עם הארץ ומ"מ יש לפקפק משום דאי לאו דגייסי אהדדי לא הוה שואל ממנו אתרוג במתנה: בשביעית נותן לו אתרוג במתנה. למאי דבעי למימר דלולב אזלי' בתר חנטה הוא משל ששית לאפוקי אתרוג א"כ הה"נ הלוקח אתרוג בסוכות של מוצאי שביעי' יתן לו לולב במתנה שהאתרוג נלקט בשמיני' והלולב חנט בשביעי' וזה דוחקו ע"כ נראה יותר כפי' המשנה לרמב"ם והרע"ב וכפי מה שכ' כפ"ת דלמסקנא דגבי עצים דמשחן אזלי' בתר רוב עצים דעלמא ואין בהם שביעי' הה"נ בלולב אין בו משום שביעי' ולא שייך דין זה אלא באתרוג בשביעית ולא בלולב במוצאי שביעית:

וליתיב לי' בהדי'. וצ"ע למאן דלא ידע הא אין מוסרים דמי שביעית לע"ה ה"ל להקשות אמשנתינו מ"ט אין רשאי ללוקחו בשביעי' וצ"ל דהוה סד"א דמכירת האתרוג גופי' סחורה היא ואיסו' דאוריי' ע"כ צריך לקחו במתנה אך מדאמר ר"ה מותר להערים ולהבליע דמי אתרוג ואי הוה אי' סחורה דאורייתא לא הוה שרינן להערים בדאורייתא אע"כ אין בזה משום אי' סחורה ומטעם שכ' תוס' שאין אי' סחורה אלא שלוקח וחוזר ומוכר או הוא המלקט והוא המוכר ע"ש א"כ ק' ליתיב לי' בהדי' כנלע"ד: יותר ממזון ג' סעודו'. כ' תוס' אע"ג ששיווי אתרוג פרוטה היינו לאכילה אבל בזמן מצותו ולמצוה שוה יותר ממזון ג' סעודות עיי' שבת קי"ח ע"א דמזון ב' סעודה הוא פונדיון שהוא ב' איסר וג' סעוד' הוא ג' איסרים ופרוטה הוא א' משמנה באיסר נמצא ג' איסרים הוא כ"ח פרוטות וכשהוסיף משום הידור עד שליש במצוה יהי' ל"ב פרוטות הוא ד' צל כסף מעות שבמדינתינו להורות שלא הכביד הקב"ה על ישראל במצותיו כדכתי' לא קניתי לי בכסף קנה, וישראל קדושי' נוהגים סלסול בכבוד ה' ותורתו ומצותיו אשרינו מה טוב חלקנו ויותר נ"ל דהכא משערי' ג' סעודות ויין דהוה טפי טובא ומשו"ה אמרי' לקמן כדי מן שנינו לרמז על וימן להם המלך מפת בגיו ויין משתיו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף