חתם סופר/נדרים/לג/א

חתם סופר נדרים לג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אין בין המודר וכו'. באומר הנאת מאכלך עלי. וכן פי' הרמב"ם והרע"ב במשנה וכן הוא בירושלמי וראיתי בס' קול הרמ"ז דמדלא איתמר אלא אמר רבא משמע דרבא לא נאיד מדברי ר"ל אלא מפרש כוונתו ע"ש והנה יל"ד דקאמר לעיסת חטין ע"ג מכתו ולא אמר סתם ליהנות ממאכלו וכגון להריח בככר חם דמייתי בירושלמי ובש"ע ע"כ נ"ל באומר קונם מאכלך נאסר בהנאת מיני מאכליו של חברו ככל קונם דאסור בהנאה אך מותר ליהנות שלא כדרך הנאתו וס"ל לש"ס באומר הנאת מאכלך מיתור לשון הוסיף אפילו להניח חטין ע"ג מכתו דהוה שלא כדרך הנאתן ועיין מג"א סי' שפ"ז. והירושלמי ס"ל קונמות כהקדש דאפילו שלא כד"ה אסור. וזה תליא בפלוגתא הארכתי במקום אחר. וע' היטב לשון רש"י עירובין (ל ע"א) ד"ה מערבין לו בה וכו' ע"ש:

ואיידי דתני רישא לא ישאלנו וכו'. צלע"ג בשלמא אי הוה תני רישא לא ישאלנו חלוק וטלית ליראות אבל משאילו שלא ליראות בו הוה שייך לומר איידי רישא תני סיפא. אבל השתא דתני נפה וכברה מאי איידי שייך. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דמשנתנו כעין משנה דמס' שביעית וס"פ הניזקין משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ורחיים ותנור וכ' שם תוס' בשם הירושלמי וכן הוא בתי"ט דנפה וכברה תולין דצריך לספור מעות ורחיים לבשמים ותנור לאונין של פשתן ע"ש וקמ"ל משנתנו דבמודר הנאה לא ישאלנו כל אלה דסתם כלי שסתמן לאוכל נפש לא ישאלנו. וסתם חלוק וטלית ישאלנו אם לא ידע בודאי דצריך ליראות בבית המשתה. א"כ י"ל לא ישאלנו המודר להמדיר משום גזרה וכמ"ש הר"ן לקמן (מג ע"א) ע"ש במ"ש י"ל דלאו קושיא היא כו' ע"ש. וקאמרה משנתנו דרחיים ותנור דסתמיה לאכילה גזרי' ולא ישאיל המודר להמדיר משא"כ חלוק וטלית אע"ג דליראות אסור מ"מ לא גזרינן מדיר אטו מודר:

שוקל לו את שקלו וכו'. כתב הרא"ש ולא דמי לפורע שארי חובותיו עכ"ל. צ"ע כיון דקיי"ל כחנן א"כ גם כל חובותיו מותר. וכן קשה במ"ש ופורע חובותיו בגמ' מפרש עכ"ל כיון דבכל חובות איירי לחנן ובכל גוני א"כ אין צריך לפירוש בגמ'. ע"כ נ"ל מזה הוציא הטי"ד סי' רכ"א דס"ל לרא"ש כפי' ר"ת דלא שרי לפרוע חובותיו אלא כעין חוב דחנן דהיינו פירנס אשתו ולא שום חוב אחר כ"א שוקל שקלו באבוד וגבוי כיון דמצוה בעלמא קעביד. ומה שהקשה הרב"י הא כתב הרא"ש במס' כתובות דהלכה כחנן וכיוצא בו וזה דלא כר"ת. יפה כתב הרב"י דמ"מ לענין נדרים החמיר ורצה לומר הואיל וקיי"ל ויתור אסור במודר הנאה א"כ גם חנן מודה דמבריח ארי ממש לא גרע מויתור. ורק פירנס אשתו דלא הוה חוב ברור כלל. וב"ח תי' דכיוצא בו היינו מלוה ע"פ. וע' דבר שכליי בהפלאה שם בשם בנו הגאון מחנה לוי זצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף