חתם סופר/נדרים/לא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
פירוש הרא"ש
ר"ן
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
שלמי נדרים
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חתם סופר TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קונם שאני נהנה למולים. פי' רש"י ערלי ישראל דסיפא שמתו אחיו מחמת מילה. וכתב ב"י לאפוקי מומר לערלות. וכתב המשנה למלך דברישא מודה רש"י דאפי' מומר לערלות אינו בכלל שאני נהנה לערלים והאריך שם בטעם הדבר. ולפ"ז מומר לערלות יצא מכלל מהול ולכלל ערל לא בא ועמ"ש תוס' מס' ע"ז (כז ע"א) ד"ה איכא בינייהו כו'. ועמ"ש אבן עוזר בש"ע א"ח סי' קפט והארכתי בזה במקום אחר:

ואומר והיה הפלשתי הערל הזה. כ' הר"ן דלא תימא דלמא נולד מהול הוה וכו' לאו דוקא נולד מהול דהא לחד מ"ד ודאי ערלה כבושה היא ומטיפין ממנו דם ברית בשבת. וא"כ להך מ"ד קשה מאי ואומר. אבל י"ל דנימול לשם מורנא וכי האי גוונא:

וביום השמיני ימול ודרשינן ביום אפילו בשבת. במתניתין דנדרים (דף ל"א ע"ב) איתא ר' יוסי הגלילי אומר גדולה היא המילה שדוחה את השבת החמורה וכו' ר' נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים. הקשה בתוס' י"ט מאי אולמא דנגעים משבת החמור' דאמר רבי יוסי. ומה שתירץ כבר תמה עליו בתוס' חדשים שבגליון ע"ש. ולפע"ד משבת אין ראיה דס"ל לרבי נחמיה מקלקל בחבורה פטור ואלא דבשבת (דף קו) מסיק תקוני גברא הוא והיינו ע"פ ההנחה דמאוסה היא הערלה וחרפה היא לנו ע"כ ה"ל תקוני גברא. אבל במשנתנו רצה להוכיח דמאוסה היא הערלה א"כ א"א להוכיח זה מדחיית שבת דהרי אפשר שקלקולו יותר מתקונו ומש"ה מוהלין בשבת ע"כ הוכיח מנגעים. ומיהו בתוס' שם במס' שבת לחד דעה תיקון קיום המצוה הוה תיקון ע"ש אך רש"י לא ס"ל הכי:

תו איתא התם תניא ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה מרע"ה לא עמדו לו בשעה שנתרשל מן המילה רבי יוסי אומר ח"ו שמרע"ה נתרשל וכו'. י"ל ריב"ק ס"ל כקו' הרא"מ פ' שמות דקודם מ"ת לא כתיב וחי בהם מנ"ל למרע"ה לבטל מצוה מפני הסכנה. ורבי יוסי ס"ל כתי' נחלת יעקב כיון דמצות ביום השמיני עליו רמיא ולא על התינוק אין לו להכניס הבן בסכנה ע"ש:

אמול ואשהה וכו'. בס' המכריע סי' נון כתב שאין שום סכנה במילה שהרי אינו מכה של חלל ובש"ס לא הוזכרה אלא לענין חלול שבות דרחיצה בשבת ולא במלאכה דאורייתא ע"ש. וצע"ג דהא עכ"פ מכת חרב היא. והנה הרמב"ם בהלכות מילה כתב בכל מלין ומצוה מן המובחר למול בברזל. והשתא י"ל אי היה מרע"ה רוצה למול בצור בלי ברזל היה יכול למול ולצאת דבצור ליכא סכנה אלא דהוה ס"ל כיון דמצוה מן המובחר בברזל טוב להשהות המצוה ולעשותה מן המובחר. ועיין בזה תשובת חכם צבי סי' ק"ו ובמ"ל פ"א ממגלה ה' י"א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף