חתם סופר/נדרים/טו/ב

חתם סופר נדרים טו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאת נהנית לי עד החג וכו' עיין לקמן ע"ט ע"ב בר"ן ד"ה אילימא וכו' ואיכא למידק וכו' ע"ש ובפ"ג דשבועות ביאר יותר לחלק היכא דאיכא משך זמן ופי' רשי' אם ארחץ אז משם ואילך יאסרו פירות משא"כ בשני ככרות אם אוכל זה ע"ש וא"כ צ"ע הא הכא בסיפא יש משך זמן ויש לפרש אם תלכי אז משם ואילך תיאסר הנאה עד החג ולא מקודם וקושיא זו העירני מו"ח הגאון דק"ק פוזנא נ"י. ונ"ל בשלמא לקמן שפיר פריך יש לפרש כוונת הנודר מרחיצה ואילך ולא מיד כי היכי דלא תהיה עינוי נפש ולא יפר לה בעלה דהא בשעת הנדר רצונה לקיים ולא שיפר בעלה משא"כ הכא הסברא בהיפוך כיון שכוונתו להחמיר עליה באיסור שלא תלך א"כ כל מה שאפשר להעמיס איסור יותר עדיף טפי וכוונתו מעכשיו. וכעין זה יובן ממ"ש הר"ן שם בשבועות מגט אם לא באתי מכאן עד יב"ח ע"ש דאי לאו דבקושי מגרש היה לנו לומר שרוצה שיחולו הגירושי' מיד ובזה א"ש דהוה סיפא דמתני' דומי' דרישא דהוה ודאי מעכשיו דהרי אמר אם תלכי עד החג וע"כ תאסר למפרע מה שנהנית עד הפסח וה"נ בסיפא ומטעם הנ"ל ומכ"ש דלרב יהודה קיימינן דס"ל רפ"ג דקידושין דמעכשיו הוה ספק תנאי ספק חזרה א"כ לא ה"ל מעכשיו וע"כ אמר אם תלכי ולעולם כוונתו מעכשיו וכנ"ל:

הלכה אסורה לא הלכה לא. עט"ז סי' ר"כ סקי"ט שכ' לחלק בגט דהוה איסורא דלהבא אפילו בתנאה מזהר זהירה ע"ש היינו בגט וכדומה דאיסורא דלהבא על כרחה הוא שתבעל להבעל ולא ירצה לגרשה וכמ"ש תוס' גיטין פ"ד ע"א סוף ד"ה הכא וכו' ע"ש משו"ה מיזהרה בתנאי שלא תבוא לידי איסור על כרחה שלא ברצונה אבל הכא ולקמן (ע"ט ע"ב) גבי אם ארחץ שפיר לא מיזהרה בתנאי דברצונה תלי' שאם תעבור על התנאי לא תהנה מכאן ואילך. וממה שכבר נהנה מקודם לא איפכת לה דמה שעבר עבר כמ"ש ט"ז הנ"ל:

הנאת תשמישך. הקשה הר"ן הא מצות לאו ליהנות ניתנו. פי' קושיתו אלשון הש"ס ומצוה לא חשיב הנאה. אבל אמתני' דקאמר שאני משמשך ולא הזכיר הנאה לק"מ ק' הר"ן והוא פשוט. ומה דמייתי ר"ן מהנודר מן המעין עיין שם במס' ר"ה כ"ח בטורי אבן באבני מילואים סוף הדיבור שהקשה אטו בשופטני עסקי' שיכוון ליהנות ופסיק רישיה לא שייך בהנאה כמ"ש הר"ן בפ"ז דחולין היינו גבי בת תיהא ומוכיח כן ממוכרי כסות מוכרי' כדרכן ובלבד שלא יתכוונו. ועמ"ש ריטב"א בסוכה ל"ה ד"ה איכא נוסחא וכו' ולא נהירא וכו' ע"ש. ומ"מ אינו מעלה ארוכה דהא הר"ן מביא ראיה ממוכרי כסות. וכבר כתבתי במקום אחר דנ"ל דלא אמרה הר"ן אלא כגון בת תיהא שאינו עשוי לריח אלא ממילא מריח ולא שייך פסיק רישיה. אבל מעין שעשוי לכך להקר בימות החמה ועיקר תשמישו בכך לא שייך לומר דליכא פסיק רישיה וכן תשמיש דשמעתין בודאי הוה פ"ר וכדאמרינן בכתובות נ"א ע"ב דלא אמרי' תחלתו באונס וסופו ברצון דיצרא אלבשיה. ומוכרי כסות דוקא ותופרי כסות שאין מלבישים כדרך מלבוש ודרך הנאת הבגד בזה לא שייך פ"ר ואה"נ הלובש כלאים ואינו דרך אומנות ותגר אלא שלובשו ממש להעביר המכס שפיר אסור משום פ"ר וזכינו לחלק ברווח מה שנדחק בכ"מ פ"י מכלאים הלכה י"ד ע"ש וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף