חתם סופר/מגילה/י/ב

חתם סופר מגילה י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויהי ביום הח'. לא הומ"ל מוהי' ערב ויהי בקר יום א' דלמא אה"נ לא הוה בי' שמחה כ"כ כיון שצפה ברשעי' וגנז אור ימי בראשית אבל השתא מדתלי שמחת חנוכת המשכן בשמיני בששת ימי בראשית ש"מ דהוה שמחה וק"ל:

אחרים משיש. הכונה שלטובותינו עושה זאת שישמחו אויבינו כדי שישיב אפו ממנו מהרה ע"ד בנפול אויבך אל תשמח כו' והשיב מעליו אפו וכתי' אל תשמח אויבתי לי כו נפלתי קמתי:

בעה"י מה שחנני ה' בסיומא דמס' מגילה פה דרעזניץ יום ד' כ' אדר תקנה"ל:

משה תיקן להם לישראל שיהיו שו"ד. עבר"ן שהק' ממאי דקי"ל פ"ק דפסחים שו"ד ל' יום קודם והנה באמת לא הבנתי ק' הר"ן בזה שהרי הש"ס הקשה לעיל ד' א' מאי ארי' פורי' אפי' י"ט נמי וכ' תוס' אפי' ו"ט שדורשי' ל' יום קודם נמי דורשים ביומו א"כ מוכח דסד"א כיון דדורשין קודם לא ידרשו ביומו וא"כ לק"מ ק' הר"ן דמדאורייתא דורשין ל' יום קודם ולא ביומו ואתא משה ותיקן שגם ביומו ידרשו ולק"מ ק' הר"ן והנה הפר"ח בא"ח סי' רכ"ט דחה תי' הר"ן ותי' הרב"י שם והעלה שהמחוור כמו שתי' הוא ז"ל דהל' פסח בפסח היינו מזמן הפסח ואילך וסמך אאידך ברייתא דת"ק ורשב"ג דזמן הפסח הוא מל' יום קודם ואילך ודבריו תמוהים דאכתי לא תי' אמאי תיקן משה זה הלא דאורייתא הוא שיהי' דורשין ל' יום קודם דנפקי מקראי פ"ק דפסחים אבל לפמ"ש לעיל ניחא דאהני תקנת משה אי"ט עצמו והיותר נראה דנ"מ מתקנת משה טובא דהנה נסתפקתי במה דקי"ל אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו אע"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין אם זהו דוקא בקו"ע אבל בשוא"ת יכול לבטל דהרי יש כח ביד חכמים לעקור אפי' ד"ת בשוא"ת מכ"ש דברי ב"ד חבריהם או דלמא חמירא דברי סופרים יותר מד"ת ואין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חברו כלל אפי' בשוא"ת אם אינו גדול ממנו ולכאור' כן נר' דחמירא דברי סופרי' בהא מדאמרי' לעיל ריש מכילתן מכדי הנהי אנשי כה"ג תקנינהו הא אין ב"ד יכול לבטל כו' ע"ש ואי איתא דבשוא"ת יכולין לבטל א"כ מאי קושיא דלמא לעולם אגשי כנה"ג י"ד וט"ו תקנו ותו לא ואתו רבנן ופטרום לכפרים מקריאת י"ד ויש כח בידם לפטרם בשוא"ת ומה שחייבום לקרות בי"א י"ב י"ג אין זה נגד אנשי כה"ג דמאי אכפת להו אם יקראו או לא כיון שיש כח ביד ב"ד לפטרם מקריאת י"ד כיון שהוא שוא"ת אע"כ דאפי' בכה"ג נמי אין כח בידם לפטרם אפי' בשוא"ת והא"ש דנ"מ טובא במה שתיקן משה שלא יהי' ב"ד יכול לבטל דרשת י"ט משא"כ הא דל' יום קודם שיכול ב"ד לבטלו דיש כח בידם לבטל דבר מן התורה בשוא"ת וא"ש ובזה ישבנו מה שקשה לכאו' לפמ"ש בפר"ח דבפורים בין בי"ד בין בט"ו לא ישאלו בשל פסח אעפ"י דבצרי להו ל' יום דפסח ע"ש וא"כ מה מקשה הש"ס מאי ארי' פורים אפי' י"ט נמי דלמא הא קמ"ל דידרשו בפורים ולא בפסח כמ"ש הפר"ח ולפי הנ"ל יתיישב דהנה טעמא דלא ישאלו עדיין בשל פסח אינו כמ"ש בפר"ח דל' לאו דוקא אלא כ"ט יום ז"א כמוכח בתוס' בכורות אלא הענין דיש כח ביד חכמים לעקר דבר מן התורה בשוא"ת שלא ידרשו עדיין בשל פסח וממילא תקנו שידרוש בשל פורים והשתא מקשה שפיר מאי ארי' פורים אפי' י"ט נמי ידרשו ביומו א"כ ממילא כיון שתקנו חכמים פורים מסתמא כעין דאוריי' תקנו שידרשו בו ואי לאשמועי' דיש כח בידם לבטל דרשת ל' יום קודם גם זה מוכח ממשה תיקן כנ"ל דאל"כ מה הועיל בתיקונו אע"כ משום דל' יום קודם יכול ב"ד לבטל משא"כ תקנת משה רע"ה כנ"ל וא"ש הכל ואי קשי' הא קשי' לפמ"ש בחק יעקב ובא"ר דמה שאנו קורין בתורה יוצאין י"ח שואלי' ודורשין ובזה נתיישב מ"ש רש"י אהא דפורים שחל להיות בשבת דורשין בענינו של יום פרש"י באגרת פורים ולע"ד רצה בזה דלא נימא דיי"ח במה שקורין באותו שבת פ' ויבא עמלק וא"כ הי' קשה מה קמ"ל ריב"ל משנה שלימה שנינו לקמן בפורים קורין ויבא עמלק אע"כ דפורים שאני שאין פ' ויבא עמלק מדבר מענינו של יום ממש דלא נזכר בו מחיית המן וצריך לדרוש מאגרות פורים דוקא וא"ש פרש"י אלא דלפ"ז לא מקשה הש"ס מידי מאי ארי' פורים אפי' י"ט נמי הא טובא קמ"ל דבי"ט יוצאין י"ח בקריאת התורה משא"כ בפורים וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף