חתם סופר/מגילה/י/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע גליון הש"ס חתם סופר מהר"צ חיות רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומ"ט קא הדר בי' משום ק' דר"מ. עמ"ש תוס' דכ"ע מודו דמשבאו לירושלם נאסרו הבמות ולא הי' להם שום היתר כו' ע"ש ומ"מ ק' ראשונה של תו' לא נתיישבה עדיין כמ"ש מרש"א ולולי דבריו י"ל כמ"ש תוס' קודם לזה דמשנתינו מדרבנן קאמר דגזרו טומאה על ארץ העמים ור' יצחק מדאורי' קאמר וק"ל:
תוד"ה ומ"ט הק' וכי לא ידע בתחלה המשניות ועוד מ"ט לא אמר אנא דאמרי כי האי תנא ותי' דלכ"ע אין מקריבין בזה"ז אלא דלמ"ד קלע"ל מקריבין במקום מקדש מיהת ולאידך מ"ד אפי' במקום מקדש לא מקריבין ולכן לא הוה מצי למימר אנא דאמרי כי האי תנא מיהו בתחלה לא חייש להני משניות משום דהוה ס"ל דלמ"ד לא קלע"ל מקריבין בזה"ז בבמה ממש ואנא דאמר כי האי תנא ולבתר שהקשה לו ר"מ ממתני' ולא חייש לתנאי משום דפשיטא דע"כ לא פליגי אלא במקריבין במקום מקדש אבל בבמה לכ"ע לא קרבי איהו נמי הדר בי' ומיושבי' ב' ק' תו' כנלע"ד דלא כמרש"א וק"ל. ודע דשיטת תו' הלזה זהו דעת רש"י בשבועות ט"ז ב' ד"ה קדושת עולם שאין אחריה היתר במות עכ"ל ומסולק מעליו ק' תו' שם ד"ה קדושה כו' ע"ש וכאשר רמזתי' בחידושי שם וצ"ע בתו' דחולין י"ז א' ד"ה וכ"ש כו' דלא מקשה מידי וגם זה כתבנו כבר בחדושינו למס' חולין ואולי י"ל דע"כ לא נחתינן לחלק במ"ש תו' הכא אלא לפי הה"א דר"א ס"ל לא קלע"ל מדעשו קלעו' להיכל דאסור להקריב בלא חומה ואפ"ה ס"ל בשבועות דקדושתו קדושת עולם והיינו שאסור להקריב בבמות בזה"ז וכפרש"י התם וע"כ לחלק בכנ"ל ושפיר תי' תו' דהכי ס"ל לר' יצחק ולרב מרי אבל למסקנא דאמר לי' רבינא לר' אשי דלר"א קדשה לע"ל ותנאי היינו ר' ישמעאל ב"ר יוסי לא מחלקי' בהכי כלל ומאן דפוסל להקריב בזה"ז מתיר נמי בבמות ושפיר הקשו בחולין כנלע"ד וצ"ע ודוק:
דכ"ע כו' קידשה לע"ל ומר מאי דשמיע כו'. בתו' מק' מפ"ק דחגיגה דס"ל לר"א לא בטלה ועי' בשבועות ט"ז א' תוד"ה דכ"ע דמשנו דלענין תו"מ בטלה ולקדושת מחיצה לא בטלה והכי לא מצי לשנויי הכי משום מ"ש בד"ה למה מנו כו' לחלק בהיפך וזהו שיטתם במכות י"ט א' ד"ה ואי כו' וצ"ע לישב ואולי לפי מה שבארתי שם בשבועות דמש"ה ל"ב קדושת מחיצה דרחמנא רבי' אשר לו חומה אעפ"י שאין לו עכשיו והיתה לו קודם לכן וא"כ התו' בשמעתין ד"ה למה כיונו דאי לא הבי' הנך תנאי דאשר לו חומה ה"א דקדושת ארץ עדיף מקדושת חומה אבל לקושטא מודו למ"ש תו' בשבועות מיהו במכות דהעלו כן במסקנא צ"ע:
מצאו את אלו וקידשום. הך קידוש היינו כמפורש במתני' רפ"ב דשבועות ולא מיבעי למ"ד התם י"ז ע"א מכל אלו תנן א"כ מתקדשה בע"א סנהדרין לחוד והך דס"ל לא קידשה לע"ל ע"כ די לו באחד מכל אלו כמוכח התם אלא אפי' אי הוה בעי' כל אלו אש"נ לפמ"ש שם ט"ז א' תוד"ה וכן תעשו כו' דלא בעי' כל אלו רק להתחייב כרת אכניסת מקדש כמו שהי' בח' למילואים שנאמרה פ' טמאים שאז הי' כל אלו אבל לקדושה להקריב סגי בסנהדרון לחוד א"כ מכ"ש לקדושת בתי ע"ח דקילו ואפי' לפשטות הסוגי' דלעולם דבעי' כל אלו ממש מ"מ משכחת הכא נמי לחמי תודה דבתחלת כניסתן הותרו הבמות והקריבו תודה בכל מקום שהוא אע"ג דדבר הנאכל בה ויצא ממנה נפסל ואזי לא הי' נפסל ביוצא כיון שהותרו הבמות וכל המקומות שוין מ"מ ע"ש ט"ו א' תוד"ה ויוצא ממנו ודוק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |