חתם סופר/חולין/מט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כהנים נהגו בו היתר. מלשון זה משמע לא שאכלוהו אלא אע"ג שהחמירו שלא לאכלו להדיא מ"מ נהגו בו היתר להורות קולא בתערובות מב"מ בפחות מס' או לענין חתיכה עצמו נ"נ וכיוצא בו ומטעם שנפרש לקמן אי"ה. דבודאי כהני ה' זריזים וזהירים הם ולא סמכו להקל ע"ד ומקלו יגיד לו:
ואברכה מברכך אפי' גוי המברך ישראל. עיין תוס' ולפ"ז ישראל המברך חברו ומשיב לו שלום נמצא שניהם מתברכים מפי הקב"ה ומפי עצמם. אבל מצרי המברך ישראל והמצרי מתברך מהי"ת למה לו לישראל להשיב לו ברכה כיון שאין הישראל חוזר ומתברך. ומשו"ה א"ל ר' ישמעאל לנכרי מילתך כבר אמורה. ומיהו בפ' אלו נאמרין מפיק ריב"ל מהאי קרא מיעוטא לכהן שאינו עולה לדוכן שאינו מתברך בכלל ישראל המתברכים דדוקא מברכיך אברך אבל לא המונעים עצמם מלברך ולפ"ז י"ל ר' ישמעאל לא ס"ל כריב"ל ומשו"ה מוקי קרא לרבות גוי המברך ישראל אבל כהנים לא אימעטי אפי' אם אינם עולים לדוכן. ולפ"ז יש לפרש ואני אברכם לכהנים היינו כהנים שאינם עולים דהוה סד"א בני ישראל ולא כהנים קמ"ל גם כהנים העומדים במקום בני ישראל להתברך מכהנים אחיהם גם הם יתברכו. והיינו מסייעי כהני דמוקי ברכה לכהנים במקום ברכה דישראל פי' כשהם עומדים ואינם עולים לדוכן:
ואולי י"ל דר' ישמעאל לטעמי' לקמן ס"ז ע"א במים ב' פעמים וכו' דס"ל ב' כללים סמוכים ופרט אחריהם אין זה כלל ופרט אלא ריבוי ומיעוט וריבה הכל ודלא כתנא דבי רב שם. ומבואר ר"פ ד' מינין דה"ה פרט וכלל ופרט יש לו כל דיני כו"פ וכלל ונמצא הכא כתיב ב' פרטים סמוכים זא"ז כה תברכו בני ישראל פרט ושמו את שמי על ב"י חזר ופרט וזה נקרא סמוכים הואיל ואין ענין אחר מפסיק ביניהם כמ"ש תוס' מנחות נ"ה ע"ב וה"ל ב' פרטים וכלל ואני אברכם אחריהם והטל כלל ביניהם ונידונים בריבוי מיעוט וריבוי ריבה הכל אפי' כהנים ולא ממעט אלא עם שאחורי כהנים:
ובזה יש להמשיך הך מסייעי כהני להכא. דהראב"ד כ' הביאו בקרבן אהרן פ' ויקרא דר' ישמעאל דריש ב"פ החלב המכסה והחלב אשר על הקרב ב"פ חלב ב' כללים סמוכים ואשר על הקרב פרט הטל פרט ביטהם ודונם בכלל ופרט וכלל וכללא בתרא דוקא וסגי בדמי לי בחד צד קרום ונקלף ולא בעי תותב. ודבריו אמתיים אבל תמוהים דלקמן ס"ז מבואר בפירש"י דר' ישמעאל ס"ל בעלמא כללא קמא דוקא. ועוד אפי' מאן דס"ל בעלמא כללא בתרא מ"מ היכי ששני כללים סמוכים מודה דכללא קמא וזה טעמו של תנא דבי רב שם. אבל מ"מ האמת כמ"ש הראב"ד שהרי ר' ישמעאל דריש לי' בריבוי מיעוט וריבוי וריבה הכל אפי אינו תותב וא"ש. ולפ"ז י"ל הכהנים נהגו היתר בחלב שעל הקבה לא שאכלוהו אלא עכ"פ לא הורו בו להחמיר להורות נתן דלית להו למדרש בריבוי ומיעוט אלא בכלל ופרט ב' כללים סמוכים וכללא קמא דוקא ובעינן תותב קרום ונקלף ונ"מ דלא לילפו כהנים למידרש בריבוי ומיעוט וידרשו בני ישראל ב"פ והטל ואני אברכם ביניהם לרבות ברכה לכהנים שאינם עולים לדוכן ויתעצלו מלעלות לדוכן ואינהו בעי לזרוזי נפשיהו ע"כ נהגו בהיתר בחלב שעל הקיבה שלא אכלוהו להקל על עצמם אלא שהורו הוראת היתר כנ"ל להורות שעיקר הדין דלא כר' ישמעאל וממילא יזדרזו לעלות לברך את ישראל:
במקום ברכה דישראל. מאז אמרתי בדקדוק לשון קרא ואברכה מברכך שהקדים ברכת ה' לברכה של הדיוט ומקללך אאור היא בהיפוך והו"ל ואאור מקללך. ואמרתי שכך הוא הענין המחשב לברך ישראל מתברך מיד כדי שיתברך הישראל מאדם המבורך כבר מאת ה'. ואמנם המקלל לא יקולל עד אח"כ כדי שלא תצא הקללה מפי אדם מקולל שמדה"ד שורה עליו. וכעת שמעתי דכעין זה כ' הגאון מ"ה אלעזר פלעקלש ז"ל בספרו. והנה לפ"ז הכהן המברך טרם שמתחיל לברך כבר הוא מתברך לטובת ישראל כדי שיתברכו מהמבורכים. ומ"מ אחר גמר ברכתם שוב יתברכו עוד הפעם מהי"ת כדכתיב ושמו את שמי על ב"י ואח"כ ואני אברכם נמצאו נכנסים ויוצאים בברכה עד ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |