מאירי/חולין/מט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א מאירי מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מחט שנמצא בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה שחברתה מגינה עליה משני צדדין טרפה ואין כאן חלוק בין דרך קופה נכנסה לדרך חודה נכנסה ומצד אחד מיהא אין אומרין קופא לבר ר"ל חוץ לכרס על כל פנים לא בושט נכנסה שאם כן יש לך לומר שדרך קופא נכנסה ונקבה הדופן העובי והרי אין דרך קופא לנקוב אלא דרך קנה נכנסה ויצאה לה איזה דרך מהאיברים הנפסלים בנקב וממנו לעובי אלא אע"פ שאין דרך לנקוב בדקין בכרס מיהא דרכו בכך שהאוכלין דוחקין אותה ויוצאה ונכנסת וענין זה מתבאר למטה:
מחט שנמצאת בסמפון הכבד כשרה כל שהיא בסימפון ואינה תחובה דרך סמפון נכנסה והרי היא לשם ולא נקבה כלום וכן בכל הסימפונות וסימפון זה של כבד מצד עצמו אין בו שום טרפות אפי' ניקב ואפי' נחתך שהרי אפי' ניטל כלו כשר וקנה הכבד שאמרנו עליו שהוא נפסל בנקב לא סמפון הוא כמו שביארנו למעלה שהרי קודם שיכנס לכבד הוא וגדולי המחברים פסלוה וכן כתבו בסימפון הריאה שניקב אף שלא בצד חבירו שטרפה כמו שכתבנו בשמועת תלתא קני הוו והדברים זרים:
כתבו הגאונים שמחט שנמצאת בטרפשא טרפה גרעינה של תמרה שנמצאת במרה כשרה מפני שדרך סמפון הכבד נכנסה שאלו דרך ושט ושתנקוב המעין עד שתגיע לסימפון וממנו למרה הרי אינה יכולה לנקוב ואע"פ שאין אנו יכולין להוציאה עכשיו דרך סימפון מ"מ על ידי נענוע הליכתה מתעגלת בכח עד שדחקה ונכנסה אבל גרעינה של זית הואיל וראשיה חדין דינה כמחט ודרך ושט נכנסה ונקבה עד שהגיע לסימפון הכבד וממנה למרה וטרפה ומ"מ גדולי פורווינצא כתבו בחבוריהם שלא נאמר כן אלא שאין המרה לפנינו אבל אם היא לפנינו שלמה מותרת מדין מחט שנמצאת בריאה ועלתה בנפיחה שכל שיש לומר סימפונא נקט ואתא כשרה:
ניקבה הריאה במקום שיש לתלות ביד הטבח ושהדברים מוכיחין לפי משמושו שאפשר לו לתלות בו כגון שהנקב בסכין או שתלשה מלמעלה ואחר כך נמצא בו הנקב תולין בזה וכשרה וכן בכל מה שיש לתלות:
בא זאב ונטלה והחזירה מנוקבת כשרה ויש בזו חולקין כמו שהתבאר בפרק ראשון:
תולעת שנמצא יוצא מן הריאה ונקב דרך יציאתו ואינו ידוע אם קודם שחיטה יצא ותטרף ואם לאחר שחיטה וכשרה ודאי לאחר שחיטה יצא שהרגיש במיתה וברח אבל מחיים לא היה יוצא משם:
מצות עשה להיות הכהנים מברכין את ישראל בכל יום כל שהצבור מתרין אותם בכך כמו שביארנו במקומו שנאמר כה תברכו ולעולם יהא לבו של אדם מכוון לשמים שאע"פ שהברכה מפי כהנים הקב"ה מסכים עליה וכמו שאמר ואני אברכם ולא עוד אלא שאף הכהנים אע"פ שאין להם ברכה במקום ישראל ר"ל שאינם בכלל אותה הברכה מ"מ מצד אחר הם נוטלין שכר על ברכתם שנאמר ואברכה מברכיך:
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |