חתם סופר/חולין/מט/ב

חתם סופר חולין מט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

את כל החלב וגו' דע בפ' ויקרא בכולהו קרבנות כתיב את החלב המכסה את הקרב והיינו הפרישה ואת כל החלב אשר על הקרב היינו שעל המסס ובית הכוסות כדאמר לקמן צ"ג ע"א:

אמנם כ' רמב"ן דבפ' תצוה במילואים בציווי לא הזכיר אלא את כל החלב המכסה את הקרב ותל"מ. ובפ' צו במעשה שהקריב משה המילואים הזכיר רק חלב שעל הקרב ולא הזכיר המכסה מוכח מזה כשלא הזכיר שניהם וכלל הכל בחד לישני חלב המכסה גם המסס ובה"כ בכלל. ובחלב אשר על הקרב גם הפרישה בכלל. ונלע"ד משו"ה דרשו בת"כ מייתורא דפרט שניהם אתי למעוטי חלב שעל הדפנות דאל"כ תרתי למה לי בפ' ויקרא בשלמים. וכמ"ש תוס' בשמעתין. ודע דמ"ש תוס' בשמעתין היינו דאימעטו דפנות להקרבה אבל לאכילה אפשר דאסור משו"ה לקמן צ"ג ע"א מייתי תוס' דת"כ דממעטו חלב דפנות מאיסור אכילה מדכתיב אשר יקריבו מדאמעוט מהקרבה אימעוט נמי מאיסורא. ומיהו איכא ברייתא בת"כ פ' ויקרא דמימעט כרת ולאו ג"כ מדכתיב ה' פעמים חלב המכסה את הקרב בה' פרשיות ע"ש:

חלב שע"ג הדקין עד אמה לר' ישמעאל וכו' עפירש"י משמע ולא לר"ע והיינו לפי ברייתא קמייתא משמע למר ניחא לי' למדרש קרא אדקין ומר אקיבה אבל כדמייתי ברייתא שני' דמפרש לברייתא קמייתא דפלוגתתם בדמיון אי בעינן דומה לתותב או סגי בקרום ונקלף וכמ"ש בקרבן אהרן שוב ידעינן דמאן דמרבה קיבה כ"ש דקין ואין כאן מחלוקת בחלב שעל הדקין ומ"ש רש"י לקמן צ"ג יבואר לקמן אי"ה:

והנה ללישנא קמא לקמן דקיי"ל כוותי' דאקשתא הוא תותב אעפ"י שמחובר באמצעות מ"מ תותב גמור נחשב ולא בעי קרא לרבויי' ולא אצטריך קרא אלא לחלב שעל הדקין שבעצמו אינו תותב אלא מן הפרישא המונח עליו ולאידך מרבינן אפי' חלב היתר שהוא רק קרום ונקלף והכי קיי"ל כלישנא קמא. אמנם ללישנא בתרא פליגי בני בבל ובני א"י אליבא דר"ע מ"מ לר"ע קשת אסור ולא צריך קרא לרבויי ולבני א"י מותר ולא מתרבי מקרא כלל כיון שמחובר באמצעתו:

ועי' ש"ס הוריות ג' ע"א י"ז ע"ב ושם פירש"י דהריבוי הוא וי"ו דואת כל החלב מיני' מרבינן דקין ע"ש והלכו בזה נמישות בבאר שבע שם ובתשובת שב יעקב וכנסת יחזקאל. והנה שם בש"ס ג' ע"א הגירסא חלב שעל הקיבה. ואומר אני אפי' יהי' הגי' שעל הקרב מ"מ הכוונה חלב שעל הקיבה אי הוא בכלל חלב קרב או לא דא"ל שהורו להתיר חלב שעל הקרב א"כ טעו בדבר שהצדוקים מודים בו ואין מביאין פר בהוראה כדאיתא התם. אע"כ בחלב שעל הקיבה ושעל הדקין הי' הוראתם ע"ד משל הכה"ג התיר שעל הדקין וסנהדרין התירו שעל הקיבה ושוב חזרו בהם ששניהם אסורים כנ"ל. וא"כ צ"ע הא תרווייהו נפקי מריבוי דאת כל מר דריש לדקין ולא לקיבה ומר לקיבה ולא לדקין ושוב חזרו דתרווהו נפקי מהאי קרא א"כ מאי קאמר כיון דמתרי קראי נפקי וק' היכי נפקי מתרי קראי הלא מריבוי דאת כל נפקי תרווייהו ואם נמי נאמר דכל ריבוי מרבה חד מ"מ לא מסיימי מהיכי נפקא דקין ומהיכי נפקא קיבה וא"כ לא שייך מתרי קראי נפקי. אע"כ סוגיא דהתם ס"ל דוי"ו ריבוי הוא. וכללא הוא דריבוי דנפקא מוי"ו לא דרשינן אלא מטעמי' לא דרשינן אלא מטעמי' דגופא דקרא כמ"ש רמב"ן ואת וי"ו לרבות אחיך הגדול מטעם כיבוד אב לא מטעם עצמו ומשו"ה אחר מיתת האב שוב אין צריך לכבד אחיו הגדול ובקיאות זו מייתי נמי בתשובת כנסת יחזקאל ע"ש וה"נ בהא הוה פליגי דחד מיניהו דריש וי"ו ולא דריש את כל לרבויי, וממילא א"א לרבות אקשתא דקיבה שהוא עצמו תותב וקמ"ל אע"ג דמחובר באמצעותו מ"מ איקרי תותב אבל לא אתי' דקין בק"ו מיני' דאינהי לא תותב הוא אלא יונק מן התותב ושוב חזרו בו ודרשו תרווייהו לאסור דקין ואקשתא דקיבה ושפיר נפקא מתרי קראי זהו לפי סוגיא דהוריות. אבל בשמעתין לקושטא דמילתא דאקשתא לא צריך קרא לרבויי וריבוי את כל ר"ע מוקי דוקא אדקין דינקי מתותב קרום ונקלף ור' ישמעאל אפי' איתר דקיבה דהוא רק קרזום ונקלף ומכ"ש דקין:

ואמנס לקמן צ"ג ע"א פירש"י ריש מעי' באמתא פליגי ב"י ר"י ור"ע והקשה בכנה"ג דזה סותר למ"ש ר'ש בשמעתין והנכון בזה מ"ש בכנסת יחזקאל ב' דרכים ושניהם אמתיים. א' בעליונו של ריש מעי' אותו חלב יונק ממכסה הפרישה שעליו ואסור לכ"ע אך בצידו השני של ריש מעי' אינינו אלא קרום ונקלף ואינו מכוסה בפרישה ובהא פליגי ר"י ור"ע ועוד דרך אחר והוא דהכל בו ואורחת חיים וכן פסק רמ"א בש"ע דבריש מעי' יש חלב ותחתיו קרום ותחת הקרום עוד שומן בעצמותו של מעי. ולא נאסר אלא העליון עם קרומו והחלב שבפני המעי מותר. ולכאורה העליון הוא היונק ונאסר מטעם תותב. אבל התחתון קרום ונקלף הוא ולר' ישמעאל נאסר ולא לר"ע ושמואל שהי' מבני בבל דאסרו דאייתרו אמר בעי גרירה פי' לגמרי ופירש"י דבזה נחלקו ר"י ור"ע לר"ע שרי התחתון ואנן אע"ג דבאייתרו מחמרינן מחומרא בעלמא משום שסמוך לאקשתא באותו אבר מ"מ בהא לא מחמרינן ואין אוסרים אלא עד הקרום ותו לא. ואמת נכון הדבר. ומה שהקשו אחרונים א"כ לקמן צ"ג אמרינן תלתא קרומי הוה ה"ל למימר ד' קרומי הוה גם האי קרום לק"מ דהני תלתא קרומי אינם חלב אלא קרומי חלב וכ' רמב"ם שאינם אלא כמו חצי שיעור באיכות החלב ואפי' אוכל כמה זתים אינו חייב משא"כ הך קרום הוא בעצמו חלב וחייב כרת על כזית ממנו:

ואין להקשות א"כ מ"ט אמר לרבות חלב שעל הקיבה ולא אמר חלב שעל תחתית הדקין י"ל רבותא קאמר אפי' שעל הקיבה מרבינן שאינו יונק ולא סמיך ליונקת הפרישה מכ"ש תחתיתו של דקין שעליונו חלב דאורייתא. ובזה ניחא מ"ש תוס' דלא מצינו בעוף חלב שכנגדו בבהמה וק' אמאי לא הא איכא ריש מעי' בשלמא להפוסקים דמפרשי ריש מעי' אכרכשתא י"ל התם בלא"ה הוה עשוי ככובע ואינו סותם אבל למאי דמפרשינן במעי היוצא מהקיבה קשי' ה"נ איכא ריש מעי היוצא מהקורקבן ולהנ"ל ניחא דבבהמה יונק מהפרישה שעליו ובעוף לא שייך כך:

תותב קרום ונקלף. עיין פלוגתת ר' יואל ורבינו אפרים במרדכי והדברים סתומים ולא מצאתים מפורשים בשום מקום ובעזה"י אבארם דהנה לקמן צ"ג ע"א חלב שהבשר חופה אותו מותר דדרשינן על הכסלים ולא בתוך הכסלים וכן על הכליות ולא בתוך הכליות ומייתי רש"י יש אומרים דוקא בשר חופה ולא קרום חופה אבל דעת רש"י ה"ה קרום חופה נמי שרי ע"ש. והנה ר' יואל מפרש תותב קרום ונקלף היינו שהחלב פרוש כשמלה אינו מחובר בבשר ועוד יש לאותו חלב קרום ואותו קרום נקלף ממנו והנה כן הוא חלב הפרישה ושוב תחת הפרישה איכא בינו ובין הכרס קרום ותחת הקרום יש חלב על הכרס. והנה אפי' יהא אותו חלב שעל הכרס ג"כ בעצמו תותב קרום ונקלף מ"מ כיון שנחפה תחת קרום המפסיק הנ"ל הו"ל חלב שבשר חופה אותו ורחמנא שעל הקרב ולא שבתוך. ומעתה לא קשי אמאי תני' בת"כ למעוטי חלב שעל הדפנות ולא תני למעוטי חלב שעל הכרס די"ל דהא לא צריך מיעוטא כי היכי דלא צריך מיעוטא לחלב כסלים שהבשר חופה אותו משום דכתיב על ולא בתוך ה"נ כתיב על ולא בתוך וכן נמי לא תיקשי אדמרבינן חלב שעל הדקין והקיבה לאיסורא לרבי הכרס ז"א דא"א לרבויי דמיעוטי' קרא בהדיא על ולא בתוך נמצא חלב הכרס מותר וכדמשמע משמואל לקמן צ"ג ע"א חלב שעל המסס ובית הכוסות זהו חלב שעל הכרס משמע אבל שעל הכרס לא זהו שיטת רבינו יואל וכ' שכן מבואר ברש"י ע"ש וכן פסק הרא"ש והטור:

אמנם רבינו אפרים נראה דס"ל כשיטת הסוברים חיפוי קרום לא הוה חיפוי נמצא אפי' אי נימא דחלב הכרס בעצמותו אינו תותב מ"מ הוה לי' לרבוי' לאיסורא טפי מחלב הדקין שהרי הפרישא שוכב עליו או לכל הפחות ה"ל לאתויי בת"כ למעוטי להתירא כחלב הדפנות. אע"כ הכי פירושא דתותב קרום ונקלף דמונה והולך סדר החלבים האלו תותב הוא הפרישה ואח"כ מונח קרום ואח"כ חלב הכרס הנקלף מן הכרס וזהו חלב האסור גמור המפורש בתורה והיינו תותב קרום ונקלף. ומשו"ה לא הוה צריך שמואל למיחשבינהו בהדי המסס ובה"כ כי הוא עיקור החלב. ומה חלב המכסה תותב קרום ונקלף אף כל תותב קרום ונקלף היינו ריש מעי' היונק מן אותו החלב כנ"ל. ולפ"ז נ"ל אותו הגאונים הסוברים ריש מעי' היינו בכרכשא ע"כ מפורשים תותב קרום ונקלף כרבינו יואל וא"ש טפי לפי' הב"ח תותב על קרום ונקלף עם קרומוי והקרום מפסיק בין חלב לבשר ובכרכשא כן הוא ושפיר אפשר לפרש דמרבה קרא אותו חלב ולא בריש מעי' שיוצא מן הקיבה שאותו אינו אלא יונק מתותב משא"כ לרבינו אפרים דמפרש תותב קרום ונקלף כנ"ל דתלת מילי קאמר תוחב ותחת התותב קרום ותחת הקרום חלב שנקלף וזה לא נמצא אלא בפרישה ובכרס שתחתיו ולא במעי הכרכשא וע"כ א"א לרבויי אלא מעי מן הקיבה היינו מהפרישה כנ"ל:

והנה הרמב"ם לא הזכיר חלב שעל הכרס לא לענין הקרבה בפ"ח ממעה"ק ולא לענין איסור בהמ"א פ"ז משמע דס"ל כרבינו יואל. אך כ' בהג"א רפא"ט במתניתין קמייתא בשם רמב"ם פ"ו דשחיטה וז"ל כרס שניקב טרפה ואין לך שיסתום אותו שהרי החלב אסור עכ"ל וכ' עליו הג"א ונ"ל היינו כר' אפרים מרעגנשבורק עכ"ל. והנה בודאי לפי מה שהעתיק הוא הרמב"ם שהרי החלב אסור משמע חלב הכרס אסור משמע דס"ל כר' אפרים ותיקשי ממשמעותי' דמאכלות אסורות ודמעה"ק הנ"ל. אבל ברמב"ם שלפנינו פ"ו משחיטה ה' י"א כתיב שהרי החלב שעליו אסור ולא קאי אחלב הכרס עצמו אלא אחלב הפרישה שעליו אסור הוא ואינו סותם אבל חלב הכרס עצמו לעולם אימא לך דמותר הוא. ואי תיקשי א"כ לסתום חלב של עצמו נלע"ד הנה כתב בתשובת באר עשק הובא בסוף ס' מנחת יעקב דשומן אוזות פטומות אינו סותם שמתמעט ע"י הכחשה וכ' עליו מנחת יעקב שאין משמע כן מסתימת הפוסקים. ואני אומר כיוצא בזה מצאתי בראב"ן שכ' משו"ה אין הלכה כרשב"ג בשירקי דמעי' דנפיק אגב דוחקא משום דכשאירע חולי המשלשל הבהמה מתמעט אותה ליחה משו"ה אינו סותם ע"ש וא"כ מכ"ש שומן הנ"ל ונראה לאו דוקא אוזא פטומה אלא כל מיני שומן שאינו בטבע בכל בהמה כגון הפרישה שאפי' בכחישה שבכחישות איכא פרישה וכן בריש מעי' החלב שעל הקרום שאפי' בכחישה שבכחישות נמצא הקרום הזה ועיין לקמן פג"ה צ"ו ע"א תוס' ד"ה ההוא כחוש הוה. אבל חלב הדקין שתחת הקרום כ' בכנסת יחזקאל שאינו נמצא בבהמה כחושה ולפי הנ"ל אפי' ימצא בשום בהמה אינו סותם כיון שאם תכחש לא יהי' בו אותו שומן ומ"ש תוס' בשומן קורקבן היינו אותו שורה שומן שיש בטבע בכל קורקבן שבעולם אפי' בכחישה שבכחישות אבל אם מתפשט להלן אינו סותם וגם זה מוכרח בפירש"י ד"ה טמא אינו סותם כגון חלב המכסה והמסס וחלב המכסה את הקרב סותמן וצ"ע מ"ט נקיט חלב המכסה היינו הפרישה ולא אמר חלב של עצמן בשלמא חלב שעל הכרס י"ל רש"י סובר כרבינו יואל שהוא חלב טהור וכמו שהעיד רבינו יואל שבמרדכי על רש"י דס"ל כוותי'. אך על המסס קשה מה צורך לחלב המכסה ועוד שעל הכרס מי ניחא הא מודה רבינו יואל לרבינו אפרים שתותב הוא רק שהוא נחפה תחת הקרום וכיון שהוא תותב אעפ"י שהוא טהור איך יסתום. אע"כ כנ"ל דהחלבים הללו אינם קבועים דבהמה כחושה אין לה חלב לא בכרס ולא בהמסס ואינו סותמו בין יהיו טהור בין יהיו טמא ולא מיירי ש"ס מזה רק מחלב שהוא בטבע כגון חלב הפרישא ודקין שעל הקרום וחלב הכנתא וטרפשא דלבא וכיוצא אבל מאלו החלבים לא מיירי. ולא אתי אלא לאשמעינן דכרס והמסס שניקבו וחלב שהפרישה סותמתן שאינו סותם מפני שהוא אסור והיינו דכ' רמב"ם חלב שעליו היינו הפרישה אסור הוא אבל חלב של עצמו בלאה"נ אינו סותם וי"ל רמב"ם ס"ל כרבינו יואל:

שאני הכא כיון דקתני מה דוקא. לא מצאתי כזה דכיון דקתני מה יהיו דוקא ומה אולמי' ונחנו "מה" וי"ל עפ"י הראב"ד שהבאתי לעיל דס"ל דהחלב החלב ב' פעמים ה"ל ב' כללים סמוכים והטל פרט ביניהם על הקרב ודונם והיינו בריבוי ומיעוט וריבוי ומרבינן אפי' רק קרום ונקלף ואידך ס"ל דונם בכו"פ ובעינן שוה בכל צדדין תותב קרום ונקלף וזהו פלוגתת תנא דבי רב לקמן ס"ו ע"ב אמר רבינא וכו' עם תנא דבי ר"י שם ס"ז ע"א ע"ש והשתא אי ס"ד מהפכינן בתרייתא אפי' גרסינן ת"ק ר"ש ולא ר' ישמעאל כגי' ילקוט מ"מ בבתרייתא מפורש טעם פלוגתתן מה חלב המכסה וכו' דמשמע דפליגי במה הפרט מפורש וכו' וכראב"ד הנ"ל והיינו טעמא נמי דברייתא קמייתא דהך ברייתא מפורש לאידך כמ"ש גם בפלתי בפשיטות וא"כ בקמייתא דלא מהפכינן ס"ל לר' ישמעאל דרשינן בכו"פ וז"א דהוא דריש בריבוי ומיעוט לקמן ס"ז ע"א אע"כ מפכינן קמייתא ובתרייתא דקתני מה הפרש מפורש המכסה הקרב הוא דוקא וק"ל:

חלב טהור סותם פירש"י כגון חלב דקין וכנתא סותם משמע אבל חלב דריש מעי' אפי' מה שתחת הקרום אינו סותם ושוב פירש"י טמא אינו סותם כגון חלב הכרס וכו' ולא כ' חלב דקין דריש מעי' ובסתירה זו הרגיש בתשובת שב יעקב ולפמ"ש לעיל שאין חלב שעל הדקין אלא בשמנה ולא בכחושה א"ש. ולפמ"ש נמי לעיל דפליגי בי' ר' ישמעאל ור"ע בחלב שתחת הקרום א"ש נמי דלא בעי רש"י למיחת נפשי' בפלוגתא לא בחלב טהור ולא בחלב טמא עיין וק"ל יתר דברי רש"י בזה מבוארים לעיל:

חלב חי מאי עיין חי' ר"ן דהוה סד"א דמדרבנן אסרו דלא למיכל מיני' מדמכשירינן בהמה על ידו. והנה עיין פלתי סי' ס"ד שכ' דעיקור חלב טמא שאינו סותם היינו תותב כמשמעות רש"י אך משום לא פלוג אמרו גם קרום ונקלף לא יסתום ודבריו מאוד נכונים ולפ"ז נ"ל דרב לא קאי אלא אחלב של קרום ונקלף אבל תותב לא אצטריך לאשמעינן וגם לא הוה פליג רב ששת אלא מהא לא מיירי כיון שהוא תותב אפי' הי' טהור לא גרע מחלב העשוי ככובע רק מיירי מקרום ונקלף ורב ור"ש הי' מבני בבל דסברו כר' ישמעאל וסבר רק משום לא פלוג אסור ור"ש ס"ל דלא שייך לא פלוג כיון שבני מערבא ס"ל כר"ע ואכלי נהי דס"ל כר"י מ"מ לא שייך לא פלוג דלא אתי למיחלף בתותב דמידע ידעי ההפרש שביניהם שהרי אינהו אכלי והיינו טעמא נמי דרבא ואביי סבר שהוא איסור דאורייתא ולית הלכתא כוותי' אלא כרבא ורבא לא הדר בי' כמ"ש תוס' אלא אדרבא היינו דקאמר חימצי ובר חימצי דאותו שהוא קרום ונקלף סותם שפיר:

התורה חסה על ממונם של ישראל רש"י מייתי מת"כ והתם פליגי תנאי בהא דר' יהודה ס"ל גזירת הכתוב הוא ועפ"ק דמ"ק והראב"ן ומייתי לי' בת"ח מייתי קרא והשקית העדה ובעירם וכן מייתי סתמא דש"ס במנחות ספ"ז והיינו משם דהך דוציוה הכהן תלי' בפלוגתא ומ"מ נ"ל רש"י בחר בהאי קרא משום עכ"פ עביד קצת איסורא דרבנן משום לא פלוג ומנ"ל לחוס על ממונם של ישראל היכי דאיכא זלזול באיסורא ע"כ מייתי מנגעי בתים דממתין מלהראות לכהן עד שפינה ביתו ובין כך הבית הוא מנוגע וויתרה התורה להשהות להראות לכהן משום ממונם של ישראל:

חיטי דכרכשא מזה מוכח דלהפוסקים ריש מעי' הוא בכרכשא היינו מה שעל הקרום אבל מה שתחת הקרום חלב טהור הוא ומזה קשי' אהאחרונים שסברו דוקא בכרכשא יש לחלק בין למעלה מהקרום למה שתחתיו אבל במעי היוצא מהקיבה אין לחלק וק' מאי פסקא לחלק בין הך שיטה להך שיטה. ונ"ל ליישב דהפוסקים ס"ל מעי היוצא מן הקיבה אעפ"י שאינינו תותב קרום ונקלף מ"מ יונק מהפרישה וא"כ גלי לן רחמנא דיניקה אוסר וא"כ מאן מפיס שאין היניקה בוקע הקרום וגם חלב שתחת הקרום יונק. אך אינך פוסקים לית להו הך סברא דמשום יניקה ליתסר אלא ס"ל בפירוש תותב קרום כמ"ש ב"ח שיושב על קרום וקולפין אותו עם קרומו וכזה נמצא בכרכשא וא"כ י"ל מה שתחת הקרום מותר דליניקה לא חיישי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף