חתם סופר/ביצה/יב/ב

חתם סופר ביצה יב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומשום הבערה הא דחשיב הבערה לבסוף משום דמיירו שמעמיד קדרתו על גחלו' לוחשו' ומחתה בהם ומבעירן דהבישול וההבערה תכופי' וסמוכי' ובהכי ניחא דפריך בפסחי' ובמכות אי אין חלוק מלאכו' לי"ט אהבערה לא ליחייב. ולפי הסדר דמבעיר תחלה ואח"כ ה"ל למימר אבישול לא לחייב אע"כ כנ"ל:

פוק תני לברא יל"ד מתחיל בתרתי בשול והבערה ומסיים בהבערה לחוד וי"ל דהו"מ למימר ר"ע הוא כמ"ש תוס' ריש שמעתין אלא הא ר"ע ס"ל לחלק יוצאת א"כ דרשי' מביום השבת אין חילוק מלאכת לי"ט ואיך מחייב שתים על הבערה ועל בישול אע"כ דלא כר"מ וא"כ ע"כ ב"ש היא מטעם הבערה אבל לא מטעם בישול דלא שייך מתוך כיון דלא חזי' למידי כקו' תוס' משא"כ ההבערה חזי' לתבשיל אחר ושייך בי' מתוך. והנה בפסחי' מ"ז ע"ב תוס' ד"ה ולוקה וכו' מבואר דלרבה נמי למסקנא מודה במתוך פליגי וב"ש הוא וכ"כ פני יהושע שם ומקשי' איך אמר עייל עצי מוקצה הא לרבה ב"ש לית לי' והכינו את אשר יביאו ולהנ"ל י"ל התם עדיין לא אסיק אדעתי' הך דחילוק מלאכו' עד לבסוף ע"ש וא"כ יש לומר ר"ע היא וק"ל:

אין מוליכי' חלה ומתנו' כל מה שאמר ב"ש בחלה ומתנו' הכי ס"ל ב"ה בתרומ' ומעשרו' וכאלו אמר אין מוליכי' תרומה וזה כוונת הירושלמי דמייתו תוספת דמתני' דדמאי ילפא ממשנתינו דה"א לא יטול היינו לא יפרוש אבל אם עבר והפריש או שמופרשי' מעי"ט מותר ליתנם לכהן ע"כ ילפא מהכא דתנן אין מוליכי' תרומה לב"ה וה"ה הכא לא יטלם היינו לא יתנם ותו מתני' דהכא ילפא מדהתם דה"א לא יוליכם אבל יבוא לביתו ויאכל קמ"ל מתני' דהתם דוקא בכהן הרגיל אצלו שלא יסברו העולם שתרם היום. ומיהו מה דאיתא התם שצריך להודיעם לא פי' תוס' כלום כיון שהוא רגיל. מ"ט צריך להודיעם ופי' הרא"ש שם ע"ש ודברי מהר"מ ומהרש"א אינם מבוררים לע"ד. ודברי פסקי תוס' מגומגמים וידוע דתוס' דביצה שלפנינו אינם אותן תוס' הקדמונים שהוציאו ממנו פסקי תוס' אך כל זה אמשנה דדמאי ודשמעתין דאתי' כר' יהודה דלב"ה אוסר ליתן תרומה לכהן אך לר' יוסי דקי"ל כוותיה ליתא לכל הנ"ל:

והרמב"ם פסק כר' יוסי דשמעתין ומייתי מתני' דדמאי והכי מפרש לה מי שכבר קרא שם מע"ש בצפונה או בדרומה והרי הוא כמופרש ועומד. מ"מ כיון שעדיין מוקף וסמוך אצל החולין לא יטלם משם ויתנם לכהן דמחזי כמפריש תרומה בי"ט אע"ג שכבר הוא מופרש מ"מ כיון שאינינו מופרש ממש מחזי הנתינה כהפרשה אלא כהן הרגיל יבוא ויאכל מהכרי הבעלי' מצד זה והכהן מצד זה עיי' כי כן הוא כוונת הרמב"ם וצריך לחלק דמתני' ופלוגתא דר"י ור' יוסי דשמעתין בי"ט והתם בשבת או הכא במופרשי' ממש והתם במוקפי' וסמוכי' עדיין התרומה עם החולין כנ"ל. ולכאורה לפי פירושו של הרמב"ם בפי' משנת דמאי ממילא א"א לפרש שמעתין ג"כ כהך משנה דהרי בחלת ותרומות א"י אסורים לאכול בשלחן א' הכהן עם הישראל ומה גם בכרי א' זה בצד זה וזה בצד זה ובשגם כהן הרגיל ואינו אכסנאי. כמבואר ר"פ כל הבשר ממתני' דחלה פ"ד משנה ח' דחלת ח"ל נאכלת עם הזר על השולחן ולא חלת א"י משום דגזרינן העלאה אטו אכילה. ובאמת בר"ש שם מייתי ירושלמי דמפרש נאכל עם הזר בתערובות חד בחד אבל העלאה אטו אכילה אפי' חלת א"י נמי. וא"כ לשיטתו שפיר קאמר דמתני' דהכא ילפא מדהתם היינו כהן הרגיל יושב ואוכל בצד הכרי. אבל למאי דקי"ל כסתמא דש"ס דר"פ כל הבשר דגזרי' העלאה אטו אכילה. א"כ בשלמא דמאי הוה כחלת חו"ל דנאכלת עם הזר על השולחן אבל שמעתין בחלת ותרומות א"י ע"כ במופרשים ממש מיירי ובהא שרי ר' יוסי בי"ט דוקא ובשבת כלל לא. אך בדמאי יבוא כהן הרגיל ויאכל בצד הכרי וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף