מהרש"ל/ביצה/יב/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רש"י בד"ה לימא אחרים כו' דמתני נמי דוקא בשל כו' כצ"ל:
בד"ה אסורייתא כו' בתוכן הס"ד:
בד"ה מוללין כו' בשבת לאו דאורייתא כו' לא גזור כצ"ל והס"ד:
תוס' בד"ה אין מוליכין כו' וכן משמע בירושלמי דדמאי פרק הלוקח פירות בהדיא כצ"ל:
בא"ד לתרומת מעשר של דמאי ולמעשר עני של ודאי לא יטלם כו' כצ"ל. ונ"ב דאלו ודאי מעשר אין לבעלים בו כלום אלא הלוי נוטל המעשר ונותן תרומת מעשר לכל כהן שירצה אלא בדמאי איירי שמפריש ממנו המעשר והוא שלו ונותן אח"כ ממנו תרומת מעשר לאיזה כהן שירצה וגבי מעשר עני גרסי' ודאי:
בא"ד ועני למודים לאכול אצלו כו' ומייתי מהך דהכא כו' כצ"ל:
בא"ד דוקא מה שמתירין ב"ה. נ"ב וכן בפסקי תוס' ותימה שהרא"ש לא הזכיר חלוק זה שהוא אליבא דהלכתא וק"ל:
בא"ד משום דלא סלקא אדעתא דבר אינש למיכל פיסתיה בביתיה דחבריה ויסברו כו' כצ"ל. ונ"ב וזהו לשון ר' שמשון בזרעים ומהאי טעמא נמי בעי מתני' שיודיעם דאפילו למודין לאכול אצלו לא סלק אדעתיה לאכול אצל חבירו בשבת אלא א"כ הודיעו בע"ש ועוד דפעמים אינו טהור ואסור בתרומה ועני נמי אינו צריך לטמאות טהרותיו של חבירו ע"כ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |