גליוני הש"ס/ביצה/יב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף י"ב ע"ב

ב"ש היא כו'. נ"ב עיין שו"ת ראשית בכורים ח"ב סי' ז' הקשה מהך דשבת ע' א' דמ"ד הבערה לחלק יצאת ולא ילפי' לחלק מבחריש ובקציר תשבות היינו משום דה"ל חריש וקציר ב"כ הבכ"א ואין מלמדין ע"ש ברש"י ותוס', וא"כ לשמאי הזקן דס"ל קידושין מ"ג א' דב"כ הבכ"א מלמדין ע"כ דהבערה ללאו יצאת לא לחלק וא"כ לתוס' פסחים ה' ב' ד"ה לחלק דלמ"ד הבערה ללאו יצאתה הבערה מותרת ביו"ט לגמרי א"כ איך אפשר לאוקמי כאן הך דהבערה ובישול כב"ש וכי יחלקו ב"ש על שמאי רבן ע"ש והי' לו להביא בזה תוס' יבמות קי"ז א' ד"ה ב"ה שכתבו ותימא וכי נחלקו ב"ה על הלל רבן כו' אולם באמת מצינו כזה בכמה דוכתי והארכתי במ"א וגוף קישתו הנ"ל הוא רק דרך פלפול ויש ליישבה בכמה גווני:

ה"נ לא אמרי' מתוך שהותרה הבערה לצורך. נ"ב הא דפתח בהבערה ובישול וסיים בהבערה לחוד והמפלפלים הרבו בזה הנה דוגמתו ממש ברכות י"ד א' בהלל ובמגילה מהו שיפסיק אמרי' ק"ו ק"ש דאוריתא פוסק הלל דרבנן מיבעי' הרי דפתח בהלל ומגילה וסיים בהלל לחוד והטעם דמובן מאיליו דה"ה למגילה ונקט הלל משום דפתח ביה וה"נ דכוותה ועיין נדה י' ב' פתחת בתרי וסיימת בחדא ע"ש בתוס' ואינו עניין לכאן ועיין מנחות כ"ו א' נטמא וה"ה לאבוד ושרוף והאי דקאמר ניטמא רישיהו נקט וה"נ הבערה דרישא נקט וה"ה לבישול ואולם בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שס"ג ראיתי שדיקדק בש"ס חולין כ"ז ב' דמייתי הך דהנוחר והמעקר פטור מלכסות ואמר ואי אמרת אין שחיטה לעוף מה"ת נחירתו זו היא שחיטתו ליבעי כסוי וברשב"א שם הביא דברי אומר דגם מעקר זו היא שחיטתו למ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת וכ' הרשב"א ע"ז וזו טעות גמורה שלא אמרו אלא בנוחר כו' ותדע לך דאי לא לימא נחירתו ועקירתו זו היא שחיטתו או לימא סתם ואי אמרת אין שחיטה לעוף מה"ת זו היא שחיטתו דקאי אתרוייהו ולמה לו לפרוט נחירתו עכ"ל ז"ל [ומש"ש ברשב"א במה שאמרו בפ' כיסוי הדם הוא ט"ס וצ"ל בפ' השוחט] וא"כ לדברי הרשב"א גם כאן יש לנו לדקדק כזה דהול"ל ה"נ לא אמרי' מתוך שהותרה הבערה ובישול לצורך כו' או הול"ל ה"נ לא אמרי' מתוך שהותרה לצורך כו' אבל לא הי' לו לפרוט הבערה ואולם לולי דברי הרשב"א נלענ"ד פשוט כמ"ש דאין לדקדק בזה כלל וגם בהך דחולין אין לדקדק כן דנקט נחיר' שהוזכרה תחלה וה"ה לעיקור:

טפלה. נ"ב פירש"י לטפל ולהוליך של אמש עם היום ודוגמת ל' זה חגיגה ח' ב' טופל ומביא כו':

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף