חק יעקב/אורח חיים/תל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חק יעקבTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תל

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
ישועות יעקב




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) שבת שלפני פסח. וכתב המ"א וז"ל מהרש"ל היה דורש שכל אחד יאכל מעט קודם פסח מקמחא דפסחא כי שמא היה שם חמץ ויתלה במה שאכל וטוב ליתן ממנו לעניים מ"מ ושל"ה וצ"ע דזהו דוקא בדבר חשוב שנתערב יבש ביבש ונאכל אחד מהם אז מותר כמבואר ביורה דעה סימן ק"ט אבל קמח בקמח מיקרי לח בלח ואם יש ששים הכל שרי ואם אין ס' הכל אסור וצ"ל דלחומרא בעלמא נקט עכ"ל המ"א. ול"נ לדינא קאמר דאע"ג דקי"ל קמח בקמח מיקרי לח בלח מ"מ הא דעת קצת גדולי פוסקים דקמח בקמח מיקרי יבש ביבש (כמבואר בש"כ בי"ד סי' ק"ט ס"ק ג' ובמ"ב ח"ב דף פ"ד ע"א) וא"כ לדידהו היה חוזר וניעור תוך הפסח על כן כל מה דאפשר לתקן לכתחילה לצאת אליבא דכ"ע מתקנינן דיאכל מעט ותלינן במה שאכל ואע"ג דמבואר ביורה דעה דלא תלינן במה שאכל אא"כ שאכלו שוגג או נפלה מעצמו מכל מקום כיון שנעשה קודם פסח שאז עדיין שעת היתר הוא ליכא למיחש כלל ודוק:

(ב) מפני הנס שנעשה בו. ז"ל הטור שפסח מצרים מקחו בעשור כדכתי' ופסח שיצאו ממצרים היה ביום ה' כדאיתא בסדר עולם ונמצא שעשר' בחודש היה שבת ולקחו כל אחד שה לפסחו לשחוט אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר ועל שם אותו נס קרוי שבת הגדול עד כאן לשון הטור ובאמת כן הוא בברייתא דשבת דף פ"ז ובתוספות שם אך מה שכת' הטור כן בשם סדר עולם צ"ע דלהדיא איתא בסדר עולם דבע"ש יצאו ישראל ממצרים וכן הוא להדיא בש"ס בשבת שם ריש דף פ"ח בשם סדר עולם ואתי כרבנן דבששי בסיון ניתנה תורה בשבת מה שאין כן לרבי יוסי שניתנה בז' בסיון ס"ל ביום ה' יצאו ממצרים ואם כן כיון דלדידן לעולם שבועות בוי"ו בסיון ומנהגינו לומר את יום מתן תורתינו כרבנן ואם כן צ"ע איך כתב הטור ושאר פוסקים טעם זה אצל שבת הגדול שהוא שלא אליבא דהלכתא כר"י (וע"ל סי' תצ"ד ריש הסי' במ"א מ"ש שם) ועוד קשה דאי קי"ל כדעה זו דביום ה' יצאו. ואם כן ביום ו' ב' דפסח הוא יום א' דשבועות (ע"פ הסימן א"ת ב"ש ע"ל סי' תכ"ח) חמשים לספירה לדידן ובאמת התורה ניתנה בשבת אליבא דכ"ע והוא יום נ"א לספירה ובקושיא זו הרגיש גם כן בעשרה מאמרות הובא במ"א לקמן סי' תצ"ד ומדחיק לישב בזה גם אני כתבתי שם ישוב לקושיא זו ע"ש בס"ק א' אכן לתנא דסדר עולם דביום וי"ו יצאו ושבת הי' יום שני לפסח ובשבת ניתנה תורה שהיה יום חמשים לספירה נמצא דהמספר מכוון אליבא דהלכתא ומנהגא. והא דקורין שבת הגדול עיין בדברי אחרונים שנאמרו בו הרב' טעמים אחרים: כתב ט"ז רבי' מקשי' א"כ ה"ל לייחס הגדולה ליו"ד בחודש אפי' בחול. ושמעתי מפי הרב ר' משה חריף ז"ל דבאותו יום י' לחודש נעשה עוד נס שנבקע הירדן וא"כ היו סבורים שהמעלה היה מחמת נס הירדן לכן קראוהו שבת הגדול דיום עלייתן מהירדן לא הי' בשבת. והגדתי זה לפני מו"ח ז"ל וקלסי' עכ"ל:

(ג) במנחה ההגדה אפילו אם חל שבת הגדול בע"פ ואז דורשין בשבת הקודם (אחרונים):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון