חק יעקב/אורח חיים/תלא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בתחילת ליל י"ד. ז"ל הרא"ש בתשובה כלל י"ד סי' ג' ואחר שאיבת מים מיד בתחילת הלילה יבדוק החמץ לא יאכל ולא יעשה דבר אחר עד שיבדוק עכ"ל וכ"כ מהרי"ל ומשמע דהבדיקה צריך להיות בלילה ממש ולא בין השמשות רק אחר צאת הכוכבים ואף שיש עדיין קצת אור יום וכן כתב גיסי הרב בספרו אליה זוטא דלא כהב"ח שאחריו נמשכו שאר אחרונים ודבריו נכונים מלתא בטעמו ומוכרח בלשון הפוסקים גם דברי הראב"ד שמביא ב"י יש לפרש כן וכן מבואר בדבריו להדיא בספר תמים דעים בהשגותיו ריש פסחים על בעל המאור וכן הוא דעת הר"ן:
(ב) שדרך להכניס שם חמץ. לאו דוקא אף שאין דרך להכניס שם חמץ רק במקום שמשתמשין שם חיישינן שמא הכניס שם חמץ ולאו אדעתיה וכ"כ הטור וכמבואר לקמן סי' תל"ג:
(ג) שלא יתחיל בשום מלאכה. ואסור חצי שעה קודם הזמן דילמא אתי לאמשוכי מ"א:
(ד) ולא יאכל. אבל טעימ' שרי מהרי"ל וכן הסכמת אחרונים וע"ל סימן רל"ה במגן אברהם ס"ק ד' ובסי' רע"א ס"ק יו"ד:
(ה) ואפי' אי יש בו עת קבוע ללמוד. וכתב מהרי"ל בהל' פסח סי' קצ"ב דה"ה בתפילת ערבית מי שלא התפלל עם הצבור שאסור במלאכה ובלימוד קודם שיתפלל כדאיתא בפרק קמא דברכות עכ"ל ועיין בב"ח שמקשה דאדרב' אמרינן בריש ברכות אדם בא מן השדה בערב נכנס לב"ה אם רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה וקורא קריאת שמע ומתפלל הרי שמותר ללמוד ולא חשבו לפשיעה אצל לימוד ומ"ש הכא דחששו גם בלימוד וכן משמע בהני דקחשיב התם בפרק קמא דשבת מה שאסור לעשות סמוך למנחה ולא קחשיב דאסור ללמוד ועיין בב"ח שמחלק בכמה גיוני וכן הט"ז בסי' זה ע"ש ויש עוד דרכים לחלק אבל העיקר נ"ל דלק"מ דדוקא במלאכה ואכילה וכדומה אסור חצי שעה קודם בדיקה או תפילה מטעם שמא ימשך מה שאין כן בלימוד כדי שלא יהא יושב ובטל בכל יום ויום קודם תפילה והרי כבר נאמר והגית בו יומם ולילה וכמה תנאים ואמוראים שבטלו התפלה לגמרי בשהיו תורתן אומנתן עד שהוצרכו לומר זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד אבל קודם זמן תפל' אין לבטלו מתלמוד תור' ואדרבא אמרו אין עומדין להתפלל אלא מתוך דבר הלכ' והאי דאדם בא מן השדה בערב וכו' אם רגיל לקרות מיירי גם כן קודם זמן תפלה וכדעת תלמידי ר"י הובא בב"ח ומ"א בסי' זה ובסי' רנ"ב ע"ש. וא"כ ה"ה כאן לענין בדיקה אין לבטלו מתלמוד יתורה קודם התחלת זמן בדיק' כדמשמע במהרי"ו דשווים הם וכן משמע להדיא מש"ס ופירש"י דריש פסחים ע"ש וכן דעת ומשמעות שאר פוסקים (אך לשון הרמב"ם פ"ב מהל' חמץ וסמ"ק משמע קצת דקודם הזמן גם כן אסור אבל אחר העיון אפשר גם כן לפרשו בדרך זה. ודוק). וכן נ"ל עיקר להלכה דלא כדעת אחרונים בזה ועיין מ"ש ס"ק א' שכן דעת ב"י:
(ו) לא ילמוד. וכתבו האחרונים בשם תשובת ראב"ח וז"ל ואותן אנשים האומרים דבר הלכה בבה"כ אחר התפלה מותרין ללמוד כי זה בודאי ילך לביתו עכ"ל ועפ"ז יש לתרץ ג"כ הקושי' שכתבתי לעיל ס"ק ה' בשם הב"ח מפ"ק דברכות ע"ש וכתב במ"א דבדבר פלפולא אפי' אינו בביתו אסור דאתי לאמשוכי עכ"ל:
(ז) עד שיבדוק. ומי שלא התפלל או קרא ק"ש עיין בב"ח שכת' חילוקי דיעות בזה והמ"א מסיק כיון דזמן הבדיקה הוא קודם צאת הככבים ע"כ יבדוק תחילה ואח"כ יתפלל אם לא שרגיל להתפלל בבה"כ בעשר' אז יתפלל תחלה עכ"ל ואזיל לשטתו שדעתו כדעת הב"ח שזמן בדיק' קודם צאת הככבים אך לפי מ"ש לעיל ס"ק א' דעיקר זמן הבדיקה הוא בליל' אחר צאת כוכבים א"כ מי שרגיל להתפלל ולקרות ק"ש בזמנה אל ישנ' כי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם כנ"ל אע"ג דמלשון הרא"ש ומהרי"ל משמע קצת דאין לעשות שום דבר קודם בדיקה צ"ל דלאו דוקא קאמרי ולא דברו בזה וק"ל:
(ח) ללמוד מבעוד יום. דהיינו התחיל בהיתר כמ"ש הב"י (ודלא כמ"א שכת' דמיירי בהתחיל באיסור דהיינו חצי שעה קודם לילה ודברים אלו דחוים הם כמ"ש לעיל סק"ה ע"ש) ומשמע דאם התחיל באיסור פוסק אליבא דכ"ע וגם משמע לכאורה דוקא בלימוד אין להפסיק לדעה זו משא"כ במלאכה ושאר דברים מפסיק אליבא דכ"ע וצ"ע מ"ש מדלעיל סי' רל"ב בהני דברים שאסורים לעשות סמוך למנחה דאם התחיל אפי' באסור אינו פוסק ואף דבדיקת חמץ דרבנן וכ"ש בהתחיל בהיתר' אפי' בק"ש דאורייתא אינו פוסק ע"ל סי' רל"ה וכה"ג יותר קשה לדעת הי"א שהביא רמ"א בהג"ה והוא דעת הטור ומאוד טרחו האחרונים לחלקן לכמה חלוקים שונים בזה ודבריהם דחוקים ולע"ד נראה דלא ק"מ דדוקא גבי לימוד יש לחוש יותר כיון דאין קץ וסוף ללימוד תורתינו דראוי לקיים והגית בו יומם ולילה על כן ראוי לחוש יותר שמא ימשוך זמן רב ואף אם התחיל פוסק לדעת הטור דהלא סוף כל סוף יפסיק בלימודו לבסוף שלא יעבור זמן תפלה או בדיקתו. משא"כ במלאכה וכה"ג כיון דיש קץ וסוף לכל הדברים אף אם ימשך זמן מה לא אטרחהו חכמים לפסוק באמצע מטעם שמא ימשך דאולי יגמור ואח"כ יתפלל כיון שיש שהות להתפלל כמבואר לעיל סי' רל"ב. ובזה יתורץ ג"כ קושית בעל המאור בפ"ק דשבת על הא דאמרי' כגון אנו מפסיקין לק"ש ולתפלה מד"ת ומקשה והלא אפי' אצל מלאכות אמרינן אם התחילו אין מפסיקין ותירץ דמיירי בדליכא שהות. ולפי מ"ש לא ק"מ כיון דאין קץ וסוף לתורתינו ולבסוף עכ"פ יפסוק כדי שלא יעביר זמן תפלה מה לי אם יפסוק עכשיו או אח"כ. (ומה"ט אין מברכין ברכה אחרונה אחר הלימוד כמ"ש ב"י סי' מ"ו) משא"כ בהני מלאכות כיון שאפשר לגמור המלאכה ועדיין יש שהות וכן נ"ל קצת ראיה לסברא זו מסוגיא דפ"ק דשבת דף י"א דמקשה הש"ס ואם התחילו אין מפסיקין הא תנא לה רישא ואין מפסיקין ומשני סיפא אתאן לד"ת שאין מפסיקין קשה אכתי הקושיא במקומה עומדת דהוי זו ואצ"ל זו דאם משאר דברים אין מפסיקין לתפלה לכ"ש שאין מפסיקין מד"ת ואף לדעת בעל המאור דפירש דאין מפסיקין מד"ת אפילו בדליכא שעות להתפלל מ"מ עיקר תירוץ זה חסר מן הספר ואך מ"ש הכל ניחא ולפי זה דוקא בלימוד פליגי שני הדפות אי מפסיקין מה שאין כן במלאכה ואכילה אם התחילו אין מפסיקין ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |