חנוכת התורה/מכתב רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

חנוכת התורה מכתב רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

העתקה ממכתב ידידי הרב הגאון חריף ובקי בנן של קדושים מוה"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן נ"י אבד"ק לונסק יע"א. מה שכתב עאלי על קושית אבי זקני זצ"ל המובא בפרשת בא אות ס"ה

בש"ס פסחים דף כ"ב ע"ב והרי אבר מן החי וכו' ראיתי בספר פני אריה על התורה דף ל"ט ע"א שהקשה וזה לשונו מאי מקשה דילמא ר' אבוה סובר כריש לקיש דחצי שיעור מותר מן התורה ואם כן מיירי המתני' דאבר מן החי בחצי שיעור דלבני נח אסור דאין שיעורין לבני נח דחייב אפילו בכל שהוא אך לישראל מותר אפילו באכילה מן התורה דאבר מן החי צריך שיעור ומכל שכן דמותר בהנאה, עיין שם. וכן הקשה בצל"ח פסחים שם ועיין בשו"ת זכרון יצחק סי' ק"ח.

[ויותר נלע"ד דאבר מן החי גם ר' יוחנן מודה דחצי שיעור מותר מן התורה דהא לא שייך כאן לומר דחזיא לאיצטרופי דהא קיימא לן דאבר מן החי אינו חייב אלא דוקא אם אכל בפעם אחת, אבל אם אכל על ידי צירוף פטור אף שהיה בכדי אכילת פרס כמו שמבואר במסכת חולין סוף פרק גיד הנשה וברמב"ם פ"ה מהלכות מאכלות אסורות].

אכן נראה לפי עניות דעתי ליישב בהקדם קושיית הגאון מהר"ש הובא בכרתי ופלתי יורה דעה סי' כ"ז ס"ק ב' בהא דתנן לא יושיט אדם אבר מן החי לבן נח וכוס יין לנזיר משום לפני עור וכו' הא לכלבים שרי וכו' דמאי קושיא דילמא מיירי במפרכסת ומותר לישראל לאכול ומכל שכן בהנאה ולתת לבן נח אסור לשיטת הרמב"ם דפוסק בהלכות מלכים דמפרכסת אסור לבן נח עיין שם.

וקושיא זאת הובא בספר ברכת אברהם לש"ב הגה"ק ר' אבישל אבד"ק פ"פ דמיין בחידושיו לפסחים דף כ"ב בשם זקיני גאון הגאונים רבן של ישראל רבי ר' העשיל זצ"ל [וגם בספר קול יהודה על מסכתות עיין שם מה דשקיל וטרי בקושיא זו הגאון ר' אברהם ברודא ז"ל].

עוד הקשה שם הכרתי ופלתי, וזה לשונו, ובאמת קושיא זו לא להרמב"ם לבד קשה אך גם לכולי עלמא, דהא אסקינן בחולין דף ק"ב בטמאה אין אבר מן החי נוהג בישראל אבל לבן נח אסור אבר מן החי אף בטמאה, אם כן דילמא מיירי באבר מן החי מטמאה ומותר בהנאה אף דכתיב לא תאכל כמבואר בגמרא שם. ותירץ, דהנה יש להבין תרתי למה לי כוס יין לנזיר ואבר מן החי לבן נח בחד סגי דאין להכשיל לאחר, וצריך לומר דאי תנא נזיר הוה אמינא הני מילי בישראל אבל א"י דאינו בכלל ערבות מה נפקא מינה. ואי תנא אבר מן החי הוה אמינא הני מילי מה דהוא גם כן נצטוה בזו שייך לפני עור אבל בנזיר דהוא מותר לשתות יין רק לנזיר אסור הוה אמינא לית לן בה קמשמע לן דאסור. ומזה מוכח דליכא למימר באופנים הנזכרים לעיל, דאם כן עדיין קשה לתני אבר מן החי גרידא, דהא גם בזה ליכא איסורא עליו, ועל כרחך דאיירי באבר מן החי דגם הוא בכלל איסור ושפיר מקשה, עד כאן לשון הכרתי ופלתי.

ואם כן מיושב קושית הפני אריה הנזכר לעיל, דאי נימא דמיירי בחצי שיעור ואליבא דריש לקיש, אם כן למה לי נזיר הא גם באבר מן החי מיירי באופן דאין איסור לישראל ועם כל זה אסור משום לפני עור, אלא ודאי דאבר מן החי מיירי באופן דגם לישראל אסור ועם כל זה מותר בהנאה.

ולפי זה נראה לי בהא דכתב הפרי מגדים יורה דעה סימן ס"ב להסתפק אי בבן נח נתבטל איסור בששים כמו בישראל מטעם מי איכא מידי דלישראל שרי ולבני נח אסור ועיין שם שרוצה לפשוט ספיקו מהא דפסחים דף כ"ב דאי נימא דאין ביטול בששים בבני נח אם כן נוכל לומר דמיירי באם נתבטל בששים דלפני עור איכא ולישראל שרי, ועיין בספרו תיבת גומא פרשת נח בזה. אכן לדברי הכרתי ופלתי אין ראיה משם, דהא שם מיירי על כרחך באבר מן החי האסור גם לישראל.

ועיין בספר קרבן תודה פסחים שם ועיין קושיית בעל נפש חיה חלק יורה דעה סי' נ"ג על שיטת הלח"מ דבשר מן החי לישראל הוא משום טריפה ולבני נח משום אבר מן החי, עיין שם. ולפי הנזכר לעיל הכל ניחא. ועיין בשו"ת ארץ צבי חלק יורה דעה ט"ז:

ונראה עוד לתרץ קושית הצל"ח והפני אריה על פי מה שכתב בספר ברכת אברהם בפסחים שם לתרץ קושית זקיני הגאון הרבי ר' העשיל ז"ל וזה לשונו, על פי מה שכתב בתשובת אמונת שמואל סימן י"ד דהיכא דלדידיה שרי אינו עובר על לפני עור, ואם כן על כרחך דלא מיירי במפרכסת דאם לא כן היאך עבר על לפני עור (וכן כתב לתרץ הפרי מגדים בפתיחתו לספר פורת יוסף). ואף שהתוס' חגיגה דף י"ג כתבו דהמלמד לעכו"ם תורה עובר בלפני עור אף דלדידיה שרי (גם במקום שמואל כאן סותר תירוץ זה מכח דברי התוס' הנזכר לעיל, ועיין בפתחי תשובה סימן ס"ב סק"ג), יש לומר דאמרינן בסנהדרין דף נ"ט אר"י עכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה או משום גזל או דדינו כנערה המאורסה, ממילא המלמדו תורה מסייעו או לגזול או לעבור על נערה המאורסה, וכיון דעל עבירות אלו גם אנו מצווין שפיר עובר על לפני עור, ומיושב שפיר הכלל הנזכר לעיל, והשתא מיושב קושית הר"ר העשיל ז"ל, עד כאן דבריו. אם כן מיושב גם קושיא הנזכר לעיל דאי מיירי בחצי שיעור אם כן ליכא לפני עור.

ובגוף כלל זה היכא דשרי לדידיה ליכא לפני עור הארכתי בזה בסוגיא דלפני עור בדברי השו"ת הרלב"ח סימן קכ"א ובש"ס חולין דף קי"א ע"ב דשמואל יהיב לר"א דגים שעלו בקערה בכותח אף דלשיטת ר"א נ"ט בנ"ט אסור. אכן משם אין ראיה דלשיטת שמואל אם כן הדבר מותר גם לרב, והארכתי בזה בדברי הגינת ורדים כלל מ"ג ובכרתי ופלתי יו"ד סי' כ"ז ומתוס' בבא מציעא דף ט' ע"ב ומתוס' נדרים הובא בשעה"מ פ"ט הט"ז מהלכות אישות ועיין בשו"ת ארץ צבי חלק יורה דעה סימן מ"ח ובתפארת ישראל עדיות פ"ד משנה ח' ובספר עין זוכר מ"א אות כ"ג ובחתנ"ס בסוגיא דלפני עור אות י"ד ובשו"ת מהרי"א חלק יורה דעה סי' קס"ט ועיין בשו"ת בית יצחק אורח חיים סימן כ"ט:

· מעבר לתחילת הדף