חכמת שלמה/אורח חיים/תרע

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת שלמהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרע

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
גליוני תשובה מאהבה
באר הגולה
ביאור הגר"א
הלכה ברורה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


סימן תרע
דברים האסורים והמותרים בחנוכה


א[עריכה]

בכ"ה בכסליו מתחילין שמונת ימי חנוכה וכו'.

נ"ב הנה מה שהקשה הבית יוסף למה לי שמונה ימים בשבעה סגי ותירץ דביום א' תיכף נעשה נס שנתמלא הפך מחדש, והקשה הפרי חדש דא"כ למה הוי בסוף יום ח' כיון דכבר היה מאתמול, והנה לדעתי י"ל כוונת הב"י כך דתיכף כשהתחילו להריק מעט מן הפך אל המנורה חזר ונתמלא מיד וכן היה כל פעם ופעם מכל מה שהוריקו מעט חזר ונתמלא וא"כ כעת לא ידענו אם מה שהדליקו ביום א' הוי גם זה ממה שנשאר בדרך הטבע ומן הבא בדרך נס השאירו או להיפוך שמה שהיה בדרך נס מזה הדליקו ומה דהוה בדרך הטבע השאירו על יום ב' וכן היה בכל יום הספק, וא"כ אי אפשר לומר ביום א' ספק דרבנן להקל ומדרך הטבע הודלק דא"כ ביום ח' נאמר להיפוך ספק דאז הודלק מנס של דרך הטבע וביום א' הוי כדרך נס אם כן כיון דהוי תרתי דסתרי אהדדי קיי"ל דלא אמרינן ספק דרבנן להקל לכך מדליק בשניהם וא"ש ודו"ק:

והנה המפורשים הקשו למ"ד (פסחים עז.) הותרה טומאה בציבור למ"ל נס חנוכה מה שהשמן נשאר טהור. וכמדומה לי שכ"כ בזה באיזה מקום. וכעת נ"ל דהוא כך דהנה יש לדייק בלשון הש"ס ביומא דף ו' דלל"ב דאמר דא"ד דאפי' באיכא טהורים בהאי בית אב נמי פליגי דכל טומאה רחמנא שריא ולמה לא קאמר הש"ס דאפי' איכא טהורים בעדה נמי טמאים עבדי. בע"כ מוכח דאף לא"ד היינו דוקא אם איכא טהורים בההיא בית אב אבל אינם עתה בעזרה אבל אם הם עתה בעזרה ודאי יותר טוב שיעבדו טהורים ולא עזבינן הטהורים לעבוד הטמאים ולכך הכא כיון דנמצא כהן טהור בעזרה ודאי עדיף טפי מלהיות בטומאה לכך הוי נס חנוכה.

ועוד אפי' זולת זה נראה אפי' למ"ד טומאה הותרה בציבור היינו לגוף העבודה דילפינן מאיש נדחה ואין ציבור נדחין. אבל לחנך בתחלה הבהמ"ק ודאי החינוך בתחלה צריך להיות בטהורים. ולכך אז כיון דתחלה פסקה העבודה ועכשיו התחילה העבודה מחדש ודאי תחלת החינוך צריך להיות בטהורים ולכך הוי נס חנוכה שתחלת החינוך יהיה בטהרה כנלפענ"ד, וע"ע מה שכתבתי בישוב קושיא זו בחיבורי לאו"ח שנת תרי"ב בתשובתי שקנה מקומה בהלכות נשיאת כפים סימן קכ"ח ע"ש:

ב[עריכה]

ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות שלא קבעום למשתה ושמחה.

נ"ב עיין בט"ז שהביא דברי הלבוש בטעם שלא נקבע למשתה ושמחה והט"ז תמה עליו ועיין בדרושי לחנוכה שנת תקצ"ו מ"ש בישובו ע"נ בעזה"י, וגם טעם חדש כתבתי לזה מה שלא תקנו בחנוכה משתה ושמחה ע"ש בטעמו וביאור הכתוב ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה (אסתר ט לב) ע"ש ודו"ק.

וע"ע מ"ש בישוב קושית הט"ז על הלבוש בחיבורי על התורה משנת תר"כ בפרשת בא ע"ש ודו"ק. עוד כתבתי ליישב דברי הלבוש מה שהקשה עליו הט"ז מפירש"י בפרשת מטות הלא המחטיאו קשה יותר מן ההורגו בדרוש לחנוכה שנת תקצ"ט וכתבתי שם דלא נעלם זה מהלבוש רק אדרבא כן כוונתו כיון דהוי נס גדול יותר והוי נס חדש ובעינן ניכוי זכיות לכך אין שמחה בזה ע"ש באריכות כי טוב הוא ודו"ק:

· הבא >
מעבר לתחילת הדף


שולי הגליון