חכמי צרפת/אסתר/ד

חכמי צרפת אסתר ד

פרשה ד'

ויבא עד לפני שער המלך, ולא בתוך שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק: [ר' יוס'.] ודתו, דבר המלך וגזירתו. יוצע, עשו יצועיהם שק ואפר להתאבל. יוצע, משקל חזק כמו שובר, חוסר, קודש, חורש: [ר' שמ'.]

ותתחלחל, נתחלחלה מאד מאד ולשון צירים וחבלים הוא כמו יחילו עמים, ותיבה כפולה הוא כמו וקעקע, פס פסגי, ויתמרמר: [ר' שמ'.] על מרדכי, אל מרדכי: [ר' שמ'.] לדעת מה זה, מה זה שנצטער כל הצער הזה ושמא יאמר פלוני עשה לי כך וכך שאל לו על מה עשה לך מה עשית לו שכך ציערך. [ר' יוס'.]

ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו, שכתב המן לאבד שונאיהם של ישראל. ואת פרשת הכסף, פתר' פי' מספר הכסף. אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך, כמו אל גנזי. ביהודים, כדי לאבדם. ושמא תאמר המלך לא שמע לו לאבד עם חנם בלא משפט. לכך פתשגן, פתר' העתקת כתב הגזירה אשר נגזר בשושן להשמידם נתן לו: [ר' יוס'.] עליה, כמו אלי'. על עמה, בשביל ישראל. על מרדכי, כמו אל מרדכי: [ר' שמ'.]

אחת דתו להמית. שאר בני אדם שנשפטים לפני המלך הללו (מתחייבים) [מחייבים] והללו מזכים הללו דנים לחובה והללו דנים לזכות אבל כל אשר יבוא לפני המלך אשר לא יקרא דתו אחת פסוקה להמית. לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחי', ואם תאמר גם לך יושיט שאת מעלת חן לפניו לכך נאמר ואני לא נקראתי לבוא אל המלך.

כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה, שכשהק' רואה איש מפגיע על ישראל הוא בכבודו מושיעם בעת צרתם. ואת ובית אביך תאבדו, בעון שהחרשתם. ושמא תאמרו נתלה זמן לאבד שונאיהם של ישראל עד שנים עשר חודש שעד שאני הולכת בלא רשות וישפטוני משפט מות אמתין עד שאקרא לבוא אליו ואז אבקש מלפניו עליהם לכך נאמר ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות, מלך זה הפכפכן הוא, אתמול אהב את ושתי ולשעה העבירה מן המלכות ונתנה לך, שמא מחר ימצא עון גם לך ותסוב המלכות לאחרת, לפיכך עד שאת במלכות אל תחרישי בעת הזאת: [ר' יוס'.]

ותאמר אסתר, אמרה אל השליח דברי', ואם אהי' הרוגה ואבודה בשבילם. ויעבור מרדכי, בתוך העיר לצוות לכל היהודים להתענות שלשה ימים הללו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף