משאת המלך/אסתר/ד
|
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
יג[עריכה]
אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים וגו' (ד יג)
נראה דקשה לומר שמרדכי חשד באסתר שלא איכפת לה עבור כלל ישראל וכל דאגתה לעצמה שאני את נפשי הצלתי, ולזה בא מרדכי לאיים עליה שאף היא בכלל הסכנה.
אלא נראה דהרי אמרו בסנהדרין (ע"ד:) דשריותא דאסתר משום דקרקע עולם היתה, והנה מו"ר הגר"ש רוזובסקי זצ"ל ביאר דבהיתר פקו"נ יש לבוא מב' טעמי, א. מהכתוב וחי בהם ולא שימות בהם. ב. מסברא שאין האדם מחוייב בשמירת התורה עד שיתן את נפשו. וביאר הנפק"מ בזה דאי משום וחי בהם מובן שחייב לעבור עבירה גם בכדי להציל לחבירו, אבל אם משום הסברא הרי אי"ז שייך אלא רק לענין להציל את עצמו ולא להציל חבירו, עוד ביאר דההיתר של קרקע עולם אינו מדין וחי בהם שה"ז מ"מ גילוי עריות שלא נאמר בזה היתר, ואין ההיתר אלא מסברא שבמקום קרקע עולם אין חייב למסור נפשו.
ולפי"ז מובן היטב כיון דאסתר קרקע עולם היתה ובזה כמש"כ כל ההיתר הוא מסברא שאין חייבת למסור נפשה כשהיא קרקע עולם, והנה זה שייך רק אם גם היא בכלל הסכנה אבל לצורך להציל אחרים אין די בסברא וכנ"ל, ולכן נמנעה אסתר מלעבור ג"ע אף בקרקע עולם, ולזה השיב לה מרדכי שגם עליה הסכנה וא"כ שרי לה מדין פיקו"נ ומסברא שאין חייבת למסור נפשה. [אלא דאכתי י"ל דלכאורה הכא היה ענין מתרפאין וע"ז לא מהני מסברא, דהסברא הוא רק כשכופין אותו לעבור ולא כשבא להתרפאות עי"ז. מיהו לכאורה אינה אלא מכניסה עצמה לאונס שאח"כ יבעלנה בע"כ ואי"ז בגדר מתרפאין, ויש להאריך בזה ואכמ"ל].
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א