חידושי הרי"מ/כתובות/עה/א

חידושי הרי"מ כתובות עה א

דף ע"ה ע"א

ב"ש כ' בשם הש"ג דגם באשה שאינה חשובה הוי ספק ותמה ע"ש. וי"ל דדוקא לדינא דש"ס דיכול לגרש בע"כ יש חילוק דבחשובה שייך לא ניחא לי' כו' משא"כ באינה חשובה אף אם תידור תחתיו יוכל לגרשה בע"כ. משא"כ עכשיו אחר תקנת ר"ג שאינו יכול לגרש בע"כ כו' גם באינה חשובה הוי ספק כמו בחשובה דמקפיד אף שמתיר לה מ"מ שמא תידור תחתיו ולא יוכל לגרשה בע"כ. אך הא חזינן דגם גבי דידי' אמר בש"ס סברא הנ"ל:

הטור כ' מקודם דהיכא שאמר ע"מ שאין עליך כל נדר אפילו נדרה על חרובין אינה מקודשת ואח"כ כ' הדין דהתירו החכם ובאשה חשובה דהוי ספק ע"ש. ולכאורה אינו מוכח מש"ס די"ל דהא לכאורה גם באינה חשובה שייך לא ניחא לי ליתן לה כתובה וי"ל כמ"ש לעיל דממ"נ אם תידור נדר שיוכל להפר באמת יפר לה ואי תידור ע"ד רבים שלא יוכל להפר אזי תצא שלא בכתובה ולכך לא הוי קפידא. אך לכאורה למ"ש תוס' לעיל דדוקא כשנדרה נדרים שיש בהם עינוי נפש תצא שלא בכתובה אבל נדרים שאין בהם עינוי נפש צריך ליתן לה כתובות ע"ש לעיל תוס' ד"ה ואם אמר כו' דדוקא נדרה ואינה מקיימת בשאר נדרים תצא שלא בכתובה אבל מקיימת דוקא ביש בהם עינוי כו'. וא"כ לכאורה כאן גם באינה חשובה שייך כיון שהיא נדרנית שמא תידור תחתיו במאי שאינו עינוי נפש ולא יוכל להפר ואעפ"כ יצטרך ליתן לה כתובה ושייך לא ניחא לי' כו'. אך ז"א דהא בש"ס איירי דוקא שהתנה בג' נדרים שלא תאכל בשר כו' א"כ אינו מקפיד באמת רק על נדרי עינוי נפש א"כ איך נימא דהוי קפידא שמא תידור מה שאין בו עינוי נפש הא זה לא איכפת לי' ואף אם הי' עלי' עכשיו נדרים שאין ע"נ היתה מקודשת ולכך באינה חשובה מהני כנ"ל. אמנם בטור הנ"ל בהתנה שאין עלי' כל נדר דאף שאר נדרים בכלל א"כ שוב י"ל דגם באינה חשובה לא מהני התירו חכם דמ"מ שייך לא ניחא לי' ליתן לה כתובה כיון שהיא נדרנית שמא תידור תחתיו מה שאין בהם ע"נ ולא יוכל להפר ויצטרך ליתן לה כתובה ובאמת הוא מקפיד גם על אותן נדרים כיון שהתנה כנ"ל. והי' אפשר לישב בזה שג' הנ"ל דגם באינה חשובה הוי ספק איירי באמר כל נדר והוי ספק מטעם הנ"ל כמו בחשובה. אך בטור קשה דמהש"ס אין ראי' דאיירי באלו ג' אמרו כו' ע"ש. ואפשר דדוקא בלא התנה אינו יכול לומר אי אפשי באשה נדרנית בנדרים שאין בהם עינוי נפש ולהוציאה בלא כתובה כיון דהוי מידי דלא קפדי בי' אינשי אינו יכול לומר שמקפיד הוא. אבל כאן כשהתנה שאין עלי' כל נדר וגילה דעתו קודם הקדושין שמקפיד גם על שאר נדרים אז ממילא גם אם תידור תחתיו נדרים שאין בהם עינוי נפש ג"כ תצא שלא בכתובה דיכול לומר אי אפשי כו' כנ"ל:

בב"ש ס"ק י"א כ' בסוף דא"ל כיון דהיא אומרת אחר אירוסין נולדו הוי כאומרת קדשתני וצריכה גט די"ל הכא גרע טפי דאמרינן כאן נמצא כאן הי' ומוכח דמשקרת כו' ע"ש והיא תמוה דודאי היכא דשווי' אנפשה חתיכא דאיסורא לא מהני אף שעדים אומרים להיפך דהודאת בע"ד כק' עדים ומאי מהני החזקה נגדה וכמבואר בי"ד ה"ש לא תקנה בהמה זו כי לא שחטתי' ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף