אילת השחר/כתובות/עה/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' אגדות מהרש"א פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
קול עבה באשה הרי זה מום שנאמר כי קולך ערב. צ"ב מאי ראי' מקרא, דהא כתוב בפסוק גם מראיך נאוה, וכי נימא דאם אין מראה נאוה הוי מום.
היו בה מומין וכו' האב צריך להביא ראיה. כיון דמיירי לענין הכתובה, אבל לענין אם היא אשת איש זה לא נוגע במיוחד לאב, ואין לומר דמהני לה חזקת פנוי', דהא כנגד זה יש חזקת הגוף.
והנה הא אין כתובה מאירוסין, ואולי מיירי בדכתב לה [עי' בתוס' לעיל מ"ד ע"א ד"ה והלכתא].
שמשנתארסה היו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו. צ"ב למה צריך להוסיף שנסתחפה שדהו, העיקר הוא שלא הי' לפני האירוסין וממילא אינו מקח טעות.
ויל"ע האם ארוסה נחשבת קנוי' לבעל, שתהא נקראת שדהו, הרי אין לו בה שום זכות ממון לפני הנישואין. ובאמת אחרי הנישואין ג"כ אין האשה קנוי' ממונית לבעל.
רש"י ד"ה האב צריך להביא ראיה. מזה שממאן לקחתה. רש"י נוקט לשון שמשתמע לב' צדדין, דממ"נ במאי מיירי אם צריך ליתן גט לימא שמגרשה, ואם אינה צריכה גט בודאי לא שייך כתובה, וממאן לקחתה יש לפרשו עם גט ובלי גט, ובד"ה נכנסה כתב ניסת והוא בא להוציאה, משמע ע"י גט.