חידושי הרי"מ/כתובות/עד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


חידושי הרי"מ TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png עד TriangleArrow-Left.png ב

דף ע"ד ע"ב

תוס' ד"ה חכם כו' ודוקא בלא נודע אבל אם נודע קודם שהתירו לא מהני התירו אח"כ ולכך תני סתם במתני' אינה מקודשת. והקשו הראשונים ז"ל הא בירושלמי פליגי חד אמר אסורה לינשא בלא גט דחיישינן שמא תלך לחכם אח"כ ויתיר לה ונמצאת א"א למפרע וחד אמר מותרת לישנא בלא גט דלא חיישינן שתקלקל עצמה. וא"כ מוכח להדיא דעכ"פ לכ"ע מהני התרת חכם אף אחר שנשאת ונודע לו ע"ש ברא"ש ור"ן ז"ל.

ונראה דיש לישב דהא רבא אמר דבאשה חשובה לא מהני התרת חכם משום דלא ניחא לי' למיתסר בקרובו'. ולכאורה הא בכל דוכתי הוי זה חוב אף באינה חשובה מה שנאסר בקרובותי'. וכן מ"ט דפליגי ארבא. אך הטעם פשוט דאיך נימא שהי' הקפידא אף על אותן הנדרים שהחכם יתיר לה משום דאינו רוצה לאסור בקרובותי' הא קדשה אדעתא דהכי שאם אין עלי' נדרים מקדשה ורוצה להיות אסור בקרובות'. וכמ"ש לעיל. דממ"נ מאי איכפת לי' אם יתיר לה החכם א"כ באמת נתקיים התנאי ורוצה ליאסור. ואם לא יתיר באמת לא תהי' מקודשת ולא יאסור כנ"ל רק באשה חשובה חייש לחשש רחוק שתידור תחתיו ולא יפר לה כנ"ל משא"כ באינה חשובה. וכן מאן דפליג ארבא הוא מטעם הנ"ל אף בחשובה כנ"ל. אמנם לכאורה אי נימא כמ"ד בירושלמי דאסורה לינשא בלא גט משום שמא יתיר לה החכם וצריכה גט אף קודם שהתירו. שוב י"ל דלא מהני כלל התרת חכם אף באינה חשובה דשייך שפיר לא ניחא לי' ליאסור בקרובו'. באמת בודאי הי' דעתו גם על אותן הנדרים שיתיר לה החכם דאם לא יקפיד על זה ממילא גם אם לא תתיר לה יצטרך ליתן גט ויהי' נאסר בקרובותי' אף שיש עלי' נדרים שאינו מתיר לה וע"ז לא נתרצה שכשלא נתקיים התנאי יהי' אסור בקרובותי' ושייך שפיר לא ניחא לי' כו' כיון דצריכה גט משום שמא יתיר לה כנ"ל וא"כ קשה לכאורה איך נימא דלכך צריכה גט קודם התרה משום שמא יתיר לה הא אם צריכה גט שוב לא יועיל כלל ההתרה אח"כ ושוב אינה צריכה גט עכשיו דלא שייך החשש כנ"ל. אך מ"מ א"ש דלכך צריכה גט למ"ד הנ"ל דאיך נימא דהדין יהי' שאינה צריכה גט א"כ שוב יהי' מהני התרת החכם דלא שייך לא ניחא לי' כו' ושוב יהי' שייך החשש שמא תתיר לה וממילא פסק שפיר דצריכה גט דאי אפשר לפסוק שאינה צריכה גט מטעם הנ"ל. וממילא עכשיו דצריכה גט מדרבנן מחשש הנ"ל שוב אינה מועיל ההתרה אח"כ שתהי' מקודשת מדאורייתא למפרע דהא שייך לא ניחא לי' למיתסר כנ"ל. ולמ"ד דמותרת לינשא בלא גט י"ל דהא כיון דמאי דמותרת היינו דבודאי לא תקלקל עצמה שתתיר לה כנ"ל. וא"כ עכ"פ הוא אסור בקרובותי' דלענין שישא הוא קרובותי' שייך שפיר החשש שמא תתיר לה דלא תקלקל עצמה אם לא נישאת וכשתתיר לה נשא הוא ערוה למפרע וא"כ כיון שאסור בקרובותי' מחשש הנ"ל שוב לא מהני התרת החכם אח"כ דמ"מ שייך לא ניחא לי'. ואף דאי לא יועיל ההתרה א"כ מותר בקרובו' מ"מ לא אפשר לפסוק שמותר דאז יהי' שייך החשש ולכך אסור וממילא לא יועיל ההתרה. וכתבו תוס' שפיר דביודע קודם שהתירו לא מהני. ואין ראי' מירושלמי הנ"ל דלמ"ד מותרת באמת לא מהני התרה כנ"ל וכן למ"ד אסורה ג"כ עכשיו דאסורה שוב לא מועיל להיות קדושין למפרע כנ"ל רק מדרבנן צריכה גט והוא אסור בקרובותי' וכמו קודם ההתרה כנ"ל. אך תוס' בעצמם כתבו הטעם שמקפיד שיהי' סבר שאינם בני התרה ע"ש ומ"מ יש לפרש כנ"ל. ודוקא בנודע דהתירו קודם שנודע לא שייך טעם הנ"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף