חדוד הלכות/נדה/כג/א

חדוד הלכות נדה כג א

דף כ"ג ע"א

ברש"י ד"ה אפני' כרבנן וכו'. ועיין מוהרמ"ל שכוונת רש"י לתרץ קו' תוס' ד"ה וילפינן וכו' ופשוט הוא ועי"ל דכוונת רש"י דאי כר"י קשה דנילף תרתי ג"ש דבהמה ודתנין ומה שהוכיחו התו' ד"ה זו היא שיבה וכו' דע"כ לא נתקבלה תרוייהו היינו לשיטת' דס"ל דשנויא דהש"ס אזלי אליבא דר"י משא"כ לפירש"י וכמ"ש מהרש"א שם ולפ"ז יתורץ נמי קו' מהרש"א שהק' לקמן דל"ל להש"ס לתרץ דהכא איכא פירכא אמאי לא ניחא להו לרבנן אית ליה נמי כר"י דהיכא דאיכא מופנה מב' צדדים ומופנה מצד א' שבקינן למופנה מצד א' ואפי' ליכא פירכא דא"כ הוי קשיא ניליף תרתי ג"ש ולכך הוצרך הש"ס לומר דהכא איכא פירכא:

שם בגמ' למאי נ"מ לאתסורי באחותה וכו'. ועיין בחדושי הרמב"ן שחולק אפירוש רש"י דא"כ ה"ל לומר דנ"מ לאתסורי באמה או אם אמה א"ו כיון דלאו בר קיימא ה"ל כבת ח' דה"ל כאבן לכל דבר ועיין בבי"ש סי' ל"ז ס"ק ב' מ"ש בזה והן הן דברי הרמב"ן הנ"ל:

תוס' ד"ה וילפינן כו' דהשתא תנין לא מופנה כלל וכו'. דבריהם מגומגמים דהא השתא דלא ניכתוב הפנאה דאדם ומסתמא הי' ראוי לכתוב תיבת ויצר ולא ניכתוב תיבת ויברא וא"כ גבי תנין לא הוי גז"ש כלל דהא התם כתיב ויברא ואלו גבי אדם כתיב ויצר ולפי שיטתם דלא נתקבלה רק חדא ג"ש א"כ מדדמי ילפינן עדיפא ה"ל למימר שנשתוק מהפנאה דאדם ואז גבי תנין ליכא ג"ש כלל ועיין בחדושי הרמב"ן והר"ן מ"ש בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף