רש"ש/נדה/כג/א

רש"ש נדה כג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא הואיל ועיניהם דומות כשל אדם. עי' פרש"י. ולקמן גבי נחש אמר גלגל עינו עגול כש"א. ונ"ל דגלגל עין נקרא כל העין בכללו כמו שפירש"י בד"ה באוכמא (בסופו). והוא בבהמה אינו עגול כש"א (וכדמסיק הא באוכמא הא בציריא) רק השחור שבהם הוא עגול כש"א. ולכן קורהו עין סתם לפי שראיית החי הוא רק ממנו וכדפרש"י בבכורות (לח) במשנה. והלבן לא נקרא אלא שומן העין כדאיתא שם בגמרא. ובנחש הוה איפכא. והכ"מ בפ"י מהל' א"ב הל"י כתב דבנחש הוויין כש"א בין באוכמא ובין בציריא ע"ש. ולפ"ז א"ש הלשון בבכורות גבי מומין דתני את שגלגל עינו עגול כש"א. ומה דאיתא שם בלישנא דרבב"ח דהכא הואיל וגלגל עינו עגול נראה ט"ס וצ"ל כדאיתא הכא:

שם וכ"ת ה"נ ליתני נחש. לכאורה הנל"פ דר"ל ניתני נחש לחודיה. דאלת"ה מאי משני דאי תנא נחש ה"א כו' אבל בבהמה וחיה ל"פ. דתיקשי א"ה בוחו"ע למאן קת"ל כדמקשינן בר"פ אשמואל וריו"ח. אבל ז"א דא"כ ה"ל לתרוצי דאי תנא נחש לחודיה ה"א דוקא בנחש ס"ל לר"מ דהוי ולד הואיל וגלגל עינו עגול כש"א וכדלקמן (בע"ב) וכמו דפסק הרמב"ם בפ"י מהל' א"ב ה"י וע"ש בנו"כ. אבל בהמה חו"ע דאינם דומין לאדם אלא באוכמא לא. ולענין קושייתינו לפי מש"כ י"ל שפיר דלר"מ קתני להו וכדאמרן:

שם אבל בהמה וחיה לא פליגי. אולי צריך להוסיף ועוף וכן בפרש"י בד"ה הואיל ועיניהן. ולפי מש"כ בפ"ב דפאה מ"ז וכן בחדושי לס' נת"ע אות יג א"צ לזה:

שם אמר אביי בקריא וקיפופא. ולפ"ז טהורין דבמתניתין ע"כ לא קאי אעוף:

שם מיתיבי רחבג"א כו'. כצ"ל:

והנה התוי"ט העתיק טעם רבב"ח במשנתינו. ולכאורה לשיטת הרמב"ם והרע"ב אחריו דאוקמי לפלוגתייהו ביש בו מצורת אדם לבד (וכהברייתא דלקמן (בע"ב) וכפי' התוס' שם בד"ה והתניא. ודלא כדבריהם בד"ה שר"מ דבתרתי פליגי) נפלו לבירא כל הטעמים האמורים כאן. וא"כ ל"ד התוי"ט בהעתקתו הא דרבב"ח על פי' הרע"ב. וגם הרע"ב עצמו בפ"א דכריתות הביא טעם דר"י א"ש הואיל ונאמר בהן יצירה כאדם. אבל נ"ל כיון דלא פליגי במין דגים כו' ויש להם מצורת אדם. משמע דבהו לא מהני צורת אדם ולכן אכתי טעמים אלו במקומם עומדים. אבל לפ"ז טעמים אלו בעינן אפי' לרבנן. ומהתוי"ט משמע דאינו אלא לר"מ:

רש"י (ברה"ע) כרבנן. עיין מהר"מ. ונ"ל דרש"י ל"ג תיבות כי היכא וכ"מ בפירושו בדבור הסמוך:

רש"י ד"ה והא גבי מומין. ושגלגל עינו כו' הוי מום. כצ"ל:

רש"י ד"ה באוכמא. עד חוטמי. כצ"ל:

רש"י ד"ה למימרא דחיי. הא אחותה לא מיתסרא אלא בחייה כו'. לכאורה קשה א"כ נימא דנ"מ לאיתסורי באמה וכיוצא. ועי' בהגר"א בא"ע סי' ל"ז סק"ז:

תד"ה ליתני נחש. ואחר שנקצצו רגליו כו' אלא חיה הרומשת. כוונת דבריהם ע"פ מש"כ בעירובין ריש דף כח ע"ש. וראיתי למי שהקשה ע"ד דשם דמאי מייתו מפ' ד' מיתות דהא שם איירי קודם שנקצץ כדפרש"י שם. ול"נ דהתוס' דקו שפיר דאי כפרש"י שם בעירובין דרומשים היינו בריות גדולות א"כ מאי משני שם בסנהדרין לאתויי נחש ור"ל נחש לחודיה וכגי' התוס' זה נחש. כיון דהכתוב אומר ובכל חיה הרומשת איך נאמר דלא כוון רק על נחש לבד והלא כל החיות נקראים רומשים. אבל אם נאמר דרמש לא נקרא אלא קטנים א"ש דלא מיקרי חיה הרומשת אלא נחש לבד דאשכחן דנקרא חיה וגם רומשת על שם העתיד עי' כתובות (י ב). ובכל ע"כ אתי לרבויי כל מיני נחשים כדדרשינן (חולין סג) את כל עורב להביא עורב העמקי וכן כיו"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף