זכר יהוסף/עירובין/ב/א
תוס' ד"ה דאורייתא. דל"ל כפרש"י מדלא קאמר ואב"א בדרבנן נמי תני פסולה. ועי' בחולין (כ"ט ב') דגם בדרבנן שייך לשון פסול רק דליכא למיפסק ולמיתני בסתם פסולה. ועי' לא"ז רש"א בריש סוכה דלא ניחא להו דימעט היינו לכתחלה וקושטא הוי הכי כיון דהוא מדרבנן דא"כ לא הוי שייך למיחני פסולה משום אגב גבי נ"ח כיון דבדרבנן בדיעבד כשירה.
ומיהו לתירוצם בתרא דימעט משמע כמו שהוא ישפיל ומשום דהרואה יאמר לצרכו דאדליק ולא הויי פרסומי ניסא כלל ולהכי לא תני גבי נר חנוכה ימעט וא"כ י"ל דימעט היינו לכתחלה כשנויא בתרא ואף דלסברת התוס' לעיל במילי דרבנן אינו מדקדק שאני הכא דבכה"ג מתחזי כאלו לא קיים המצוה כלל.
ועוד דיש לדחות דהתנא לא מיירי כי אם דלכתחלה ימעט ובדיעבד לא מיירי ולא יהי' הטעות בעיקר הדין ועכ"פ ידעי' דלכתחלה הוא דאסור אבל אי נימא כמו שהיתה מדלקת ישפילנה א"כ יש לטעות בדין דמיירי ביה דישפיל אם הגביה ולכן איצטריך למיתני פסולה.
ועוד אמינא לחלק דודאי לפירושם דפסולה לא הוי לישנא מעליא וכיון דבדרבנן הוא, לא חייש לאשמעינן רבותא בדין משום לישנא מעליא אבל השתא דפסולה הוי משמע דאורייתא ואי תני ימעט הוי משמע ישפיל ולכן ניחא ליה למינקט לשון פסולה אף דאיכא למיטעי דפסולה נמי דקאמר מדאורייתא מ"מ לא יהי' הטעות בעיקר הדין אלא אי הוי דאורייתא ואי הוי תני ימעט יש לטעות ג"כ להקל. ולפ"ז א"ש כיון דלהך פי' יש נ"מ משום לישנא מעליא וא"כ אין לחוש אם יש לטעות בלישנא כיון דמדרבנן הוא ובז"מ קישור ד"ה תו דהך שנויא בתרא בנר חנוכה תליא נמי בשנויא בתרא שכתבו לעיל וא"כ מבואר הטיב דברי א"ז רש"א שהביא ראיה מהא דתני בנר חנוכה פסולה דהך שנויא ע"כ לא מתוקמי לתי' קמא שכתבו התוס' לעיל.
ומיהו יש להבין לתי' התוס' משום אגב דלתי' בתרא דגמ' דבסמוך דבדאורייתא נמי תני תקנתא רק הכא דנפישי מילי' וא"כ לגבי נר חנוכה לא שייך למיתני אגב סוכה כיון דגם בסוכה שייך לישנא דימעט ולא נקיט רק הכא במתני' לשון פסולה משום דהכא נפישי מילי' בהך מתני' וכמבואר בפרש"י וטפי הול"ל לשון ימעט כמו בנר חנוכה. ועי' בט"ז (או"ח סי' ל"ב ס"ק כ"ב) שכתב דפסול אפי' דיעבד משמע. ועי' פסחים (ע"ז ב') ועי' רש"י דא"נ פסולה משמע לכתחלה ועי' ברא"ש (פ"ג דמכלתין הי"ד) בשם הראב"ד, וכן מחלוצה קטנה דקתני במתני' ביבמות קטנה שחלצה חליצתה פסולה וכמה מהפוסקים ס"ל דפסולה רק מדרבנן, ועי' תוס' יבמות (ק"ה ב' ד"ה קטנה), ועי' לחם משנה (יבום פ"ד הט"ו) ובהה"מ ועי' שעה"מ (פ"ה מאישות סה"ד והנה), ועי' ריש חולין ושחיטתן כשירה בדיעבד, ועי' תוס' שבת (כ"ז ב') סד"ה ארשב"א.
ומש"כ א"ז רש"א דמשום אגב לא נקיט שקר בנר חנוכה, עי' תוס' כתובות (ב' ע"ב סה"ד אלא) ותוס' שבת (ג' א' ד"ה בבא) יעו"ש ובחי' ומ"ש ומשום לישנא מעליא ואף דהכא לא הוי כי הדדי בדר"י י"ל דמ"מ אינו חושש רק בדברי הת"ק ושונה כלשונו:
רש"י ד"ה מבוי. שהניחו את הקורה למעלה. ולקמן ג' ב' חלל סוכה תנן וע"ש בתוס' ד"ה תניא. וי"ל דכ"כ לאביי דליכא סיוע ובזה ניחא דרש"י (ג' א') ד"ה והא דקתני, וערש"י ריש סוכה: