בית ישראל (קאזניץ)/עירובין/ב/א
בית ישראל (קאזניץ) עירובין ב א
ברש"י ד"ה דתני תקנתא כו' ולא תני פסול. משמע דקושי' היא אהכא וכן משמע כאן לישנא וגבי מבוי ולא אמר ומ"ש ועיין במור"ם והיינו כדברי תוס' בד"ה מבוי דכיון דמתחיל מבוי שהוא משום דרוצה להתחיל כמו גבי סוכה א"כ היה לו למתני כמו לישנא דהתם וק"ל:
ובתוס' ד"ה מבוי ולהכי שפיר טפי בגמ' מ"ש כו'. עיין במור"ם ואפשר עוד לומר דתוס' מתרצים בזה מה שהקשו ריש סוכה [ד"ה מ"ש] דהוי להקשות סוכה אהדדי דהרי זה שפיר טפי להקשות אלא דשם דאיתא בגמ' מ"ש גבי סוכה ומ"ש גבי מבוי המשמעות כמ"ש מור"ם איזה ניחא טפי ליתני' הכא [והתם] (איזה ניחא טפי) ולא כמ"ש הכא ולכן מפורשים שם באופן אחר. וק"ל:
ובד"ה סוכה כו'. אבל במבוי דרבנן אין לחוש. וסיימו בסוכה ותני ימעט שהוא לישנא מעלי' ולא כתבו כפי' רש"י נמי דכיון דלא תני מקודם לא שייך פסולה דא"כ לקמן דף ג' דאמר דליתני במבוי ולא בסוכה קשה דהרי במבוי ע"כ תני ימעט דאיכא למיטעי אלא דאין לחוש אבל עכ"פ בסוכה יהא איסור דאורייתא. אלא ודאי דגם במבוי שייך פסולה אלא דימעט היא לישנא מעלי' ושפיר מקשה הגמ' דליתני כאן פסולה ולא יהא צריך כלל פסולה דסוכה ודוק:
אבל לפמ"ש התוס' בדיבור שלפני זה בודאי נוכל לומר גם כפי' רש"י ואפ"ה מקשה הגמ' דליתני מבוי לחוד. ואז כיון דלא יהא מתניי' בסוכה יהא מתחיל הכא הכשר מבוי ברישא ויתני ויניחנה למטה ואם הניחה למעלה פסולה דהרי תני מקודם ועיין ברש"י אלא שכבר כתבתי בדיבור הקודם דתוס' דשם לא סברי כסברה דהכא וא"כ התוס' דשם שפיר הוא לשיטה דשם. והכא באמת לא סיימו הא דלישנא מעלי' ודוק היטב:
בתוס' ד"ה אשכחן משכן כו' דבמשכן לא היו דלתות. ואפ"ה אי לאו דאשכחן דמקדש איקרי משכן הוי אמרינן ע"כ דקרא לדרשא אחרת קאתי. ובאמת הגמ' הכי קאמר והא האי במשכן כתיבי ע"כ לאו להכי אתי. אלא בודאי דמקדש אקרי משכן ודוק. ואפשר דהוצרך ר' נתנאל לזה משום דאפשר דה"נ להכי במשכן בעינן פתיחת דלתות משום דאין קדושה לעולם צריך עכ"פ פתיחת דלתות היכל. וק"ל.
ועוד דהגם דגמרינן מ"מ עיקר במשכן כתיב ואיך נשמע דמקרי פתח במקדש דילמא כיון דהוי רחב לא מקרי פתח אלא דאפ"ה בעינן שיהא פתוח להכי צריך ר"נ לומר דהאי קרא ע"כ במקדש כתיב וכמ"ש בריש דברינו ודוק. ומה שהקשו דהרי בהא שלא יכנס באבק תלוי בקדוש, וא"כ היאך ילפינן, אפשר דזה לענין איסור שפיר ילפינן דהוא ספק אלא שם לקרבן לא מצי לחייב או מלקות וק"ל:
ובד"ה שלמים. וא"ת תיפק לי' כו' לא הי' תמיד נשחט עד ששמע כו' עכ"ל. והגם דגם תמיד מהאי קרא ילפינן מ"מ איך יכתוב בשלמים מה שהוא אי אפשר בו וק"ל: