הר המוריה/שגגות/ד

הר המוריה ‏ שגגות ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עבירות

הרבה וכו'. שבת ע"א א' ע"ב ב' יבמות נ"ה א' סנהדרין ס"ב א' מכות י"ד א' כריתות ב' ב' י"א ב' ט"ו ב' י"ז ב' ועוד אי"ה יבואר לפנינו ועיין בלח"מ ומל"מ מש"כ בזה.

שמנינו. לעיל פ"א ה"ד.

בהמת

קדשים וכו'. פסחים ע"ג א' חולין מ' א' ועיין מש"כ הלח"מ דחטאת כיון דקניא לכפרה כדידיה דמי יעו"ש ועיי"ש בתוס' חולין מ"א א' ד"ה כיון דקניא וכו' שכתב דהסוגיא דזבחים קי"ד א' דקאמר שם שאין אדם יכול להקצות קדשים אתיא כר"ה דלמ"ד כיון דקניא ליה לכפרה כדידיה דמיא א"כ בקדשים נמי יש מוקצה יעו"ש ולפ"ז לרבינו דפסק לעיל בפ"ד מהל' איסורי מזבח ה"ה דאין יכול להקצות משהוקדשה א"כ ע"כ לית ליה הא מכיון דקניא ליה לכפרה כדידיה דמיא וא"כ ליתא להא דהלח"מ וכבר הארכתי שם בזה ובהלכה ו' שם יעו"ש היטב.

כמו

שביארנו. לעיל בפי"ח מהל' מעשה הקרבנות ה"ו ואילך.

חטאת

העוף וכו'. שם בחולין מ' ב'.

שחל

להיות וכו'. חולין ק"א א' ובתוספתא פ"ב דכריתות (ועיי"ש כי יש שם ט"ס וצ"ל כמו שהוא בש"ס).

ששני

האיסורין וכו'. כ"ה מסקנת הש"ס התם ע"ב ועיין תוס' ד"ה ר"ע וכו'.

אשת

אחיו וכו'. יבמות ל"ג ב' כריתות י"ד א'.

על

אביו וכו'. סנהדרין נ"ד א'.

והביא

זכור וכו'. סנהדרין נ"ד ב' כריתות ג' א' ועיי"ש דפסק כר"ע.

ואת

זכר וכו'. עיי"ש ושם ובתו"כ קדושים פ"י יעו"ש.

על

הבהמה וכו'. שם ולאביי גם ר' ישמעאל מודה בזה.

ב

בועל

בעילה וכו'. כריתות י"ד ב'.

בת

מזלפה וכו'. ר"ל שאינה בת לבן דאם היא בת לבן איך היה לבן נושא את בת בתו.

רחל

לבדה. שהיא אשת יעקב ולרבותא נקט לא מיבעיא אם יש לו בנות אחרות אף שנולדה סרח מתחלה וכשנולדה לא נאסרה רק משום בת בתו מ"מ כשלקח יעקב אח"כ את רחל בת לבן מיגו דאיתסר יעקב בשאר בנות לבן שיש לו מאשה אחרת (לא מתמנע) משום איסור אחות אשה נאסר ג"כ בכולל בסרח משום אחות אשה אלא אפי' אם אין ללבן בנות אחרות א"כ אם היה נולדה סרח מתחלה קודם שנשא יעקב את רחל בת לבן לא היה יעקב נאסר בסרח משום אחות אשה מ"מ יש למצוא איסור אחות אשה בסרח וכגון שנשא יעקב את רחל בת לבן קודם שנולדה סרח ולבסוף כשנולדה סרח הרי יש בה משום בת בתו ומשום אחות אשתו שחלים בבת אחת וכ"כ הלח"מ (ודע כי התוס' שם ד"ה ואחות אשתו וכו' יש שם להגיה שכצ"ל וא"ת אמאי לא תנא אחות אשתו ובבת אחת וכגון שנשא יעקב את אחותה של בת דינה בת יעקב מנכרית ואח"כ ילדה לו דינה בת השתא הוי וכו' וע"ע בתוס' יו"ט שם שהגיה ע"ד זה יעו"ש היטב).

סרח

לראובן. דהיא מותרת לו דהיא בת אחותו ומיגו דאיתוסף עלה לגבי אחי ראובן משום אשת אחיו איתוסף נמי לגבי יעקב משום כלתו.

לישמעאל. שמותרת היא לו.

ועבר

יצחק וכו'. שהיא עליו איסור שנייה חדא שהיא כלת בנו יעקב ועוד משום בת בת בנו עיין רש"י שם.

שנאסרה

על וכו'. ר"ל אע"פ שנאסרה מתחלה עליהם כשנשאה ישמעאל מ"מ כשמת ישמעאל פקע איסור מינייהו וראוייה לכל אחד מהם אבל מכיון שייבמה יצחק חזרה ונאסרה עליהם ולכן ניתוסף איסורא לגבי יעקב ובש"ס איתא וז"ל מאי איסור מוסיף איכא הכא דאיכא ברא לסבא מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בריה איתוסף איסורא לגבי דידיה עכ"ל ופי' רש"י דאתוסף איסור לגביה בריה משום אשת אב יעו"ש ויש לעיין הא לגבי הך ברא איתסר מקודם כשנשאת לישמעאל משום אשת אחי אביו. ורבינו כתב בפי' המשניות דמיירי שהבן היה קטן בשעה שנשאה ישמעאל ונעשה גדול אח"כ כשנשאת ליצחק וחל עליו אז שני איסורים בבת אחת משום אשת אחי אביו ומשום אשת אב ולכן מיגו דאיתוסף איסורא לגבי האי ברא משום אשת אב ניתוסף ג"כ על יעקב זה האיסור יעו"ש אבל באמת ג"ז תמוה דלמה לן לברא הא נאסרה לגבי האחים וכמש"כ ובאמת רבינו כאן לא הזכיר זה וראיתי בתוס' יו"ט שכתב בשם נוסחת א"י דרבינו לא גריס לה בש"ס יעו"ש היטב שכתב דזו מדרבנן סבוראי היא.

ג

מצוין

בעולם וכו'. עיין מרן מש"כ דיליף לה מן הא דאמר שם דאיכא ברא לסבא יעו"ש והנה לעיל בס"ק י"ט כתבתי דרבינו בנוסחת א"י ל"ג לה מ"מ בסברא זו לא פליג עלייהו דרבנן סבוראי עיין בתוס' יו"ט שם. ולדידי נראה להביא ראיה פשוטה מהא דרבי יוסי שם דס"ל דאשת איש ונעשית חמותו בא עליה מזיקה ראשונה ואינו חייב רק משום אשת איש ואי איתא הא אם יולד לו אח"כ בן ויהא חייב משום אשת איש ומשום אשת אביו ומיגו דאיתוסף איסורא לגבי האי ברא אתוסף נמי לגבי האי משום חמותו אלא ודאי דבעינן בשעה שנשאה יתוסף עליו איסור לגבי אחרים אבל בזמן שהבן אינו בעולם אה"נ דלא חל עליו (וצ"ל דמיירי דאין לחמיה בנים ואחים ובני אחים דאל"כ אכתי איכא איסור מוסיף והבן היטב).

ד

ג'

נשים וכו'. כריתות י"ד ב' וכאמרו לו. ובתוספתא שם פ"א.

בת

אחת וכו'. כגון שנשא השלש נשים יחד דנעשה בפ"א חמותו ואם חמיו ואם חמותו.

באשה

ובתה וכו'. שם ט"ו א' אבל לכאורה צ"ע ל"ל לרבינו זה הא התם בש"ס משמע דזה אינו צריך אלא אליבא דסומכוס דס"ל גבי אותו ואת בנו חייב שתים אבל לחכמים דפליגי עליו א"צ לדרש זה ורבינו פסק בפי"ב מהל' שחיטה הי"ב כרבנן יעו"ש ויש לעיין בזה וצ"ל דהכא צריך למעוטי דאינו חל איסור בת אחת ועוד י"ל דהו"א דנפקא לן דחייב כמו דאיתא בסעיף שלאחר זה.

ה

על

אחותו וכו'. כריתות ט"ו א' ועיי"ש ב' ב' מכות י"ד א' ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פ"א.

ערות

אחותו וכו'. זה הדרש הוא לר' יצחק במכות שם ובכריתות ב' ב' אבל לרבנן ילפינן לה מדכתיב כרת באחותו יעו"ש ועיי"ש ט"ו א' בתוס' ד"ה ערות וכו' ועיין לח"מ (ועיין הגירסא בכריתות ג' א' ומסורס הלשון שם ועיין היטב במכות שם).

כיוצא

בזה. עיין לח"מ ויש ליישב בנקל שהנה גם שם יש מחלוקת ור' יוחנן בן נורי ס"ל דחייב על כל אחת ואחת ולכן אף אם הלכה כרבנן מ"מ הבו דלא לוסיף עלה והבן ועוד יש ליישב.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.