הפלאה/כתובות/צא/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בגמרא אלא הכא בדינר משעבדי וכו'. פירש"י ר"ש סבר חוב הוי מותר. הלשון דחוק. ותו דלא נרמז בברייתא כלל דאיכא בעל חוב. ולכאורה היה נראה דצריך להבין למ"ד יסבון תנן דטרפא ממשעבדי. הא לא מקיים נחלה דאורייתא לר' שמעון דס"ל דבעינן מותר דינר קרקע דוקא שיתקיים בו נחלה דאורייתא דאם יש דינר קרקע בני חרי יאמר הלוקח הנחתי על זה הדינר. וא"כ הם יכולים לגבות אותו דינר קרקע לתשלום כתובת בנין דיכרין וליכא מותר דינר מיהו היכא דליכא שום קרקע ב"ח יש לומר דא"צ מותר דינר דלא הוי מיעקר נחלה דאורייתא דבל"ז אין כאן מקום ירושה. אבל היכא דאיכא קצת קרקע ב"ח בטלה כתובת בנין דיכרין כיון דהלוקח יכול לומר הנחתי וכתובת בנין דיכרין אין יכולים לגבות ב"ח דאם כן מיעקר נחלה דאורייתא ואם יאמרו שלא יגבו בשלימות זה בודאי אינו דא"כ כל כתובת בנין דיכרין יאמרו כן בדליכא מותר דינר. ודוחק גדול לומר שלא אמרו דטרפא ממשעבדי אלא היכא דליכא שום ב"ח כלל. מיהו יש לומר דכיון דא"א בלאו הכי באמת כך היה תקנת חכמים שצריך הלוקח להניח כשיעור כתובת בנין דיכרין. עם מותר דינר. אבל אכתי קשה דאף שא"י לומר הנחתי מ"מ אם לוקח באחריות הוא. הא יחזור ויטרוף מן היתומים אותו דינר קרקע דמה"ת יתקנו חז"ל שיירשו היורשים בתורת ירושה ולא ישלמו ללוקח אחריות. וא"כ הדר ה"ל מיעקר נחלה דאורייתא. ונ"ל דכיון דקי"ל דמה שמשלמין להחוב ה"ל מותר משום דפריעת בע"ח מלוה א"כ אף שחוזר הלוקח וגובה מהיתומים ה"ל קיום נחלה דאורייתא. ולפ"ז יש לפרש בשמעתין דפליגי בדינר משעבדי היינו שיש בני חורין כשיעור שני כתובות ודינר אחד משעבדי דיכול לטרוף אותו דינר משעבדי ולהשאיר בני חורין. ואף אם יבוא הלוקח אח"כ לגבות מהיתומים ס"ל לר"ש דחוב הוי מותר. ועדיין צ"ע בזה. ויותר נראה לפרש לשון דינר משעבדי היינו שהיה משועבד לאביהם בשעת מיתתו כגון שגבו קרקע בחובת אביהם. ואמרינן לקמן במתניתין היו שם נכסים בראוי אינו כבמוחזק ופירש"י לענין מותר דינר. ומצינו לענין בכור וירושת הבעל דמלוה ה"ל ראוי כדאיתא בב"ב דף קכ"ה ולא לענין כתובה כמ"ש התוס' לעיל דף פ"ד בד"ה לכתובת אשה וכו'. א"כ יש לומר דפליגי הכא לענין כתובת בנין דיכרין היכא דאיכא דינר מלוה שהיה משועבד הקרקע לאביהם וגבו אותו אי חשיב מותר דינר או לא. ודוק:
שם בגמרא אלא כי הנך תרי לישני קמאי וכו'. אילולי פירש"י ותוס' היה נ"ל דא"ש לפי שיטת העיטור דס"ל דהיכא דלא נשבעה השניה נוטלין בנים בתורת כתובת בנין דיכרין ולפמ"ש לעיל דבני השניה קודמין לראשונה משום דאם בני ראשונה באין בתורת כתובת בנין דיכריןו א"כ לגבי כתובת בנין דיכרין לא תיקנו חז"ל דאין אדם מוריש שבועה לבניו ונוטלים בתורת כתובה דאורייתא ואם בני הראשונה מסלקין עצמם מכתובת בנין דיכרין ובאים בתורת ירושה שפיר יכולין בני השניה לבא בתורת כב"ד נמצא בכה"ג שלא נשאר קרקעות רק כדי כתובה שניה ואיכא מותר דינר מטלטלין בהא פליגי ר"ש ורבנן דלרבנן באים בני שניה וגובים כתובת אמם בתורת כב"ד ומשום דמקיימין נחלה דאורייתא במותר מטלטלין ור"ש סבר אי איכא מותר מקרקע אין ואם לאו אין יכולין בני שניה לגבות בתורת כתובת בנין דיכרין ובזה מיושב הגירסאות שכתבו התוס' ד"ה וכי תימא וכו'. וממילא דמתורץ כל קושית התוס'. ודוק:
שם בגמרא כגון שנשא שלשה נשים וכו'. הקשה מהרש"א דא"כ מאי איריא כתובה כיון דלא שייך שהם בעצמם הם היורשים לא שייך לחלק בין כתובה לחוב ועוד יש לדקדק דל"ל למימר דהך דמייתה ילדה הל"ל שהשלישית הניחה בנים שלא מאותו הבעל ונראה דלפמ"ש לעיל לחלק בין כתובה לחוב דכתובה כיון דקי"ל דנכסי בחזקת אלמנה קיימי ה"ל כגבו מיד ולא ה"ל מותר דינר יש לומר דהיינו דקאמר הכא בהך דמיית לאחר מיתה נקיבה דבהכי מתרצא קושית מהרש"א דלא נקט שאר חוב דהא גופא קמ"ל דאף דירשתה נקיבה דאמר לקמן בדף הנ"ל תרגמא עולא כגון שירשתה בתה או אחותה דשייך בהו חינא ואפ"ה ה"ל מותר. ודוק:
שם בגמרא פשיטא מרובין ונתמעטו וכו'. עיין בהרא"ש שכתב טעמא דלא פשיט ממתניתין דמועטים ונתרבו כבר זכו בני יורשי קטנה מדנקט היו שם נכסים בראוי אינו כבמוחזק ולענ"ד יש לומר דממתניתין אין ראיה דהמ"ל דנ"מ אם חזרו ונתמעטו דממ"נ בין אם ניזל בתר מעיקרא בין בתר השתא זכו בני הקטנה והיינו דקמ"ל מתניתין דלא נימא דמותר דינר בראוי ה"ל כבמוחזק וה"ל מרובין ונתמעטו דזכו בני יורשי הגדולה אבל אם לא חזרו ונתמעטו יש לומר דלעולם אזלינן בתר תקנתא דרבנן כמ"ש התוס' ד"ה כך מועטים לפי' השני והיינו דמקדים הש"ס בתחלה פשיטא מרובין ונתמעטו וכו'. דאל"ה הוי מצי למיפשט ממתניתין כנ"ל ולפ"ז יש לומר דהיינו דפשיטא ליה להש"ס דמרובין ונתמעטו כבר זכו בני הגדולה משום דמצי למיפשט ממתניתין דראוי אינו כבמוחזק ש"מ דאזלינן בתר מעיקרא וכ"ש לענין מעליותא דתקנתא דרבנן כמ"ש תוס' בזה ודאי דאין למיזל בתקנתא דרבנן לגריעותא ואם נימא דמתניתין בחזרו ונתמעטו א"כ ממילא נשמע דמרובין ונתמעטו כבר זכו בני יורשי גדולה כנ"ל. וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |