הפלאה/כתובות/פו/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תוס' ד"ה תיזל וכו' קשה לר"י וכו'. והש"ך סימן ס"ו סעיף כ"ג ס"ק פ"א הביא בשם בעה"ת דמיירי שמת האב ומחלה לעצמה דלא נתכוונה להזיק ואין להקשות לפי דעת הפוסקים שם בסעיף ט"ו דאם המוכר מת נשבע היורש שלא פקדנו ואם אינו רוצה חוזר הלוקח עליו. ופירש הסמ"ע שם דהיינו ממה שירש מאביו המוכר ולא מנכסי עצמו. א"כ ל"ל למימר דתזיל ותחליה תיפוק ליה כיון שלא תרצה לישבע שלא פקדה אמה לא יוכל לגבות מנכסי אביה. זה אינו דכיון דהיא עצמה היא היורשת את אביה לא שייך כאן שבועה. אם לא שתאמר שפקדה אמה שפרוע. ומה"ת ליתן לה עצה שתאמר שקר. ונראה דהתוס' שלא תירצו כן לשיטתיה אזלו דלית להו הך סברא כמ"ש התוס' לעיל דף פ"א ע"ב ד"ה לא יאמר וכו'. וק"ל:
שם גמרא אי פיקח הוא וכו'. לכאורה נראה דקמ"ל שיכול לכתוב השטר על שמו מזמן הראשון. וטעמא נ"ל משום דלפי הטעם שכתבו הפוסקים דיכול למחול משום דיש שני שיעבודים ואין מוכר שיעבוד הגוף אלא שיעבוד הקרקע כנ"ל. א"כ אין מועיל שטר השני אלא לענין שיעבוד הגוף לא שייך ביה משום מוקדם ואף דאכתי איכא למיחש משום מוקדם שמא ימחול דאז לא יוכל לגבות רק מזמן שני כמ"ש הש"ך בח"מ סימן ס"ו בשם הריטב"א מ"מ לא חיישינן להא. אלא דאכתי צ"ע דכיון דע"כ מחזיר לו השטר הראשון דאל"כ יכול לתבוע שתיהן. א"כ יש לומר דנמחל שעבודא קמא ואם יכתוב מזמן הראשון הוי ליה מוקדם. וצ"ל שמזכיר בשטר השני את השטר הראשון שבידו. א"כ ליכא חשש מוקדם. וצ"ע שלא נזכר בפוסקים. וק"ל:
שם גמרא אמר אמימר וכו' דאי מאן וכו'. צריך להבין דמאי קמ"ל דפשיטא דלב"ח כיון דאית ליה זוזי אפילו אם לא היה עליו כתובת אשה צריך ליתן לו זוזי וכן לכתובת אשה קייש לומר כרבנן דמטלטלי לא משתעבד לכתובה אפילו מיניה כמ"ש התוס' לעיל דף פ"א ע"ב ד"ה רבי מאיר וכו' וכדמשמע נמי מלשון האי כדיניה והאי כדיניה משמע דפשיטא ליה בכל חד לחודא ודוחק לומר דה"א דהא דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה הוא דוקא לתקנת הבעל אבל לגבי חוב כיון שלא נשאר ביד הבעל לא תיקנו חז"ל ויש לומר דדמו למה שנתבאר בקונטרס אחרון בריש סימן ק' דבמטלטלי ביד אחרים גובה כתובתה מהם א"כ ה"נ כיון שבא ליד בית דין כדמשמע מלשון מסלקי ליה בזוזי ה"א דעדיפא כמו בע"ח ויותר נראה דקמ"ל דלא נימא דבכה"ג יכול לסלק להבע"ח בקרקע וכמ"ש התוס' לקמן דף צ"ב גבי אי פיקח מגבי להו ארעא אף דדינא דבע"ח בזוזי מ"מ כיון דאיכא פסידא ללוה מצי למיגבי קרקע א"כ ה"א דה"נ כיון דאם יסלק לו בקרקע לא תוכל האשה לגבות הכתובה ממטלטלין דלא משתעבדי לכתובה הוי כמו פסידא ויוכל להגבות קרקע קמ"ל דהא לא מיקרי פסידא כיון דבאמת חייב לה כתובה למה לא יקח הבע"ח כדינו בזוזי והיא תיקח כדינה קרקע ואפילו אם רוצה הלוקח בקרקע לא יהבו ליה משום פסידא דאשה. ועמ"ש בקונטרס אחרון סימן ק"ב בזה. ודוק:
תוס' ד"ה לאשה וכו'. וא"ת דאמר לעיל וכו' לולי דבריהם ז"ל היה נראה לענ"ד דרש"י ז"ל יישב זה בלשונו לעיל דף פ"ד ד"ה לכתובת אשה שאין דרכה לחזור אחר לקוחות נראה מדבריו דמיירי ביש מקום לטרוף מלקוחות אלא משום דאין דרכה לחזור תגבה מאלו המטלטלין שביד אחר א"כ אין להבע"ח פסידא דיכול לטרוף משא"כ הכא דליכא אלא חד ארעא ב"ח קודם שלא יפסיד ואיכא נעילת דלת. וק"ל:
ועיין באה"ע סימן ק"ב שנחלקו הפוסקים בתפסה האשה אי מהני ומלשון הש"ס לאשה לא יהבינן לה דהוא מיותר משמע יותר כדעת הרא"ש דתפיסה דידה מהני והיינו משום דקי"ל בח"מ סימן ק"ד דבמטלטלין יכול הבע"ח לטעון שלא יגבו הבית דין למי שכבר הגיע זמן פרעון משום דשוב לא יוכלו להוציא ממנו וקמ"ל הכא דלאשה לא יהבינן לה אפילו היא באה מקודם לגבות או שלא הגיע עדיין זמן פירעון הבע"ח אפ"ה לא יהבינן לה משום שלא יוכל להוציא ממנה מיהו יש לומר דתפיסה ע"פ בית דין עדיף טפי ועיין קונטרס אחרון סימן קונטרס אחרון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |