הפלאה/כתובות/כא/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


הפלאה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוס' ד"ה והאמר רב פפי וכו' אלא טעמא דמשחתמו דמי לנוגעים בעדות וכו'. לכאורה היה נראה דאין לומר דהנגיעה היא משום שכבר חתמו וכדעת קצת פוסקים בח"מ סימן כ"ח דעדים שהעידו שלא בפני בעל דין שוב אינם נאמנים להעיד אפילו בפניו דהוי ליה כנוגעים להחזיק דבריהם הראשונים דהא לא קי"ל הכי כדאיתא שם בהג"ה. ותו התם שאני שכבר הגידו לפני בית דין אבל ודאי כ"ע מודים דהעדים שהעידו שלא בפני בית דין כשרים להעיד בפני בית דין כמפורש בשבועות השביע עליהם חמשה פעמים חוץ לבית דין וכו' דכל שלא בפני בית דין לאו כלום הוא. ויכולים לחזור מדבריהם ולקיים דבריהם א"כ הכא הרי לא היה בית דין בשעת חתימה. וע"כ צ"ל הטעם דחשיבי כנוגעים משום שכבר התחילו ועשו מעשה. ולפ"ז היה נראה דאפילו משכתבו נמי הוי כנוגעים מטעם זה ולא דמי לדלקמן גבי שלשה שישבו לקיים את השטר וקרא ערעור על אחד מהם דאמר רב הונא אמר רב דמשחתמו אין מעידין עליו דמשמע אבל משכתבו מעידין עליו התם שאני משום דאף שכתבו אינם נוגעים כלל דהרי יכולים לצרף עמהן דיין אחר דהא רב לא חייש למיחזי כשקרא כמ"ש תוס' ויעידו העדים עוד הפעם ויחתמו משא"כ הכא דכיון ששנים מכירים ואחד אינו מכיר אין חילוק בין זה לדיין אחר ויצטרכו גם כן להעיד בפניו וא"כ אפילו אי מטעם נגיעה קשה נמי אפילו משכתבו נמי. וצ"ל דאף ללישנא דאמרי ליה אמר רבי הונא אמר רב דע"כ אין הטעם משום מיחזי כשקרא דהא רב לא חייש למיחזי כשקרא כמ"ש התוס' אלא משום נגיעה אפ"ה צ"ל כמסקנא עד שלא כתבו וכו' משכתבו אין מעידין וכו'. והסוגיא דמקשי מדרב פפי היינו ללישנא קמא דר' הונא משמיה דנפשיה אמר ושפיר יכול לומר משום מיחזי כשקרא ועל זה מקשה מדרב פפי דאף בכתיבה שייך מיחזי כשקרא. וממילא מיושב קושיות התוספות דמקשה הש"ס ממ"נ דאי משום נגיעה כ"ש דקשה דבכתיבה לחוד נמי מיקרי נגיעה כנ"ל. מיהו שיטת התוס' ורוב הפוסקים שכתבו לדינא דדוקא שחתמו ע"כ צ"ל דס"ל מטעם נגיעה וס"ל דדוקא בחתימה הוי ליה כנוגעים ולא במעשה זוטא דכתיבה. וצ"ע. ובזה יש ליישב דעת השלטי גבורים דמכשיר אף משחתמו ותמה עליו הש"ך ע"ש ולפמ"ש יש לומר דסבירא ליה כיון דהש"ס הוי מצי להקשות ולתרץ מטעם נגיעה ומקשי מדרב פפי משמע דהש"ס לא ס"ל לעיקר טעמא דנגיעה אלא טעמא דמיחזי כשקרא וכלישנא קמא. וכיון דסתמא דש"ס לא ס"ל הכי ואנן קי"ל דלמיחזי כשקרא לא חיישינן אפילו משחתמו מעידין וכו'. ודוק: ועיין בסמוך:

תוס' ד"ה בפני כל אחד וכו' על סמך שנים וכו' צריך להבין מה זו סמיכה שיסמוך על השנים והוא לא שמע מפי העדים. ויש לפרש דודאי אלו השנים כשגבו העדות היה עמהן עוד אחד דבעינן בית דין בשעת גביות עדות א"כ אם היו אלו השנים שחתמו מעידין בפני השלישי הוי ממש האי דינא דלעיל אלא דיש לומר יותר דאין צריכין להעיד דקי"ל בח"מ סימן מ"ו דמקיימין את השטר מפי כתבם כיון דקיום שטרות דרבנן כדאיתא שם בסעיף ז' בהג"ה. וא"כ יכול השלישי לקיים מפי חתימות אלו השנים ובזה עדיף טפי משיעידו לפניו אלו השנים החתומים לפמ"ש התוס' לעיל דהטעם הוא לרב משום נגיעה דהיינו משום שכבר עשו מעשה בחתימתן. אבל אם נימא דהוא יכול לקיים מתוך חתימתן בלא הגדה כלל לא שייך בזה נגיעה דהא בשעת חתימתן לא היה נוגעים והיינו דקמ"ל דצריכין להעיד בפני כל אחד ואחד ואין השלישי יכול לקיים מתוך חתימתן להוכיח זה מהא דרב דלעיל דקאמר משחתמו אין מעידין בפניו ואי ס"ד דיכול לקיים מתוך החתימה יעשה באמת כן. ותו דמאי נגיעה שייך כיון שיכול לקיים מתוך חתימתן. ואפשר לומר דדעת השלטי גבורים שכתבנו לעיל דס"ל דהלכתא כסתמא הש"ס דלעיל דאין הטעם משום נגיעה אלא לישנא קמא עיקר דרב הונא משמיה דנפשיה אמר ומשום מיחזי כשיקרא נפקא ליה נמי מהכא דאי משום נגיעה קשה באמת כיון דמקיימין מפי כתבם למה לא יסמוך באמת השלישי לקיים מתוך חתימתן אלא ע"כ הטעם משום דמיחזי כשקרא. וכן בהעידו לפני שנים אף שכתבנו דבשעה שקבלו אלו השנים את העדות הי' עמהן עוד אחד מ"מ כיון שהוא לא חתם ודיין אחר חותם במקומו מיחזי כשיקרא. ובזה יש לפרש הא דקאמר רב אשי בשלמא עד נעשה דיין שמעינן מיניה דלכאורה הוא לשון מיותר. וגם יש לדקדק דה"ל למימר דהא דהכא עד נעשה דיין היינו משום דשנים מכירין ואין צריך שיעידו אלא לקיים הגדה אבל עד אחד יש לומר דאינו נעשה דיין. ולפמ"ש דהא דא"צ להעיד בפני כל אחד היינו משום דיכול לסמוך על חתימתן של השנים א"כ היינו עד נעשה דיין דהא צריך לקבל חתימתן בפני שלשה ע"כ דהם עצמן נעשים דיינים לכך הקדים זה. ודוק:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון