הטור הארוך/שמות/יא

הטור הארוך שמות יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עוד נגע אחד אביא על פרעה. בעמדו לפני פרעה נאמר לו זה. ור' אברהם כתב שבמדין נאמר לו הנה אנכי הורג את בנך בכורך ופי' ויאמר וכבר נאמר לו. וגם בכאן קיצר הכתוב בספור כי השם אמר לו נגע אחד אביא והודיעו הנגע ואמר לו בחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים אלא שלא רצה להאריך וסמך על מה שאמר משה לפרעה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא:

ב

כלי כסף וכלי זהב. תימא למה לא אמר שמלות והרי בפרשה של מעלה הזכיר גם שמלות וכן בעשיי' הזכיר שמלות. וי"מ הטעם לפי שהי' קשה בעיניהם ליקח שמלות מפני כובד המשא אמר הקב"ה איני מבקש מהם אלא כלי כסף וזהב והם אמרו נקיים כל דבריו ונקח גם שמלות:

ג

ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים. אע"פ שלקו בשבילם לא הוסיפו בהם שנאה אלא אדרבא אהבום ואמרו שהם הרשעים ועושים להם חמס וראוי הוא שיחונן אותם האלהים אבל אין לפרש ויתן ה' את חן העם על ההשאלה שעתה בשעת ההבטחה לא הי' לו לומר ויתן אלא ואני אתן את חן העם ולמטה בשעת המעשה אומר וה' נתן את חן העם:

גם האיש משה. המביא עליהם המכות:

גדול מאוד בעיני עבדי פרעה. אנשי ריביו:

ובעיני העם. ישראל אחרי שאמרו ירא ה' וישפוט ולא שמעו אל משה חזרו לגדלו. וי"מ בעיני העם עם מצרים ולא אמר בעיני פרעה ובעיני עבדיו כי השם אימץ לבו ודבר כנגדו שלא כהוגן כדי שיצטרך לבוא ולבקש מלפניו על נפשו שימחול לו והכל כדי להרבות גדולה למשה. ור' אברהם כתב ויתן ה' את חן העם על ההשאלה שהשאילום וגם האיש משה גדול מאוד ובשביל כבודו השאילום:

ד

בחצות הלילה. פירש"י ולא אמר בחצות שלא יטעו איצטגניני פרעה. ור' אברהם כתב יש מדקדקים שאומרים כחצות שם הפועל ופי' כאשר יהי' חצי הליל' בשוה וכאלו אמר בחצי הליל' ולפי דעתי אין צריך לכל זה כי פי' כחצות הליל' בעבור חצות הליל' הראשון והכה כל בכור בחצי הליל' הנשאר. כתב הרמב"ן שאמר לו כחצות הליל' ולא פי' לו איזה לילה כי הדבור הזה והאמירה אל פרעה קודם ראש חודש ניסן הי' ולא ידעו באיזה ליל' תהי' המכה ובפרש' שניה פירש לישראל הליל' ועברתי בארץ מצרים בליל' הזה ובפרש' שלישית אומר ויהי בחצי הליל' הנזכר שעשו בו הפסח:

ה

עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים. ובשעת מעשה כתיב עד בכור השבי אשר בבית הבור לפי שבשעת התראה הי' יום והיו בני השפחות במלאכתן טוחנין ברחיים ובשעת המכה הי' לילה היו בני השבויים שהם בני השפחות שמורים בבית הבור כדי שלא יברחו:

ז

ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. אע"פ שהעיר מלא' נבלות ודרך הכלבים לנבוח על הנבלות וגם דרך כשהולכים בני אדם בלילות הכלבים מנבחים וכ"ש שהי' הדבר בעיר ואמרינן כלבים צועקים מלאך המות בא לעיר אעפ"כ לא יחרץ כלב לשונו:

ח

וירדו כל עבדיך אלה אלי. פירש"י שחלק כבוד למלכות. אע"ג דדרשינן ויצא מעם פרע' בחרי אף מלמ' שסטרו וא"כ איה כבודו י"ל ריש לקיש הוא שדורש הכי בזבחים פרק טבול יום ואיהו לטעמי' דקאמר' נמי התם שלא נצטו' לכבדו דדריש ונצבת לקראתו רשע הוא והעיז לו פנים. וי"מ שפרעה סטר למשה והיינו רושם שהי' חרון אף:

ט

למען רבות מופתי. פירש"י מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים. והקשה הרמב"ן שזה אי אפשר שהרי כתיב אחריו ולא שלח את בני ישראל מארצו ופי' הוא בעבור שהי' ראוי שיפחד פרעה ממכת בכורות יותר מכל המכות על כן הודיעו השם שהוא מחזק את לבו כדי שירב' בו מופתיו במכת בכורות באדם ובבהמ' ושפטים באלהיהם:

י

ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה. הם המופתים הנזכרים למעל' וכתב זה כאן בעבור שהשלים כל המעשים כי מכת בכורות התרו בה לפרעה ואין למשה ולאהרן בה שום מעשה. ור' אברהם כתב ויאמר ה' אל משה לא ישמע אליכם פרעה וכבר אמר ה' אל משה דבר זה בתחלת דיבורו וכן היה שמשה ואהרן עשו את כל המופתים אפילו הכי חיזק לבו ולא שלח את בני ישראל עד בוא מכה העשירית והי' ראוי לסמוך לפרשה זו מיד ויהי בחצי הליל' אלא הפסיק בפרש' פסח שעל ידו ניצולו בכורות ישראל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.