חזקוני/שמות/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אור החיים
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

עוד נגע אחד פרש״‎י פרשה זו נאמרה לו למשה בעמדו לפני פרעה. שהרי כשיצא מלפניו לא הוסיף משה ראות פניו אך חוץ לכרך היה כמו שמצינו הנה יוצא המימה. ונמצא במדרש הגביהו הקב״‎ה למעלה מי׳‎ טפחים ואח״‎כ השיב לפרעה כחצות הלילה.

ב[עריכה]

דבר נא דבר עכשיו באזני העם, כי אין שהות בדבר מאחר שילכו להם מכל וכל אבל במכות שלמפרע אלמלא היו מצרים משאילים להם יאמרו להם השב לי את אשר השאלתי לך כשיראו פרעה מסרב ליתן להם רשות לצאת לצמיתות.

וישאלו איש מה שקיים הקב״‎ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול בענין שאלה ולא בענין מתנה כדי שיהיו מצריים להוטים לרדוף אחריהם. וי״‎מ וישאלו לשון מתנה גמורה כמו שאל ממני ואתנה וגו'

מאת רעהו וכי מצרים היו להם רעים לישראל אלא מלמד שאחרי המכות היו כרעים ואוהבים ישראל להשאיל להם כליהם.

כלי כסף וכלי זהב במקום שהניחו ישראל בתיהם ושדותיהם וכליהם שלא יכלו לשאת עמהם שהרי היו להם לישראל נחלות במצרים כדכתיב ויאחזו בה.

ג[עריכה]

גם האיש משה גדול מאד הוא נתינת טעם לניצול מצרים כמו נתינת חן העם והיו ישראל מוציאים ממצריים הרבה שנותנים להם בשביל כבודו של משה.

ובעיני העם של מצרים.

ד[עריכה]

ויאמר משה פרש״‎י: פרשה זו בעמדו לפני פרעה נאמרה לו. פירוש נאמרה לו לפרעה מפי משה וראיה לדבר דאי ס״‎ד נאמרה למשה מפי הקב״‎ה אמאי לא פרש״‎י כך גבי ויאמר ה׳‎ אל משה, אלא כן הוא שמשה אמרה לו לפרעה מדעתו כמו שאמר אזהרת מכת ארבה כדאיתא בפסיקתא ובילמדנו גבי פרשה זו. כחצת הלילה מקים דבר עבדו זה הקב״‎ה שקיים דבר משה עבדו שאמר כחצות הלילה.

כחצת הלילה כשיגיע חצי הלילה דוגמת היום אתם יוצאים בחדש האביב. כאן נופל לכתוב כ״‎ף כשיגיע הזמן, אבל בשעת מעשה נופל בו לומר בחצי הלילה בבי״‎ת.

אני יוצא הואיל ואינו שומע בקול שלוחי ארד אני בכבודי.

ה[עריכה]

כל בכור הן בכור לאב הן בכור לאם.

מבכור פרעה היינו בכור לאב, עד בכור השפחה היינו בכור לאם.

עד בכור השפחה חז״‎ק על פרש״‎י שהרי ברוב הפירושים נקט ליה הכא עד בכור השבי. ויש שוקלים דעתו של פרש״‎י בכור השפחה הוא בכור השבי כי השבויה שפחה היא. עד בכור השפחה ובתשלום המכה הוא אומר עד בכור השבי, אלא כששמעו הבכורים שאמר משה עד בכור השפחה שמחו ואמרו נלך בשבי ולא נמות שהרי בכור השבי הוא פחות מבכור השפחה אמר הקב״‎ה אני אמרתי עד בכור השפחה חייהם עוד אוסיף להכותם עד בכור השבי. ד״‎א עד בכור השבי הרי הוא בכלל בכור השפחה, שהרי הנביאים אינן נותנים לב אל המליצות רק אל הטעמים כי מליצת השקיני נא הגמיאיני, שמור וזכור שוא ושקר, לא תחמוד ולא תתאוה טעם אחד הם. ד״‎א כשאמר משה ומת כל בכור שמחו בכורי השפחה אמרו עכשו לא יהיה חלוק בינינו ובין אדונינו כשראו אדוניהם ששמחו במפלתם אסרו אותם בבור, ובאה עליהם המכה בעודם בבור נמצא בשעת התראה בכור השפחה ובשעת המכה בכור השבי.

אשר אחר הרחים ובתשלום המכה הוא אומר בבית הבור אלא הוא כמו שאמרנו. וי״‎מ ששני פסוקים הללו אחד הם שהרי בכור השבי הוא ביום אחר הרחים, כמו שמצינו בשמשון ויהי טוחן בבית האסורים ובלילה יכניסום בבור וישימו הרחים על פי הבור הרי לך אחר הרחים כמו בבית הבור.

וכל בכור בהמה פרש״‎י שהקב״‎ה נפרע מאומה ואח״‎כ מאלהיה, חז״‎ק שהרי בפרשת וארא גבי ונהפכו לדם פרש״‎י הלקה את יראתם ואח״‎כ הלקה אותם.

ו[עריכה]

אשר כמהו לא נהיתה מצינו לשון זכר גבי ענין נקבה, והרים ממנו בקומצו כל אשר יתן ממנו לה׳‎ יהיה קדש, ובענין אחר זכר ונקבה אל המחנה האחת והכהו והנה רוח גדולה וחזק. וי״‎א ד כמהו לא קאי אצעקה אלא אלילה דכתיב לעיל כחצות הלילה אני יוצא, והכי קאמר כמוהו של אותו לילה לא נהיתה כן צעקה ולא תוסיף.

ז[עריכה]

לא יחרץ כלב לשנו מנהג הכלבים לנבוח אחר חצות לפי שהוא משמרתן כדאיתא בברכות שנייה כלבים צועקים ואלו ישכימו ומקלם בידם ולא ינבחו אחריהם.

ט[עריכה]

לא ישמע אליכם פרעה וא״‎ת הרי מצינו ששמע דכתיב ויקם פרעה לילה ויאמר להם קומו צאו וגו', אלא פי׳‎ הכי כבר מתחלת הענין במעשה הסנה ויאמר ה׳‎ אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי. ובלע״‎ז איאוגידי״‎ט אמש״‎ה.

לא ישמע אליכם פרעה . ד״‎א לא ישמע אליכם פרעה לא היה לו להמתין מכה זו והיה לו להבין שקשה מכולן ועליו לשלוח אתכם, שהרי בה התריתם בו מתחלה, פן יפגענו בדבר או בחרב. ומה שלא ישמע אליכם פרעה עכשו למען רבות מופתי, הוא מכת בכורים עם שאר מכות.

י[עריכה]

את כל המפתים האלה הם תשע מכות האמורות למעלה וכן הוא, שהרי בתחלת הענין כתיב ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה אבל כשאשלח ידי והכיתי את מצרים בבכוריהם אחרי כן וישלח אתכם.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.