הטור הארוך/דברים/ט

הטור הארוך דברים ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

אל תאמר בלבבך. פירש"י אל תאמר צדקתי ורשעת הגוים גרמה לי כי לא צדקתך גרם לך רק רשעת הגוים לבד גרם. וכתב הרמב"ן ואיננו נכון. ופי' הוא לא תחשוב כי עשה עמך כל זה בצדקתך כי לא עשה כן רק ברשעת הגוים האלה והנה נתן טעם באבדון הגוים האלה ברשעם ולא נתן טעם ברשת ישראל את הארץ על כן חזר וביאר:

ה

לא בצדקתך. שתהיה צדיק במעשה ולא אפילו ישר בלב רק ברשעת הגוים ההם אבדו ובעבור שבועת אבותיך ירשת הארץ כי אין החטא שלך יכול לבטל המתנה שנתן לאבותיך כי בשבועה נתנה לכם. ואם ישאל השואל והלא כתיב כי מאהבת השם אתכם והנה הם אהובים מלמעלה והשם לא יאהב רק הטובים א"כ גם בצדקתם ירשו ארץ יש להשיב כי השם מדבר שם עם ישראל בכללם וכאן מוכיח הדור ההוא שהיו ממרים עם השם מיום היותם במדבר:

ח

ובחרב הקצפתם וגו'. כתב הרמב"ן קודם שהתחיל להם בביאור התורה בכלל הוכיח אותם בעוונות שגרמו להם רעה ולא נמחלו כגון המרגלים ומי מריבה ואחר כן ביאר פרשת עשרת הדברות ופי' ייחד השם והזהיר' בענין ע"ז אזהרות רבות והזהיר במצוות בכללן ועתה בא להתחיל בפרטי המצוות וקודם שמזכיר אחת מהן בפרט חוזר להוכיחם ולפקוד עליהם כל עוונותיהם שעשו מעת שקבלו התורה כי התלונות שעשו קודם לכן שהמרו על ים בים סוף ובמרה ובאלוש לא הוכיחם עליהם כי מעת שקיבלו התור' היו חייבים יותר לשמוע בקול השם ולכך פתח כאן ובחורב הקצפתם:

טו

ואפן וארד מן ההר. כתב הרמב"ן כבר פירשתי שהתפלל עליהן קודם שירד מן ההר ובתפלתו נאמר לו וינחם ד' על הרעה אבל לא הזכיר זה עתה מפני שהוא רוצה להסדיר להם הטורח שטרח עליהם כי הביאו אותו לשבור הלוחות ולהתנפל עליהם מ' יום ולהתפלל גם על אהרן ואחרי כן מזכיר התפלה הראשונה שחילה את פני ד' אלקיו טרם רדתו שלא ישמידם:

יז

ואתפוש בשני הלוחות. גם זו מן התוכחות לומר כי היה עוונכם גדול שלא יכלתי להתאפק מלשברם והוצרך להזכיר זה בעבור שרצה להודיעם ענין הלוחות השניות. ויתכן לפרש שירמוז עוד לטובה שעשה עמהם כי סיכן בנפשו לשבור לוחות אלקים לטובתם כמו שאמרו רבותינו ז"ל מוטב תידון כפנוי' ואל תידון כאשת איש:

יט

כי יגורתי וגו'. מפני האף והחמה אשר קצף ה' עליכם. מתחלה להשמיד אתכם יגורתי גם עתה כי עדיין יש עליכם מן הקצף הגדול ההוא אעפ"י שכבר ניחם על הרעה אשר דבר לכלות אתכם על כן חזרתי והתנפלתי עליכם ארבעים יום וארבעים לילה עד ששמע אלי גם בפעם ההוא כאשר שמע בפעם ראשונה קודם שירדתי וגם בעד אהרן התנפלתי בפעם הזאת שחזרתי שם כי עד שביער העגל לא השגיח רק לבטל חמתו מהשחית את העם כרגע. ואמר ואשליך את עפרו אל הנחל ולא אמר ואשקה אתכם לכבודם שבדקום כסוטות:

כב

ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה. כתב ר' אברהם תבערה הוא שם מקום ולא חנו שם כי אם יום אחד על כן לא הזכירו באלה מסעי וטעם לחבר תבערה עם מסה כי היו המתאוננים מנסים ד' והזכיר תבערה קודם כי במסה לא אירע להם כלום. ויש אומר כי בא עמלק בעבור שניסו השם וא"כ הזכיר בעירת אש השם בהם וזינוב עמלק ומכת המתאוננים והתחיל בקשה. ויש אומר כי תבערה הוא מסה כמו מראש שניר וחרמון:

כה

ואנתפל לפני ד'. פי' הרמב"ן הוצרכתי להתנפל עליכם ארבעים יום וארבעים לילה על החטא הגדול שחטאתם כי מתחלה אמר ד' להשמיד אתכם עד שהתפללתי אל השם:

כו

ואומר וגו' אל תשחת עמך ונחלתך. כי זאת היתה תפלתו קודם רדתו מן ההר וממנה נענה בוינחם על הרעה ולא הזכיר תפלת מ' יום ומ' לילה כי ארוכה מארץ מדה:

כח

מבלי יכולת ד' להביאם אל הארץ. כתב הרמב"ן במרגלים כתיב מבלתי יכולת ד' להביאם אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר וכאן אמר ומשנאתו אותם הוציאם מארץ מצרים והטעם כי במרגלים שהיו קרובים לארץ וראה שאין בידו יכולת כנגד העמי' ההם שחטם במדבר אבל בכאן אמר ומשנאתו אותם הוציאם להמית' במדבר כי היתה השנאה הזאת בהם במצרים טרם הוציא' אותם משם והטעם שהיו במעשה העגל עדיין קרובים למצרים ורחוקים מארץ כנען יאמרו גם בהיותם בארץ מצרים ידע שאין יכולת בידו להביאם אל הארץ אשר דבר להם ועל כן שנאם לבלתי החל להם לעיני הגוים אשר נודע אליהם לעיניה' ויוציאם מארץ מצרים להמיתם במדבר במקום שלא יודע מה היה להם וזהו ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים מקום אשר לא עבר בו איש והכוונה בטענות האלה כי הגוים יאמרו על ד' אלקינו כאלקי גויי הארצות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.