הגדה של פסח (רבי טעבעלה באנדי)/מגיד/מה נשתנה
הגדה של פסח || הגדה של פסח (רבי טעבעלה באנדי) מגיד • עבדים היינו
|
הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת. הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל לאביו. ואם אין דעת בבנו אביו מלמדו מה נשתנה. ברייתא, תנו רבנן חכם בנו שאלו ואם אין חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל את עצמו ואפילו שני ת"ח היודעים בהלכות פסח שואלין זה לה מה נשתנה, עיקר כוונת השאלה היא מה שאנו נוהגין לעשות בלילה הזה היא סתירה. בראשון שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה וכל איש כפי רצונו העשיר חמץ ואם אין ידו משגת מצה ובלילה הזה כולו מצה אנו מראין כאלו כולנו אין ידינו משגת הין עשיר והן עני וצריכין לאכול לחם עוני. וכמו כן שאלה ב' שבכל הילות שאר ירקות איש כפי רצונו ולילה הה מרור וא"ת שמראין בהן זכר לשעבוד א"כ קשה למה מראין אח"כ בהיפוך ומטבילין ב' פמעים כעשירים וגם כולנו מסובים כבני חורין ומראין זכר לחירות והם תרתי דסתרי אהדדי וסתירת הדברים כזו קשה מאוד להבין לבן השואל ומעתה תבין הא דלא השיב כהלכה על ד' שאלות של מה נשתנה. על כל שאלה ושאלה כפי ענינו. רק שהשיב בקיצור עבדים היינו על עיקר השאלה שהיא הסתירה דאנו מראין בשני שינויים הראשונים כעני שאין ידו משגת זכר לשעבוד להראות דתחילה עבדים היינו לפרעה במצרים ואח"כ אנו מראין דבר והפכו לא די כעשיר בחירות אלא אפילו כבני מלכים מראין אותנו בהסיבה וטבול להראות ויוציאנו י"א משם ביד חזקה ובזרוע נטויה להעלות אותנו לבני מלכים שנאמר בני בכרי ישראל ואחר שהביא אותנו מן שפלות עבד שהיא מדרגיה תחתונה מיד למדריגה העליונה לבני מלכים ע"כ מראין אנו ג"כ לזכרון לאכו מצה שהיא מדריגה התחתונה, בהסיבה שהיא מדריגה העליונה. ומרור שהיא מדריגה תחתונה בטבול שהיא מדריגה העליונה להראות הנס הגדול שהביא אותנו מיד ממדריגה תחתונה שהיא עבדות למדרג' העליונה לבני מלכים. וזו היא תשובה כללית על קושיות שאנו עושים תרתי דסתרי דבר והפוכו. אך על כל פרט פרט אנו מספרים אח"כ הטעמים בהגדה מן וירד מצרימה וגו' פסח מצה ומרור וגו'.
---
*הגה"ה: סתירת הלשון גבי מצה כלו שמעתי מדוייק היטב שבא ללמוד בלילה הזה מצה ולא חמץ משא"כ לגבי מרור דלאו דוקא מרור דלאחר אכילת מרור מותר לאכל גם שאר ירקות לא אמר "כלו" מרור. ולא כנוסחאות שכתוב גבי מרור ג"כ לשון כלו כי כבי מצה שייך לומר כלו לאפוקי חמץ דלא, אבל גבי מרור לא שייך לאפוקי שאר ירקות כי אין איסור לאכול גם שאר ירקות כנלע"ד.
שמעתי מאא"ז מהר"נ שייער ז"ל אע"פ שעדיין לא טבלנו רק פעם אחת בכרפס הבן שואל למה מטבילין שני פעמים לפי שכבר הוא רואה בשולחן, החזרת והחרוסת, ובלא ספק לא יאכלו החזרת בלא טבול בחרוסת דאל"כ למה העמיד' על השולחן. ולענ"ד נראה מהאי טעמא אינו שואל על החרוסת לפי שהוא בכלל שאלת למה מטבילין שתי פעמים, כרפס במי מלח ומרור בחרוסת. ועוד תירץ רשב"ץ שאין זה שאלה לתנוק בלבד אלא אף לחכם שהרי אם אין לו בן שואל לעצמו. ועל החרוסת אינו שואל כי אין זה שינוי שבכל הלילות אם רצה לטבל בחרוסת או בשאר דבר הרשות בידו והשאלה היא רק על שינוי שתי פעמים. והיינו טעמא ג"כ דאינו שואל על ד' כוסות שאף בכל הלילות יכול לשתות כן. ועוד שעדיין לא שתה אלא כוס אחד עכ"ל.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |