הגדה של פסח (אפוד בד)/מגיד/מה נשתנה
הגדה של פסח || הגדה של פסח (אפוד בד) 
הא לחמא עניא • עבדים היינו 
 |
|
הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת. הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולזה שואל הבן מה נשתנה הלילה הזה כו'. ר"ל שלכל אלו הטעמים היוצאים לנו מענין אכילת מצה לחם עוני, ומהראוי לבלתי יסורו מלבבנו כל ימי חיינו אף רגע א' ולמה נקבע הלילה הזה דווקא להעקרים הגדולים הללו, וזה שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, ואם כ"כ עושה סימן התפעליות בנפש כאשר נצוינו ע"ז היה לנו לעשות סימן בכל עת ורגע, ומפני מה הותר לנו כל השנה לאכול חמץ ומצה, ואם תאמר שהעיקר הוא לעשות זכר לשעה ראשונה שהולידה האמונה הטהורה ההיא, לזה שואל שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות כו', ומה הוראת המרור שאנו אוכלין בלילה הזה דווקא. ואם תאמר להזכיר המרירות שסבלנו בא"מ, הלא אז"ל במדרש משל למלך שנשא מטרונא ממד"ה ועברו עליה גלים עד שלא נכנסה אצלו א"ל אל תזכרי כל הגלים שעברו עליך אלא אותו יום שנמלטת מהם עשי שמחה בכל שנה, וא"כ זכר המרירות וגלי הצרות שעברו עלינו מה לנו להזכיר (וע"ד מלך בו"ד שכותב בספר דברי הימים הנצחון והגבורה שגבר על אויביו והיה לטוטפות נגד עיניו, אבל הימים שגברו אויביו עליו מכסה אותם ומסתירם שלא יזכרו עוד בשמם, ואדרבא ענש יענש מי שיעלה זכרם על שפתיו) ואם מצינו אשר כסגנון שנצטוינו לעשות זכר לזכרון הצלחתנו, כן נצטוינו מפי הקבלה לזכור ימי שפלותנו ולצום ולהתענות, א"כ מדוע עוד עושים אנחנו ב' דברים שבכל הלילות אין אנו מטבילין כו' ועכשיו מטבילין ב' פעמים, ושבכל הלילות אין אנו צריכים הסיבה ועכשיו הסיבה דוקא, ובלי ספק מזקנינו נתבונן הכל בטוב טעם ודעת, ורצוננו לידע הכל על בוריה:
א"י מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות כו'. בפסחים קט"ז ע"א אר"נ לדרו עבדיה עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי לאודויי ולשבוחי, א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו, מצינו דציותה התורה זכר לסוכות, רק מצוה אחת לישב בסוכה, ושבועות זכר למתן תורה, ובזה לחוד סגי, ולמה בחג המצות העמיסה זכירות הרבה מצה ומרור טבול והסיבה, וגם חכמים תקנו עקירת השולחן ב' פעמים כדי שירגיש התינוק וישאל, מכ"ז מוכח דכוונת התורה הואיל ובלילה הזה עשה לנו נסים ונפלאות והוציאנו מעבדות לחירות, ואלו לא הוציא כו', ע"כ בדין לאודויי ולשבוחי, לזה ציותה התורה מצה ומרור והסיבה, כדי לספר כל דבר ודבר בפרוטרוט, ומזה מוכח שאף מי שיודע מצוה עליו ג"כ לספר, וזה שמתחיל מה נשתנה הלילה הזה כו', בד' דברים מצה ומרור טיבול והסיבה, הלא בחדא סגי אלא ע"כ משום דעבדים היינו כו' נטויה, ולזה מהראוי אפילו כולנו חכמים כו', וזה כוונת התורה בריבוי המצות בלילה הזה, וחכמים סמכו להכפיל בטבול ובעקירת השולחן כדי שירגיש התינוק וישאל ולהשיב לו תשובה מוכחת על השאלה מה נשתנה, וזה מאז"ל בעי לאודויי ולשבותי ליה, היינו דלא די בזכירה לבד רק בעי לאודויי ולשבחא ליה, היינו לספר בכל שבח ובכל ריבוי שביכולתו, וזה שפיר אמר ר"נ כיון דהשתא היא הסברא לחייב לספר ביצי"מ, וא"צ להביא ראיה מן התורה, א"כ פיר פטרתן מלומר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו. ובזה ימצא החכם תשובה, כי כבר מבואר שאלת החכם ותשובתו, לכן בכפלו חכם מה הוא אומר אין לו צורך לכפול עבדים היינו לתשובתו שכבר אמר, ורק הוסיף ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח: ר"ל מלבד מה שאמרת לו עבדים היינו, אף זאת אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין בו, ר"ל הרבה מן המצות שהם חוקים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |