הגדה של פסח (אגדת מרדכי)/מגיד/מה נשתנה

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

הגדה של פסח || הגדה של פסח (אגדת מרדכי)     •

• ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה אגדת מרדכי אחרית לשלום אפוד בד זבח פסח (אברבנאל) זכר יהוסף טעמא דקרא יפה נוף כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר נפתלי שבע רצון עיון תפילה קמחא דאבשונא רבי טעבעלה באנדי שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגידומוזגין כוס שני וכאן הבן שואל: מַה נִּשְׁתַּנָּה
הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת. הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת. הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין. הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין:

---

---

פסקא מה נשתנה וכו' בנוסחה דהגדה. וצריכין תחילה לבאר גמרא תמוה בערבי פסחים דף קי"ו (ע"ב) [ע"א] א"ל ר' נחמן לדרי עבדא, דעבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהב ליה כספא ודהבא מה בעי למימר ליה, אמר ליה בעי לאודויי ושבוחי. א"ל פטרתן למימר מה נשתנה, פתח ואמר עבדים היינו, עכ"ל. ותמוה למה יפטור בדברי דרי מלומר מה נשתנה. ורש"י ורשב"ם לא פירש[ו] בזה.

ותחלה נ"ל לתרץ הא דדייקא רבים למה מזכירין יציאת מצרים בלילה הא מקרא מפורש ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות בני ישראל, אבל לפי המדרש שהיה מאיר להם אותו הלילה כיום והוה נמי גאולה באורתא ובגמרא דסנהדרין אמרו ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקב"ה מעשה ידי טבעו ביום וכו' ולא אמרו שירה. ואם כן גם בלילה פסח היה מכות בכורים ואין ראוי לומר שירה. ובמדרש מביא שמלאכי השרת אומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבודן של ישראל. וי"ל בליל יציאת מצרים היה יום והוצרכו מלאכי השרת להיות חשים והוכרח שישראל יאמרו שירה והלל. וזהו מדוקדק בנוסח בעל הגדה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות מקרא כלומר שכתב צריך ולא קרב זה אלא זה כל הלילה ולא אמרו שירהו אם כן גם אנו אין לומר שירה על היין שמוזגין כבר הכוס השני לומר עליו הלל, צריך לומר באמת על איבוד מעשה ידי הקב"ה לא אמרינן הלל, אך על ההודאה ורכוש גדול. וזה מוכח מנוסח מה נשתנה. וזה פירוש הגמרא הואיל שהשיב דרי עבדא דרב נחמן על שאמר לו רב נחמן עבדא דמצא לחירות וגם נתן לו כסף וזה מה בעי למימר, והשיב בעי וכו' כלומר על זאת בוודאי בא הלל הגדול ושבחא דאתא ממילא על הרכוש, והשיב לו בזה פטרתן לומר מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שהיה קשה למה אנו אומרים הלל הלא נהרגו בכורי מעשה ידי אומן, אך על ההוצאה ורכוש אב ההלל. וזה נשמע מתשובת דרי, לכן פטורים לומר הנוסחא הזאת וק"ל:

ובהנחה זו מתורץ עוד גמרא בערבי פסחים דף קט"ו ע"ב אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזה דקא מדלי תכא מקמן א"ל עדיין לא אכילנא וקא מעקר תכא, א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה. וצריך ישוב הדעת דלא יהיה סתירה לגמרא דדרי עבדא דרב נחמן. עוד מה ענין עקירת השולחן לפטור בשאלתו מה נשתנה. ונראה לי לפרש כל הני ארבעה שאלות בחיבורין לטהרה, ותחילה נ"ל טעם חדש בענין עקירת שולחן לאחר סיום נוסח כהא לחמא דסיים לשנה הבאה בארעא דישראל, ומנהג בני אשכנז להגביה הקערה במקום עקירה. אך איתא במסכת ברכות בעת שאנו עונים איש"ר אמר הקב"ה אוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. לזה רומזים לעקור השלחן כי אנו עדיין בגלות משולחן אבינו שבשמים ומצפים שיחזור עטרה ליושנה ויתחדש הבנין המקדש עם השולחן להיות כבראשונה:

ובזה יהיה סמיכות השאלות ארבעה. ונקדים גמרא דפסחים דף (ק"ו) [ק"כ] ע"א מפטירין אחר וכו' פירשו תוספות (ד"ה מפטירין) לפי טעם ירושלמי פסח נאכל על השובע משום שלא יבא לשבירת עצם, הלא אמרו במנחות דף (נ"א) כ"א ע"ב מנחה נאכלת על השובע דליכא האי טעמא דפסח. וי"ל התם טעמא שלא יצא משולחן רבו כשהוא רעב אבל במצה לא שייך האי טעמא דלאו שולחן רבו הוא כולו האי.

אך מנ"ל דמצות עשה דמצות אין לדמות לשלחן רבו. לזה עוקרין השולחן לומר שאוי לבנים שגלו וכו' ומחזירין אח"כ לומר שגם אנחנו נהיה סמוכים עוד על שולחן אבינו בעת הגאולה.

ובזה מתורץ ענין שאומרים שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה. הלא באמת אין אוכלין כל השנה רק חמץ ולא מצה. אך הענין חמץ הוא מרמז על גלות שאנחנו פה ומצה מרמז על חירות מצרים ועל חירות עתיד, ואנו אוכלין חמץ ומצה צריכין אנו להרבות כל יום. לזה מרמז בעל הגדה כל השנה אנו בגלות ומצפים לחירות שמרמז מצה עליה וזה מחובר לעקירת השלחן ולהחזירה. ואם כן מבואר הגמרא הואיל ששאל אביי על עקירת השלחן ועל החזרה בכלל משום שאמר עדיין לא אכילנא. וצ"ל לו שבעת אכילה יחזיר השלחן משום הגאולה שבאים לשולחן אבינו שבשמים. וזה ענין מה נשתנה, לכך פטרן לומר מה נשתנה.

ותוספות פירשו בפסחים דלא מבואר בגמרא של אביי השואל, ואני אומר שלא אמר רק כלשון הגמרא וכל זה מבינים מן שאלת אביי וק"ל:.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף ·