הגדה של פסח (טעמא דקרא)/נרצה/חד גדיא
הגדה של פסח || הגדה של פסח (טעמא דקרא) 
אדיר במלוכה •
 |
|
דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא שׁוּנְרָא וְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא כַלְבָּא וְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא חוּטְרָא וְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא נוּרָא וְשָׂרַף לְחוּטְרָא. דְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא מַיָּא וְכָבָה לְנוּרָא. דְשָׂרַף לְחוּטְרָא. דְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא תוֹרָא וְשָׁתָה לְמַיָּא. דְּכָבָה לְנוּרָא. דְשָׂרַף לְחוּטְרָא. דְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא הַשׁוֹחֵט וְשָׁחַט לְתוֹרָא. דְשָׁתָה לְמַיָּא. דְכָבָה לְנוּרָא. דְשָׂרַף לְחוּטְרָא. דְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְשָׁחַט לְשׁוֹחֵט. דְּשָׁחַט לְתוֹרָא. דְשָׁתָה לְמַיָּא. דְכָבָה לְנוּרָא. דְשָׂרַף לְחוּטְרָא. דְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
וְאָתָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁחַט לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת. דְּשָׁחַט לְשׁוֹחֵט. דְּשָׁחַט לְתוֹרָא. דְשָׁתָה לְמַיָּא. דְּכָבָה לְנוּרָא. דְשָׂרַף לְחוּטְרָא. דְהִכָּה לְכַלְבָּא. דְנָשַׁךְ לְשׁוּנְרָא. דְאָכְלָה לְגַדְיָא. דְזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא חַד גַּדְיָא:
חד גדיא. יש לפרש ע"פ המדרש (שו"ט פ"ו ומובא ג"כ ברש"י זכרי' ספ"ה) למנצח על השמינית על ד' גליות שהן שמונה מלכיות, בבל כשדים, מדי פרס, יון ומקדון, ישמעאל ואדום (רש"י העתיק אדום וישמעאל), והנה אע"פ שרש"י כתב שמלכו כל שנים יחד אין הכונה ממש ביחד רק שנחשבין למלכות אחת, והנה נבוכדנצר אינו כשדי שהוא בנו של חירם מלך צור (ויק"ר פי"ח) וי"א בנה של מלכת שבא (או"מ ע' מ"ו) וי"א בן בנו של סנחריב (פתי' דאיכ"ר סי' ל') רק שמלך בבבל אבל לקח אשה כשדית ובנו אויל מרודך ובן בנו בלשצר היו כשדים כמבואר במגילה י"ב ב' דושתי בת בלשצר כשדית (ואע"ג דבאומות הלך אחר הזכר י"ל שהיו ממזרים), והנה נבוכדנצר לא רצה שאויל מרודך ימלוך כמ"ש בתנחומא תזריע סי' ח' שתפסו בבית האסורין עד יום מותו רק כשמת נבוכדנצר הוציאו לאויל מרודך והמליכוהו והוא הוציא אביו מקברו וגררו ע"ש וזה נקרא שכשדים לקחו המלכות מבבל, וכן מדי ופרס אע"ג שהתנו ביניהם שתחלה ימלוך מדי ואח"כ פרס כמ"ש בשהש"ר פ"ג סי' ד' ואח"כ יתחלפו כמ"ש במגילה י"ב א' אבל כנראה שאחר שקבלו פרסאי המלוכה שוב לא החזירוהו למדי עי' בדניאל י"א עוד ג' מלכים עומדים לפרס ובסע"ר פכ"ח לא מצינו למדי בכתובים אלא שנה א' וזה נקרא שפרס לקחה המלכות ממדי, מוקדון ויון אלכסנדר מוקדון הי' המלך הראשון ובמותו נתחלקה המלוכה לד' כמפורש בדניאל ח' ועי' ביוסיפון וזה נקרא שיון נטלה ממוקדון, אדום וישמעאל עי' בסדה"ד שבימי הגאונים כבשו הישמעאלים ירושלים מהרומיים וזה נקרא שישמעאל נטלו מאדום והם ימסרו המלוכה למשיח כמפורש בפדר"א פ"ל ג' מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים ומשיח בן דוד יצמח ע"ש, ועפ"ז יתפרש כל הפיוט, חד גדיא זה ישראל כמ"ש שה פזורה ישראל, ואתן צאני צאן מרעיתי, ובתרגום שני אסתר ג' שהמן אמר שישראל מרקדין בסוכות כגדיים ועי' רמב"ם רפי"א ממלכים, דזבין אבא זה הקב"ה כמ"ש כי אתה אבינו, בנים אתם לה' אלקיכם, אבא דיהיב מיטרא (תענית כ"ג ב'), בתרי זוזי שני לוחות הברית, שונרא זה בבל כמ"ש בישעי' י"ג וענה איים בארמנותיו ומתרגמינן וינצפון חתולין בבירניתהון, כלבא זה כשדים כמ"ש על בלשצר (ר"ה ד' א') שהשקה מכלי ביהמ"ק לכלבתא, חוטרא זה מדי כמ"ש (שהש"ר פ"ג סי' ד') שדריוש וכורש פצעו מוחו של בלשצר בפרחה של מנורה וזהו החוטרא שהכה לכלבא, נורא זה פרס כמ"ש באסת"ר ספ"ג על אחשורוש וחמתו בערה בו א"ל הקב"ה למלאך הממונה על החמה זרוק גופריתא באתוני', מיא זו מוקדון ע"ש אלכסנדר מוקדון שמרח פניו במים של ג"ע (תמיד ל"ב ב'), תורא זה יון כמ"ש (ויק"ר פי"ג סי' ה') זה יון שהיתה אומרת כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל, שוחט זה אדום כמ"ש (בפסחים קי"ח ב') על רומי ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים, מה"מ זה ישמעאל כמ"ש (ב"ר פמ"ה) והוא יהי' פרא אדם שהכל בוזזין ממון והוא בוזז נפשות, ומלכות ישמעאל תמסור המלוכה להקב"ה כמ"ש בפדר"א פ"ל וכנ"ל בב"א. (ועי' בעה"ט סוף חיי שרה).
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |