שיחה:הגדה של פסח/נרצה/חד גדיא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור פיוט חד גדיא ע"פ הגר"א ותלמידו הר"ר שלמה מטאלאצין בתוספת מקורות שהוספתי בס"ד

חד גדיא חד גדיא דזבין (שקנה) אבא בתרי זוזי: אבא זה יעקב אבינו וגדיא היא [1]הבכורה ([2]והברכות). וקנאם מעשו בתרי זוזי שהם הלחם ונזיד עדשים. ואח"כ מסרם [3]ליוסף.

ואתא שונרא: הם השבטים. שאין לך מדת הקנאה בחיות כמו השונרא. והם קנאו ביוסף על שראו שרצון יעקב ליתן לו הבכורה והברכות ולכן בקשו לאבדו כשהוא בן שבע עשרה שנה (בראשית לז, ב) גימטריא גדי.

ואתא כלבא ואתא חוטרא: כלבא הם פרעה ומצרים. וחוטרא הוא [4]המטה שהכה את פרעה ומצרים.

ואתא נורא ושרף לחוטרא: נורא זה יצה"ר של ע"ז, שבגללו נשרף ביהמ"ק (ובחורבן ביהמ"ק נעלם המטה)[5]

ואתא מיא וכבא לנורא: מיא הם אנשי כנסת הגדולה שביטלו יצה"ר כמבואר באורך בגמ' יומא (סט:) וסנהדרין (סד.) וחזרו ובנו ביהמ"ק.

ואתא תורא ושתא למיא: תורא זהו [6]אדום.

ואתא השוחט ושחט לתורא: השוחט הוא משיח בן [7]יוסף שילחם ברומי שהיא אדום.

ואתא מלאך המות ושחט לשוחט: היינו סמאל שרו של עשו שיתלבש בארמילוס הרשע ויהרוג את משיח בן יוסף[8].

ואתא הקב"ה ושחט למלאך המוות: ואז שוב יבא הי"ת עם מלך המשיח (בן דוד) וישחט למלאך המוות, ותחזור המלכות והבכורה והברכות לישראל במהרה בימינו, אמן.


[1] כי יעקב אבינו קנה את הבכורה מעשו. ועשו שהיה בכור הוא בבחינת גדי עיזים שהולכים בראש העדר, וזה סוד מה שאמרו בגמ' שבת (דף "עֵז" ע"ב) ר' זירא אשכח לר' יהודה דהוה בדיחא דעתיא ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה. אמר ליה מאי טעמא עיזי מסגן ברישא והדר אימרי. א"ל כברייתו של עולם, דברישא חשוכא והדר נהורא, ע"כ. פי' למה עשו קדם ליעקב בבכורה א"ל כברייתו של עולם הזה שקודם חושך ואח"כ אור, קודם קליפה ואח"כ פרי, כן קודם היה צריך להיות גדי עיזים שהוא בבחינת חושך ואח"כ יבא יעקב ויטול הבכורה ויהפוך חושך לאור וקליפה לפרי. גם בכורה בגמט' קטנה שבע עשרה והוא גמט' גדי. ואת הבכורה היינו הגדי שהיה אצל עשו נטל יעקב ע"י תרי זוזי שהם לחם ונזיד עדשים.

[2] הוא מה שאמר בכפל "חד גדיא חד גדיא" כדי לרמוז על דבר אחר שלקח מעשו ע"י שלקח ממנו את הבכורה, והוא הברכות שהיו ראויים ליתן למי שהוא בכור. וזה שאמר חד גדיא הוא הבכורה ועל ידו בא עוד חד גדיא והוא הברכות. וזה מה שגלתה רבקה ליעקב שאמרה לו "קח לך 'שני גדיי עיזים' טובים" פי' שע"י שלקחת הברכות לך קח לך עוד גדי אחד והיו שניים בידך גם הבכורה וגם הברכות. (ושני גדיי עיזים הללו שהיו סיבה לברכות היו קרבן פסח וקרבן חגיגה כמש"כ רש"י כז, ט) ומה שלא אמר תרי גדיי דזבין אבא, הוא כי את הבכורה לקח מעשו בשלמות אבל הברכות לא קיבל בשלמות עד לעתיד לבא, כי גם עשו קבל חלק בברכות. ולכן חילק חד גדיא חד גדיא שאחד לקח יעקב ושלמות ואחד לא בשלמות.

[3] ואת הבכורה והברכות מסר יעקב ליוסף דייקא כמו שאמר יעקב ליוסף (בראשית מט,כו) "ברכות אביך גברו על ברכות הורי... תהיינה לראש יוסף". וגם הבכורה נתן לו כמש"כ הרמב"ן על הפסוק (בראשית מח כב) ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך- שזהו הבכורה. (שנטל חלק פי שנים בארץ, כדרך הבכור שנוטל פי שנים בירושה). וגם הבכורה נקראה ע"ש יוסף שנאמר (דברים לג, יז) בכור שורו הדר לו. וגם באמת הוא היה ראוי להיות הבכור כי היה צריך לישא קודם את רחל והוא בכורו של רחל עקרת הבית.

[4] וכמו שאמרו במדרש רבה (שמות פרשה ט, ב) אין הקב"ה לוקה את הרשעים אלא במטה ולמה לפי שנמשלו לכלבים שנא' ישובו לערב יהמו ככלב, כשם שדרכו של כלב ללקות במקל אמר להן הקב"ה פרעה רשע הוא אם אומר לכם תנו מופת הכה אותו במקל. גם ע"ז שלהם היה בעל צפון גמט' כלב רע והיה חקוק עליו דמות כלב רע, וכ' באבן עזרא (שמות פי"ד פסו' ב) כי בבעל צפון היה צורה שהיתה בכישוף שלא היתה נותנת לעבד לברוח משם, ע"כ. גם עשו בכשפיהם כלבים מזהב שהיו שומרים ארונו של יוסף שלא יצאו ישראל ממצרים כמו שאמרו במדרש רבה (שמות פרשה כ או' יט)

[5] כמו שאמרו בגמ' (יומא סט: וסנהדרין סד.) באנשי כנסת הגדולה שנמסר יצה"ר של ע"ז בידיהם כגור של אריה שיצא מבית קדשי הקדשים. והמטה ליוה לישראל עד חרבן ביהמ"ק כמו שאמרו בילקוט שמעוני (חקת רמז תשסג) קח את המטה זה המטה שהיה ביד משה וכו' והוא היה ביד דוד והוא היה ביד כל מלך ומלך עד שחרב ביהמ"ק וכו'.

[6] וכמו שאמר בפרקי דר' אליעזר (פרק כט הנס השביעי) בביאור עגלה משולשת שנאמר לאברהם בברית בן הבתרים, עגלה משולשת זו מלכות אדום שהיא כעגלה דשה שנאמר (דניאל ז, כג) ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדקינה, עכ"ל. גם "עשו" עם שרו שהוא "סמאל" הוא גמטריא שור. ואדום החריבו את ביהמ"ק שבנו אנשי כנסת הגדולה המשולים למים כנ"ל.

[7] וכמו שאמרו בזוה"ק (רעיא מהימנא פנחס דף רנב ע"א) וז"ל מה יהא אסוותא דלהון מרה דעגלא והיינו (ישעיה כז, י) שם ירעה עגל ושם ירבץ, שם ירעה עגל דא משיח בן יוסף דאתמר ביה (דברים לג) בכור שורו הדר לו, ושם ירבץ דא משיח בן דוד, חד אעבר רומי רבתי, וחד אעבר רומי זעירתא, עכ"ל.

[8] כמו שאמרו במדרש (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמו' קמו ד"ה ה' ימלוך לעולם) וז"ל: ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים, ושמו ארמילוס, ואלו הן אותותיו: יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה וזרועו של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי ויהיה לו צרעת במצחו ואזנו הימנית סתומה והשמאלית פתוחה, וכשיבא האדם לדבר אליו טובות מטה לו אזנו הסתומה ואם ירצה אדם לדבר אליו רעה יטה לו אזנו הפתוחה, ויעלה לירושלם ויהרוג משיח בן יוסף, שנאמר והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד (זכריה יב, י), ואח"כ יבא משיח בן דוד בענן שנאמר וארו עם ענני שמיא כבר אנש (דניאל ז) וכתיב בתריה ולה יהב שלטן ויקר ומלכו, וימית ארמילוס הרשע, שנאמר וברוח שפתיו ימית רשע (ישעיה י"א) עכ"ל. (וע"ע סוכה נב ע"ב).