דרישה/יורה דעה/רלז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רלז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אבל הרמב"ן כתב דהוי שבועה אפי' בלא כו' ז"ל מ"ו פירוש ונאסרה אף בלא שם וכינוי כו' והארכתי בביאורי הסמ"ג בהלכות נדרים עכ"ל ור"ל דדעת הרמב"ן שאף בלא שם וכינוי יש כאן איסור והי"א שהביאם הטור ס"ל דאפילו איסור ליכא (ולא כמ"ש בפרישה דהי"א לענין מלקות קאמרי שזהו דוקא לשיטת ב"י) אבל לענין מלקות וקרבן אפי' הרמב"ן מודה דליכא קרבן אם אין כאן שם וכינוי וכתב שם דכן מוכח בהדיא בדברי ר"ן פרק שבועת העדות שהביא ממש ראייתו של הרמב"ן כצורתו ולא הביאה אלא לאיסורא בעלמא וכן מוכח ממ"ש הרא"ש בריש נדרים והביאו הטור באותו סימן בשם ר"ת דלא בעינן שם וכינוי אלא למושבע מפי אחרים אבל שבועת ביטוי נאסר בלא שם או כינוי משמע להדיא דאין בו אלא איסור לחוד ואף שכתב הרא"ש על דברי הרמב"ן והביאו הטור ז"ל ואפשר דהוי ידות שבועות משמע דאף למלקות ולקרבן כמ"ש הרא"ש בריש נדרים גבי ידות נדרים יש לחלק בין ידות דנדרים דיליף מקרא לידות דשבועות דליכא קרא והאריך שם ע"ש בהלכות שבועות. ולפ"ז נ"ל גם כן דא"צ להגיה בפנים רמב"ן במקום רמב"ם דהא גם הרמב"ם ס"ל דיש איסור אף בלא שם וכינוי וכמ"ש בסמוך ומה שחזר וכתב רבי' בשם הרמב"ם דאם לא הזכיר שם הוי שבועה לאסור י"ל משום אלה וארור חזר וכתב. ור"ת דפליג שם אפשר ג"כ דלא פליג כ"א באלה ובארור. וגם צריכין לומר הא דמסיק רבינו וכתב בשם רמב"ן ורא"ש דבמבטא והן הן א"צ שם וכינוי והתם ודאי אמלקות קאי דאל"כ הא גם הרמב"ם מודה דאיסור הוא ומדכתב רבי' גם בזה כתב הרמב"ם כו' משמע דהני לא גרע מאלה וארור הנ"ל. אלא צ"ל דאדרבה דהני עדיפי מאלה וארור ומלשון שבועה הנ"ל דבהו מצריך רמב"ן ורא"ש שם וכינוי לענין מלקות משא"כ במבטא. וכל זה דוחק וצ"ע וחיפוש על ראייתו בביאורי הסמ"ג:

ב[עריכה]

(והאיסור השם כו' כגון איסור לה' שאעשה כו' ז"ל הכ"מ פ"ב דשבועות וא"ת אם הזכיר השם מאי איריא דאמר תרי זימני לאו או הן בחד זימנא סגי יש לומר דאי אמר בה' שלא אעשה או שאעשה פשיטא דבחד זימנא סגי אבל הב"ע כשלא הזכיר השם דרך שבועה אלא שלא בדרך שבועה מאחר שהזכירו סמוך ללאו לאו או בהן הן הוי כנשבע וזה מבואר בלשון רבינו כו' עכ"ל ולדבריו מ"ש א"א ז"ל כגון שאמר איסר לה' שאעשה קאי אאיסר ומבטא וק"ל עכ"ה): עיין בש"ע (ר"ס רל"ט והוא מהג"א ריש שבועת העדות תשובת מהר"ם עכ"ה) דין יהודי שגנב לעכו"ם וחייבוהו שבועה במעמד שאר יהודים ויודעין שישבע לשקר (ויאמרו אין אנו חפיצים לשמוע שבועה זו עכ"ה) הואיל ויש חילול השם בדבר יכפוהו לפשר עם העכו"ם ולא ישבע לשקר ואם אנוס הוא וליכא חילול השם בדבר יעשה כדלעיל סימן רל"ב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.