ביאור הגר"א/יורה דעה/רלז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) האומר כו'. אע"ג דאמרינן שם ל"ה ב' דבעינן שם ואף רבנן ל"פ אלא דא"צ שם אבל כינוי בעי כמש"ש במתני' וכן שם ל"ח ב' אפ"ת רבנן היינו לחייב קרבן אבל איסור שם לעולם איתא. רמב"ם פ"ב. וראיה ממ"ש בריש נדרים דכינוי שבועות כו' דשם י' א' שבותה שקוקה כו' ושם ע"כ בלא שם כמש"ש כינויין כו' לשון כו' דלמא אמר קרבן לה' ובשבועות ל"ו א' לאו לאו שבועה ואי בשם אפי' בחד זימנא כמ"ש בסוף יומא (פ"ד א') לאלקי ישראל לא מגלינא וברפ"ג דנדרים מארי כולה לא טעימנא וער"נ שם ד"ה ואי נדרת כו' אלא דע"כ לא הוזכר שם וכינוי אלא לקרבן ולמלקות וער"נ בנדרים ב' א' ד"ה ושבועות והרא"ש פ' שבועת העדות סכ"ד. והשיטה המחוורת שבכולן הוא שיטת הרמב"ם וכ"כ הר"נ בשבועות שם:
(ב) ואין חילוק כו'. כמ"ש בנדרים שם שבותה כו' נדר במוהי כו' ואמרינן שם רי"א לשון נכרים הן וע"ל ס"ס ר"ז ושם מארי כולא לא טעימנא:
(ג) השביעו כו'. כמ"ש בסי' רל"ו ס"ב ע"ש:
(ד) ואפי' כו'. כמ"ש (סוף ד"ה) בצדקיהו אשר השביעו באלקים וה"ה לקטן. ב"י:
(ה) או שא"ל כו' כנ"ל בס"ב וכמ"ש במשנה תורה ארור אשר כו' ואמר כל כו':
(ו) אע"פ כו'. לענין מלקות וקרבן דוקא בשם או כינוי אלא לענין איסורא. רמב"ם שם וכנ"ל:
(ז) והוא כו'. כגירסת הרא"ש שם תרי לאוין היינו לא אוסיף ולא אוסיף כו' שאמרן השי"ת לשם שבועה אבל הנך לא יכרת ולא יהיה עוד ולא יהיה עוד לא לשם שבועה אמרן אלא סיפור והבטחה דאל"כ מנלן דלמא בעינן ג"פ לאו. הרא"ש שם:
(ח) בד"א כו'. וכן משמע שם כ' א' בברייתא כו' וקאמר לא כו' ואם איתא בלא"ה כבר נשבע:
(ט) מי שנשבע כו'. רמב"ם אבל הראב"ד כתב דמ"ש במתני' פטורין היינו לקרבן ולמלקות דוקא:
(י) אע"פ כו'. דומיא דרישא משביעני כו' בשבועה כו' וסיפא באל"ף דל"ת כו' ואע"ג דבגמ' שם ב' א"ל רבא א"ה כו' הכי השתא כו' היינו שאין משמעות בהרצאת שפתיו:
(יא) וה"ה לנשבע כו'. כמ"ש כנדרים י"ד ב' וער"נ ורא"ש שם ד"ה הנודר וז"ש בהג"ה וכ"ז כו' וה"ה אם לא כו' וכמש"ש ועס"ס רי"ב בהג"ה שהחמיר הרב בנשבע בתורה עצמו וז"ש כאן בהג"ה או בשאר כו' ולא בתורה:
(יב) או בשלחן כו'. דאפילו בתורה לאו כלום כנ"ל. הגמ"ר שם:
(יג) ואעפ"כ מאיימין כו'. כמש"ש בנדרים א' ושם כ' א' בנדר בחרם כו':
(יד) אפי' כו' או א"ב כו'. עברא"ש פ"ג דנדרים ס"ב וששאלתם מי שנטל ספר תחנונים כו' ולא עוד כו' וכ"ה במרדכי וא"כ ה"ה לחכמה חיצונית. ב"י:
(טו) הנשבע כו'. מרדכי בשם ר"ח גאון וכ"כ הר"נ שם כ"ב ב' ד"ה אמר רבא בשמו ע"ש ודוקא דנקיט בידיה וכנ"ל וכמ"ש הרא"ש שם וכל אלו חומרות הן דהא אמרינן לעיל הנשבע בתורה כו' וכ"כ מהר"מ מינץ אלא דלפי מ"ש בס"ס רי"ב להחמיר בתורה ה"ה כאן ועבר"נ שם וברא"ש שם:
(טז) והוא שיכוין כו'. כמ"ש בפ"ב דנדרים (י"ח ב') אם כחרם כו' וכ"ש כאן די"ל ימין של אדם וע' בשבועות ל"ה ב' הכי השתא כו' אלא דכאן שאני כיון שנזכר אצל שבועה ומ"מ צ"ע ושיטת הראב"ד דלעיל ס"ז נכונה דאפי' שם אסור וה"ה כאן ל"ק אלא לאיסורא וכמש"ש בלאו לאו כנ"ל ס"א:
(יז) ידות כו'. מתני' וגמ' נדרים ט' א' וערא"ש ור"נ ד"ה כנדרי כו':
(יח) שלא כו'. גמ' שם:
(יט) או כו' אבל כו'. ערא"ש שם ב' ד"ה במוהי כו' ור"נ ד"ה תניא. ואית דגרסי כו' וגירסת הטור באל"ף אומי כו' ואין נ"מ. וצ"ל כאן ובטור אומתא במקום מומי:
(כ) אותן כו'. עסי' רל"ב ס"ג בהג"ה:
(ליקוט) אותן כו' כיון שנשבע באמונה וע"ל סי' רכ"ח (ע"כ):
(כא) (ליקוט) א"ל שבועה כו'. מתני' דנדרים וכאוקימתא דרב אשי שם וברפ"ג דשבועות ובזה אין חולק וער"נ שם (ע"כ):
(כב) או לשבועה כו'. ער"נ שם במתני' ד"ה שבועה כו' אבל בשבועות רפ"ג כתב דה"ק לשבועה יהא לפיכך לא אוכל לך ע"ש:
(כג) ואין כו'. דרב אשי בתראה:
(כד) ויש כו'. עבה"ג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |