דרישה/יורה דעה/ריז
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אסור אפי' בדלועין צ"ע למה תלה דין דילועין באומרו ירק המתבשל בקדרה כו' ולא בסתם אמר קונם ירק עלי שאסור גם בדילועין מטעם שהשליח נמלך עליו וכן המשנה ריש פ' הנודר מן הירק מותר בדילועין ור"ע אוסר מטעם שהשליח נמלך עליו אלא שהגמ' שם פריך למה אסור בדילועין והא מן ירק נדר (ופירש הרא"ש וסתם ירק בל' בני אדם הוא ירק הנאכל חי ומסיק באומר ירק המתבשל בקדירה עלי ונ"ל הטעם דאינו בכלל סתם ירק שמשמע בנאכלין חיין ודילועין לא חזיא לכוס חי כמ"ש התוס' בפ"ק דחולין דף ט"ו בד"ה כגון שקצץ לו דלעת כו' והביא ראיה מדקאמר במס' תמיד כל מידי לא תפלוט קמי רבך בר מקרא חיה דכפתילה של אבר דמיא וכן משמע מפי' הרא"ש שם ולא כפי' הר"ן ע"ש):
ב[עריכה]
בימי הקזה כו' ע"ש בגמ' דפריך אם הקיז דם בשר עופות נמי לא אכיל דאמר שמואל דמסוכר ואכיל ציפורא פרח ליביה ומשני שאני עופות דאפשר ע"י שליקא פירוש עופות דאפשר להו בתקנתא להקזה דאפשר לאוכלן ע"י שליקה וכיון דאפשר למיכל לה בשום ענין נדר ומימלך עלה ואסור עכ"ל הר"ן. ומיהו נראה דהאי בשר עופות ר"ל של ציפורין דנקראין ג"כ עוף ולא של תרנגולים חדא מדסתמו בטור ובשאר פוסקים ועוד חזי מאי עמא דבר שאוכלין בפרט בשר תרנגולין ביום ההקזה והשתא א"ש דנקנו שמואל בלשונו לשון ציפורי:
ג[עריכה]
מהבשר מותר בשניהם ז"ל מ"ו נ"ל דהאידנא אסור בשניהן דאזלינן בתר לשון בני אדם ומש"ה שרינן סתם בדגים עכ"ל ונלע"ד דבלא"ה אסורין עתה דרגילין לנדור שלא לאכול בשר ואז אסור אפילו ברוטב וכמ"ש לעיל סימן רי"ו ומ"מ צריכי לומר היכא שלא הזכיר שם אכילה אלא אמר אסור עלי בשר זה:
ד[עריכה]
(אסור בחיין ומותר במבושלין כו' כתב ב"י שכל דבר הבא ליתן טעם בקדירה כגון שומין ובצלין וכיוצא בהן נקרא תבלין וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשנה ובהכי הוא דשייך לפלוגי בין חיין למבושלין דאילו בפלפלין וכיוצא בהן אין חילוק בין חיין למבושלין עכ"ה:
ה[עריכה]
הנודר מהיין אסור בקונדיטון כו' ובמבושל ק"ק דהול"ל איפכא במבושל ובקונדיטון דהו"ל לא זו אף זו משא"כ עכשיו דהוה זו ואצ"ל זו דהא קונדיטון מבושל הוא ועוד דהא ב"י מייתי הירושלמי דלר' יוסי מותר בקונדיטון ואסור במבושל דבמבושל שם יין עליו משא"כ בקונדיטון וכ"פ הרא"ש אלא שמסיק וכתב דהרא"ש ס"ל דרבנן פליגי עליה וס"ל דאין נ"מ בשם אביו הבא ממנו עליו אלא הכל תליא באם עצם הדבר שבא ממנו הוא בו אסור. ועכ"פ מסתבר טפי לאסור המבושל מהקונדיטון דנראה ליישב משום דהקונדיטון אינו מבושל הכל אלא שמבשלין יורה יין עם בשמים ומערין אותה היורה לתוך כמה חביות יין חי ושם קונדיטון על כולו כך שמעתי שעושין אותו ולפי זה נתיישב דהוה לא זו אף זו וק"ל. ועיין בב"י דכתב בשם הר"ן אהא דאמרינן הנודר מן היין אסור ביין מבושל דל"ד לנודר מן הירקות שהוא מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי דשאני התם דמיני אחריני נינהו אבל חמרא וחמרא מבושל חד מינא הוא ומפני שנתבשל לא הפסיד: ומ"ש רבינו הנודר מהתירוש מותר ביין ואסור בכל מיני מתיקה תוספתא כתבה הרא"ש והר"ן מיהו כתב עלה בירושלמי כמ"ד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם כלומר ודרכן לקרוא תירוש לדברים מתוקין ולא ליין ברם כמ"ד (ור"ל אבל למ"ד) לא הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם התורה קרא אותו תירוש תירושך זה יין הלכך אנן דמשתעי בלשון לע"ז אם נדר מן התירוש בלשון הקודש אסור ביין ומותר בכל מיני מתיקה דאנן לא קרינן תירוש אלא ליין כלשון תורה עכ"ל:
ו[עריכה]
הנודר מן השמן אם הוא במקום שמסתפקין כו' ביין אינו מחלק בזה אם מסתפקין יין מבושל או חי דלעולם יין ר"ל עכ"פ חי אלא שכולל ג"כ אפילו אשתני משא"כ בשם שמן שפעמים ר"ל האי או האי לפי דרך הסתפקותו ממנו:
ז[עריכה]
הנודר מפירות השנה אסור כו עד ואם אמר גידולי השנה עלי אסור בכולם נלע"ד דמ"ש אסור בכולם ל"ד קאמר הא אין הנדר חל בכה"ג וכמ"ש רבינו בסימן רל"ב ע"ש אלא ה"ק הכל בכלל גידולי השנה ואם היה נדר חל הוה אסור בכולם ולכך הוה דינו כמו שנדר מכל פירות שבעולם שדינו מבואר במקום אחר ואין כאן מקומו וק"ל (ולפי מ"ש בפרישה בשם ר"ן דר"ל דלא אסרם עליו אלא זמן מועט לק"מ). ומיהו מה שכתב ברישא בפירות השנה דאסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים כו' בכה"ג חל הנדר ל"מ לסברת רבינו שכתב כס"ס ר"ח שבנודר מכל פירות שבעולם חוץ מדגן שהנדר חל פשיטא שחל ג"כ בכה"ג אלא אפילו לתשובת מיימוני שכתב שהנודר מכל פירות חוץ מחטין דאין הנדר חל אפילו הכי מסיק שם דבאם אסר עליו כל הפירות חוץ מבשר הנדר חל משום דבשר שמן מיישב דעתו של אדם ע"ש והביאו כ"י וד"מ בסימן רל"ב ע"ש:
ח[עריכה]
(אלא מעכו ליפו וכתב הר"ן דמסתברא דאינו אסור אלא במי שרגיל לירד שם תדיר ולא במי שירד פעם אחת א"נ במי שהיה יורד בשעת נדרו מעכו ליפו ומותר ביושבי היבשה פי' באותן שאין רגילים להיות יורדי הים באניות ד"מ עכ"ה):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |