באר הגולה/יורה דעה/ריז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ריז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) משנה וגמרא נדרים דף מ"ט ע"א

(°) (הרא"ש פי' בנתבשל יותר מסתם בישול ור"ן פי' בשיל ולא בשיל):

(ב) רמב"ם בפ"ט מה"נ והביאו הטור וטעמו משום דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם ואי ליכא לשון ידוע ה"ז ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר כדלקמן סעיף ג':

(ג) שם במשנה:

(ד) טור ורמב"ם מהירושלמי ופי' ריפות מעשה חיטין או שאר תבואה הנכתשין ופי' לביבות הבצק הרך שחולטין אותו ברותחין ואח"כ בשמן:

(ה) שם במשנה:

(ו) ברייתא שם דף נ"א ע"א:

(ז) לשון הרמב"ם שם בפ"ט ממשנה שם ע"ב וכפי פירושו במשנה:

(ח) שם ושם:

(ט) הרמב"ם שם:

(י) לשון הטור ממשנה וגמרא שם דף נ"ד ע"ב וכפי' הרא"ש שם:

(יא) כר"ע שם וכדמפרש שם בגמ' ופי' הר"ן אע"ג דלא הוי ירק אלא פרי ואית דמפרשי דסתם ירק נאכל כמו שהוא חי ודלועין אינן כן:

(יב) ירושלמי פ' הנודר מן הירק הביאו הב"ו:

(יג) שם בשם ר"י בשם הירושלמי:

(יד) בפ"ז דנדרים:

(טו) שם בירושלמי דהנודר מן העיקר אסור בטפילה:

(טז) ל' הרמב"ם שם דין ו' בפ"ט מברייתא וכדמפרש שם בגמרא דף נ"ד ע"ב וכת"ק וכר"ע הסכמת הפוסקים:

(יז) שם וכת"ק:

(יח) שם בגמרא וכפי' הרמב"ם שם בגמרא:

(יט) שם ומפרש בגמ' כגון דכייבין ליה עיניה ובשעת הנדר היה תחלת החולי שהדגים קשים לעינים דמסתמא לא נדר אלא אמידי דמצי למיכל וכאשר הגהתי כן הוא ברמב"ם מאוקימתא דגמרא שם

(°) פי' קאי אחלוקה ראשונה בשר בהמה בלבד:

(כ) ברייתא שם דף נ"ב ע"ב

(°) הרא"ש והר"ן פירשו דהיינו דק דק של בשר שיורד לשולי הקדירה ומדברי הרמב"ם בפ' ה' מה"נ נראה דמפרש דקיפה היינו תבלין:

(כא) משנה שם דף נ"א ע"ב:

(כב) משנה שם דף נ"ג ע"ב ונלע"ד הטעם כמו שציינתי לעיל בסעיף ז' בשם הירושלמי:

(כג) ומשום שהיו רגילים ליתן בכל מקפה שום:

(כד) תוספתא כתבה הרא"ש בפ"י דנדרים וכ' הב"י כגון שומים ובצלים וכיוצא בהם הבאים ליתן טעם בקדירה שגם הם נקראים תבלין דאלו בפלפלים וכיוצא בהם אין לחלק בהם בין חיים למבושלים:

(כה) שם במשנה

(°) כן הגיה הט"ז על פי המשנה וכן הוא בטור ודלא כלבוש שקיים גירסת הספרים שכתוב בהם מותר ע"ש:

(כו) משנה שם ע"א

(°) פי' מין כרישין שיש להם ראש בל' יון קורין לראש קיפאל ערוך:

(כז) משנה שם דף נ"א ע"ב:

(כח) ברייתא שם דף נ"ב ע"ב:

(כט) שם במשנה משמיה דאבא שאול:

(ל) טור:

(לא) משנה שם ופי' הר"ן ציר הוא השומן היוצא מהם וקרבי דגים מעורבים בו וכ"ש שמותר במורייס שהוא שמנו של דג לבד:

(לב) משנה דף נ"ג ע"א:

(לג) טור ולמד במכ"ש אם נדר מהתמרים שהוא העיקר מותר בדבש היוצא מהם מכ"ש הנודר מהדבש וכו':

(לד) שם במשנה:

(לה) משנה שם שסתם דבש הוא דבש דבורים:

(לו) שם במשנה וסיים מפני שהוא שם לווי:

(לז) ירושל' הביאו הרא"ש וכ"כ ש"פ דתמרא וחמרא מבשלא חד מינא הוא:

(לח) כן הוא בירושל':

(לט) טור מדברי הרא"ש אביו שם אליבא דרבנן:

(מ) הר"ן שם ודלא כהתוספתא הביאה הרא"ש והר"ן דתנא שם בהיפוך והביא הר"ן ראיה ע"ז מהירושלמי:

(מא) לשון הטור ממשנה וגמרא שם בבבלי דף נ"ג ע"ב:

(מב) משנה שם דף נ"ה ע"א:

(מג) טור מהא דמר שמואל פקיד וכו' וכמ"ש הב"י דהוי כנדר מן התבואה אלא שנדר בלשון תרגום

(°) פי' כל דבר מעולה ומשובח כ"כ הרא"ש:

(מד) שם במשנה וכחכמים ורמב"ן וטור בשם הרמב"ם שם דין ט':

(מה) בפ"ט ירושלמי ממס' חלה הביאו הרא"ש פ"ו דנדרים:

(מו) ממשנה וגמרא עירובין דף ל' ע"א:

(מז) ל' הרמב"ם בפ"ט מהלכות נדרים וכ"כ הר"ן אברייתא דלקמן:

(מח) משנה שם דף נ"ג ע"ב:

(מט) ברייתא דרשב"ג שם וגירסתו כגירסת הרא"ש שם:

(נ) שם בברייתא ופי' רש"י גריס משמע מבושל גריסים משמע חיים:

(נא) בריי' שם דף נ"ה ע"ב (וכפול לקמן ס"ס רכ"א):

(נב) שם:

(נג) לשון הטור מדברי אביו הרא"ש שם ופשוט הוא:

(נד) ברייתא שם דף ס"א ע"ב וכתנא קמא:

(נה) מימרא דרב כהנא וכו' וממימרא דרב יהודה אמר רב וכו' בכורות דף נ"ה ע"א

(°) פי' ואין מלוין אותם לשם המעין הנדור רמב"ם שם בפ"ט:

(נו) פשיטותא דגמרא שם:

(נז) ברייתא ר"ה דף כ"ח ע"א:

(נח) משנה נדרים דף נ"ה ע"ב:

(נט) משנה שם דף נ"ו ע"א וכחכמים דעליה בכלל הבית

(ס) משנה שם ע"ב וכפי' הרא"ש שם:

(סא) שם במשנה:

(סב) הר"ן שם:

(סג) ברייתא סנהדרין דף קי"ב ע"א ובב"ב דף ח' ע"א וכתבה הרא"ש בספ"ד דנדרים:

(סד) משנה נדרים דף ל' ע"א:

(סה) טור מהא דפסקו הרמב"ם והרא"ש כלישנא בתרא דאסיפא קאי וכ"כ הר"ן שם:

(סו) שם דבירושל' נסתפקו בזה וספיקא דאוריי' הוא ונקטינן לחומרא וכ"כ הר"ן שם וכ"פ רבינו ירוחם:

(סז) שם במשנה:

(סח) כלישנא בתרא שם בגמרא:

(סט) בירושלמי תלוי דין זה בפלוגתא דרבי ישמעאל ור"ע באומרת הריני נזירה לכשאנש' וכו' בנדרים דף פ"ט ע"א ופסק הרא"ש הלכה כר"ע וכ"פ הרמב"ם בפי"ג מה"נ:

(ע) משנה שם דף ל' ע"ב:

(עא) שם בגמ' מדלא קאמר מן הרואים לאפוקי דגים שבים ועוברים שבמעי אמן:

(עב) משנה שם (ורמב"ם שם דין י"ט)

(°) פי' שא"א לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש דזימנין מכסי ראשייהו וזמנין מגלי ורובן שערן שחור מה שאין כן בנשים שמתארים אותן בכסוי הראש דלעולם מיכסי והקטנים בגילוי הראש דלעולם מיגלי ר"ן שם מהגמרא:

(עג) טור בשם הרמב"ם בפ"ט ופשוט הוא:

(עד) משנה שם דף ל"א ע"א ומפרש בגמ' מפני שהכותיים ג"כ מצווים ועושים דגרים הן:

(עה) שם במשנה ומפרש בגמ' שם דכותיים מצווים ואינם עושין אלא עולין להר גריזים:

(עו) משנה שם ומפרש בגמ' שם כיון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה:

(עז) משנה שם:

(עח) רמב"ם בפ"ט מהתוספתא פ"ב:

(עט) שם בגמרא מפרש דכתיב ביצחק יקרא לך זרע ביצחק ולא כל יצחק:

(פ) משנה שם ע"ב ומפרש שם שאין הערלה קרויה אלא לשום עבודת כוכבים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכו':

(פא) שם במשנה:

(פב) עד סוף סעיף מ"ו הוא מהתוספתא פ"ב הביאו הרא"ש ספ"ג דנדרים והרמב"ם סוף פ"ט מה"נ:

(פג) תשובת הרשב"א סי' תרצ"ט:

(פד) רבינו ירוחם בשם רבי פרץ

(°) פי' נתערבו זה עם זה מי יזכה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון