ביאור הגר"א/יורה דעה/ריז
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) נדר כו'. מתני' מ"ט א' וגמ' שם לא דכ"ע כו' וער"מ בפירושו שם והעיקר שנגררים כו' ואמר או נשבע וכן בס"ג לאשמעינן דגם בשבועות הולכין אחר לשון ב"א:
(ב) וכן כו'. בעיא שם בירושלמי ולא איפשטא והביאו הרא"ש שם. ולחומרא. טור ועס"ג והרמב"ם וש"ע כתבו הולכים כו' כנ"ל:
(ג) כגון כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש ור"נ שם:
(ד) נדר כו'. עבפי' המשנה שם ולא תפשע כו' ור"ל מה שמחלק המתני' בין אמר בה"א או בלא ה"א היינו לפי מקומם וזמנם כנ"ל:
(ה) היו כו' אין כו'. שם נ"ג א' וכמ"ש בסי"ז:
(ו) אמר כו'. כפי' הרא"ש שם בפי' אבל הר"נ פי' בע"א ע"ש:
(ז) ומיהו כו'. ער"נ שם ד"ה ולענין כו':
(ח) אבל אם כו'. ירושלמי שם הכל מודים בנודר מן הדלועים שמותר בירק כהדא דתניא הנודר מן העיקר אסור בטפילה מן הטפילה מותר בעיקר הנודר מן הבשר אסור בגידים מן הגידים מותר בבשר:
(ט) הנודר כו'. רי"ו בשם הירושלמי (והוא שם): (ומותר כו'. מתני' שם):
(י) הנודר כו'. ירושלמי הנ"ל:
(יא) מקום כו'. דבימי הגמ' היו נמלכין בכ"מ משא"כ עכשיו דאין נמלכין בכ"מ וכ"כ הטור משא"כ בעופות דעדיין נמלכין בכ"מ דלא כהר"נ שתמה על הרמב"ם:
(יב) ומותר בחגבים. מדלא קאמר דגים וחגבים נמי כו'. ר"נ שם:
(יג) ואם כו' ואפי' כו'. שם כגון שהקיז כו' א"ה כו' וכתי' דאביי וכמ"ש במעילה כ' ב' ועתוס' דחולין ק"ד א' ד"ה הנודר כו' והטור לא כתב כן:
(יד) או לבשר כו'. שם ושם דכייבין כו':
(טו) אם לא כו'. שם במתני' וברייתא וה"ה לשאני טועם או אוכל דקי"ל לחומרא כמ"ש בסי' רי"ו וחסר כאן וצ"ל בשר זה עלי או שאני כו':
(טז) מהתבלין כו'. תוספתא הביאה הרא"ש פ"ז סס"ב:
(יז) ואם אמר כו'. טור אבל ברא"ש כ' בלשון אחר:
(יח) וי"א דאם כו'. גמ' שם ל"ק מר כו' ומסדור הרב משמע אף בסיפא וכמ"ש הרשב"א והר"נ במתני' שם ד"ה מן הקום כו' ומיהו כו' ובגמ' שם ד"ה ורמינהי כו' אבל כבר תמה ב"י עליהם דאין בגירסא שלנו ברייתא זו בגמ' וכ"ד הטור והרמב"ם וש"ע לכאורה י"ל דס"ל דהסוגיא כריב"ב שם נ"ג א' אבל בירושלמי מחלק ביניהן ועמ"ש בסי"ג בהג"ה אבל סמך על הירושלמי והביאו הרא"ש שם מ"ט דר"י בקום שם אבוי עליו ע"ד דר"י הנודר מן היין אסור ביין מבושל חמרא מבשלא קרו ליה ועברא"ש והרמב"ם כשיטתו לסמוך על הירושלמי:
(יט) הנודר מהתמרים כו'. כת"ק וער"נ שם ד"ה ולענין כו':
(כ) אע"פ כו' ועוד כו'. שם ד"ה וחכמים כו' אבל בירושלמי מחלק בע"א וז"ל מ"מ דר"י שם אבוי עליו מ"ט דריב"ב שם בנו עליו מסתברא ריב"ב יודה לר"י ור"י לא יודה לריב"ב דיב"ב יודה לר"י שם בנו לכ"ש שם אביו ר"י לא יודה לריב"ב לא אמר אלא שם אביו אבל שם בנו לא והביאו הרא"ש בקיצור שם במתני' דקום ועב"י:
(כא) מדבש כו'. שם דלא כרשב"א:
(כב) ואסור כו'. ערא"ש פ"ו ס"ג וכ"כ הרשב"א וער"נ נ"ג א' ד"ה אסור בירקות כו' אבל להרמב"ם דמתיר בקום כמ"ש בסי"א גם כאן מותר:
(כג) ומותר כו'. ירושלמי שם ע"ד דר"י הנודר מן היין מותר בקונדיטין וכתב ב"י דכ"ש לרבנן אבל הרא"ש סס"ה כתב אבל לרבנן אסור וכ"כ הטור:
(כד) הנודר מהתירוש כו'. ר"נ נ"ה ב' ד"ה תוספתא כו' והתוספתא הובאה בגמ' פ"ה דיומא (ע"ו ב') ע"ש:
(כה) הנודר מהתבואה. גמ' שם הכל מודים כו':
(כו) אז כו'. שם ופסק הר"נ כאביי ורבא אלא דלענין שכר בתים לא איפשטא וע"ש בד"ה ולענין כו' אבל הרא"ש כתב דמסתברא כרב יוסף וכ"פ הטור והקשה ב"י דהא הרא"ש כתב ומסתבר כו' כדי להוציא ממון ודחק עצמו בב"י אבל הלח"מ כתב דלאו דוקא והרא"ש לא כתב אלא לחזק דבריו ע"ש:
(כז) הנודר מפת כו'. מתני' בפ"ק דחלה הנודר מן הפת כו' ואמרינן בירושלמי שם הא הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בכל לרבנן ר"ח בשם ר' יוחנן כיני מתני' אף הנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן מה אנן קיימין אם באומר פת תורה מעתה אף האומר תבואת תורה יהא אסור בכל דכתיב ותבואת הכרם אי באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חטין ושעורין בלבד א"ר יוסי קיימתיה במקום שאוכלין פת כל אין לך קרויה פת אלא ה' המינין בלבד והביאו הרא"ש בנדרים שם בקוצר:
(כח) או מהמזון כו'. אע"ג דאיתותבו באורז (ברכות ל"ז א') מ"מ בלשון ב"א אינו נקדא מזון:
(כט) הנודר כו'. דלא מתיר שם אלא באפויה כמ"ש למטה וער"נ שם ד"ה חטה כו':
(ל) האומר פת כו' ויש כו'. כמ"ש בשבועות כ"ג א' ודלמא פת חטין לאכול כו' שכל אלו בכלל סתם נדרים כמ"ש בספ"ב דנדרים וז"ש אא"כ כו' אבל י"א דודאי פת מושך הכל אלא דאיהו טעה בהכי וכן כל הקושיות דשם:
(לא) או שידוע כו'. כנ"ל בד"ס זה:
(לב) גריס כו'. ברייתא שם וערא"ש בפירושו במתני' שם ד"ה ר"י כו':
(לג) ובפרי העץ. רא"ש ד"ה בכל כו' וראיה מדל"ק אלא כמיהין ופטריות. ב"י:
(לד) דג' בתים כו'. כמ"ש בספ"ק דעבודת כוכבים:
(לה) קהל כו' דזה כו'. כמ"ש בפ' השואל (ק' א') המחליף פרה כו' עד שלא מכרתי כו' ואמרינן (גטין כ"ה א' וש"מ) האחין שחלקו לקוחות כו':
(לו) ואם נדר כו'. כנ"ל דבנדרים הולכין כו':
(לז) ואפי' באותם כו'. ר"נ ורא"ש בשם ירושלמי:
(לח) אמר יורדי כו'. רא"ש ור"נ בשם ירושלמי ע"ש (בר"נ שכתב אבל נ"ל שאין הדין כו' וע"ש פ"ד א') וכר"ע ועבה"ג:
(לט) ואפי' אמר כו'. כמש"ש כ"ה א' א"ל כי קא משתבע כו':
(מ) ומותר בכ"ד כו'. מדקאמר דגים כו' נקט דוקא בע"ח ול"ק דברים הטמונים בארץ:
(מא) ואם נדר כו'. גמ' שם:
(מב) הנודר מכ"ד כו'. תוס' דב"ב פ"ד א' ד"ה האי כו':
(מג) (ליקוט) הנודר כו'. השמיט מש"ש הנודר מן הילודים כו' שכ' הטור לפי שהלך בשיטת הרמב"ם והשמיט זה לפי פירושו דלא כהרא"ש ועבב"י (ע"כ):
(מד) נדר מבנים כו'. פ"ט דב"ב (קמ"ג ב'):
(מה) מי כו'. כמ"ש בפ"ב (י"ח ב') סתם נדרים להחמיר ופי' כו':
(מו) מי כו'. כנ"ל:
(מז) מי שנדר שלא כו'. כמ"ש בס"פ הדיינין מי נשבע כו':
(מח) מי שנדר כו'. עבא"ח סי' תקס"ח סי"א:
(מט) וכן מי כו'. ע"ש סעיף י':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |