דרישה/יורה דעה/ק

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png ק

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

הלכך ירך שנתבשל עם גידו אם מכירו זורקו וכל השאר מותר כתב ב"י דע"כ מיירי במולחו עם גידו וא"כ צריך לומר דזורקו וגם קולף סביבו הואיל ונמלח עם גידו ונראה שלא בא רבינו לבאר כאן אלא דין בריה שאם נתבשל מה דינו ודין מליחה סמך על מה שכתבה במקומה:

ב[עריכה]

י"א דבריה בטלה בתתק"ס ולא נהירא להרא"ש ז"ל עיין בא"ו של מ"ו שער ו' שנתן טעם לזה מפני שהוא י"ו פעמים ששים וכן מצינו שיעור י"ו לקולא גבי ציר דגים דרבנן שנתערב בי"ו בטל דמייתי שם באיסור והיתר פליגתא דר' יהודה ור' יוסי דר' יוסי ס"ל דבי"ו עם האיסור סגי וכתב שרבי יהודה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי עכ"ל ונ"ל לדעת מ"ו דה"ט הכא דמאחר שכשיש ס' נגד הבריה האיסור נתבטל מן התורה ואין כאן עוד אלא איסור דרבנן שאסרו כל התערובות נמצא שכל אחד מן הששים צריך נגדו י"ו היתר כדי שיהיו כולם מותרים והיינו י"ו פעמים ששים דאז יהיה נגד כל אחד מאלו הס' שנעשו איסור דרבנן י"ו ועולין יחד תתק"ס ואע"פ שלא יהיו נגד כל אחד מאלו הס' אלא ט"ו ועם האיסור י"ו סגי בהכי דכן בציר נמי תנן רבי יודה אומר אחד מסאתים ורבי יוסי אומר אחד מי"ו ר"ל שהאיסור אחד מי"ו והיינו שנתערב בט"ו ועמו נשלם המנין י"ו ע"ש בא"ו של מ"ו. ואע"פ שאם נפל בריה לתוך ס' היו צריכין נגד ס"א חתיכות כל אחד י"ו דהיינו תתר"ך שאני הכא כיון דנפל בפעם הראשונה לתוך תתק"ס או נכבש עמו נמצא שהס' לא באו לכלל איסור שקודם שנאסרו נצטרף כל אחד לט"ו שעמו ומש"ה הכל מותר. עוד מצאתי כתוב טעם לתתק"ס משום דאותיות ברי"א בא"ת ב"ש תשמ"ג וסכום אותיות בריה ותשמ"ג עולה תתק"ס וגימטריא כזו הבל היא בעיני גם אינו מכוון דהא אינו עולה בריה לתשמ"ג אלא א"כ תכתוב בריא באל"ף ואח"כ בחשבון האותיות אינו מכוון אא"כ תכתבנו בה"א. גם האומרה ודאי לא אמרה אלא לרמז ולזכר בעלמא. ולזכר בעלמא נוכל לומר גימטריא יותר טוב והיינו ע"ד שדרשו מ"ש באר היטב בע' לשון כידוע ע"ד זה נאמר ג"כ כשתכתוב אותיות בריה במילואה דהיינו בי"ת רי"ש יו"ד ה"י עולה לך מנינה תתקנ"ז ועם האותיות תתקס"א והיינו שהשרץ עולה בתתק"ס ועם השרץ צריך להיות תתקס"א וטעם מ"ו עיקר:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.